mikelda1
לאחר מלחמת העולם השנייה החל שלב נוסף במאבק לקראת מדינה יהודית. מאבק בבריטים, במטרה להוציא את בריטניה מא"י, להעביר את הנושא לאומות המאוחדות, לשכנע את מדינות העולם להכיר בזכות של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל. כדי לעשות זאת היה צורך לנצל כל הזדמנות כדי להעלות את נושא זכות העם היהודי למדינה בכלי התקשורת, בקרב מוסדות בינלאומיים, לעורר את דעת הקהל העולמי לתמוך בהקמה ובהכרה בזכות למדינה יהודית
המאבק המדיני - בתחום המדיני פעלה התנועה הציונית במסגרת הקונגרסים הציוניים השנתיים, שם קיבלה החלטות. מוסדות ההנהגה הציונית ניהלו מגעים המדיניים עם ממשלות בריטניה וארצות הברית, קראו להפעיל לחץ בדעת הקהל על הממשל האמריקאי, קראו להפעיל לחץ בדעת הקהל העולמית על ממשלת בריטניה והצגת הפעולות הבריטיות בארץ ישראל כתוקפניות ואכזריות נגד ניצולי השואה, שניסו לעלות לארץ ישראל.
הדיון בעצרת האו"ם ועמדת המעצמות הפתיעה. אם עמדתה של ארצות הברית הייתה ידועה, תמיכה בהחלטת החלוקה של וועדת אונסקו"פ, הרי שהעמדה של ברית המועצות בעד התכנית הייתה הפתעה גמורה וסללה את הדרך לקבלת ההחלטה.
הדיון באו"ם בנושא ארץ ישראל התקיים במשך החודשים אפריל ומאי 1947, לאחר שהבריטים העבירו את הנושא לאו"ם כדי למצוא פתרון ולשמור על מעמדה של בריטניה. צריך לדעת שאחרי מלחמת העולם החל מאבק בין שתי המעצמות, מאבק שנקרא "מלחמה קרה". במאבק זה ניסו שתי המעצמות להרחיב את השפעתן ברחבי העולם.
בתקופה הזו ניתן להבחין בתהליך בו בריטניה נסוגה מהתחייבותה בכתב המנדט, ונוטה יותר לצד הערבי. האינטרסים של בריטניה בארץ ישראל בפרט, ובמזרח התיכון בכלל, הובילו אותה לגבש מדיניות כזו. המדיניות הבריטים גובשה ונוסחה בשלושה "ספרים לבנים".
תיאור ניסיונות ההעפלה הבלתי ליגאלית לארץ ישראל, המדינה שבדרך.
ההצבעה באומות המאוחדות על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות , האחת יהודית והשנייה ערבית.
