האם אתם רוצים לדעת את פשר תעלומת דרך חיי הנצח?

למרות שבני אדם רבים מאמינים באלוהים, מעטים מבינים מהי משמעותה של אמונה באלוהים ומה עליהם לעשות כדי להיות כלבבו של אלוהים. זאת משום שעל אף שבני האדם מכירים את המילה "אלוהים" ומכירים צירופים כמו "עבודתו של אלוהים", הם לא מכירים את אלוהים, וקל וחומר שהם לא מכירים את עבודתו. לכן, אין פלא, שכל אלו שאינם מכירים את אלוהים אוחזים באמונה מבולבלת. בני האדם לא מתייחסים ברצינות לאמונה באלוהים משום שהאמונה באלוהים היא דבר זר ומוזר מדי עבורם. כך הם לא עומדים בדרישותיו של אלוהים. במילים אחרות, אם בני האדם לא מכירים את אלוהים ולא מכירים את עבודתו, הם לא ראויים לשימושו של אלוהים, וקל וחומר שהם לא יכולים למלא את רצונו של אלוהים. "אמונה באלוהים" פירושה להאמין שיש אלוהים. זו התפיסה הפשוטה ביותר של אמונה באלוהים. מעבר לכך, האמונה שיש אלוהים אינה זהה לאמונה אמיתית באלוהים. במקום זאת, זוהי מעין אמונה פשוטה עם רבדים דתיים משמעותיים. אמונה אמיתית באלוהים פירושה חוויה של דבריו ועבודתו של אלוהים על פי האמונה שאלוהים הוא ריבון הכול. כך תוכלו להשתחרר מטבעכם המושחת, תמלאו את רצונו של אלוהים ותכירו את אלוהים. רק לאחר מסע כזה ניתן יהיה לומר שאתם מאמינים באלוהים. אולם בני האדם לרוב רואים באמונה באלוהים דבר מאוד פשוט וקל דעת. האמונה של בני אדם כאלה היא חסרת משמעות ואלוהים לעולם לא יאשר אותה, מפני שהם פוסעים בנתיב הלא נכון. כיום, עדיין יש כאלה שמאמינים באלוהים במכתבים ובדוקטרינות נבובות. הם לא מודעים לכך שאמונתם באלוהים ריקה מתוכן ושאלוהים לא יאשר אותה, והם בכל זאת מתפללים לשלום ולמספיק חסד מאלוהים. עלינו לעצור ולשאול את עצמנו: האם האמונה באלוהים באמת יכולה להיות הדבר הכי פשוט בעולם? האם פירושה של האמונה באלוהים אינו אלא קבלת חסד רב מאלוהים? האם בני אדם שמאמינים באלוהים אך לא מכירים אותו, ומאמינים באלוהים אך מתנגדים אליו באמת ממלאים את רצונו של אלוהים?
אי-אפשר להתייחס לאלוהים ולאדם כאל שווים. האדם לא מסוגל לתפוס ולהבין את מהותו ועבודתו של אלוהים. אם אלוהים לא היה עושה את עבודתו באופן אישי ולא היה מדבר בעולמו של האדם, האדם לעולם לא היה מסוגל להבין את רצון האל, וכך אלוהים לא היה מאשר אפילו את מי שהקדיש את כל חייו לאלוהים. בלי עבודתו של אלוהים, גם אם מעשיו של האדם יהיו טובים מאוד, לא תהיה לכך כל חשיבות, משום שמחשבותיו של אלוהים תמיד יהיו נעלות יותר ממחשבותיו של האדם, ומשום שהאדם לא מסוגל לתפוס את חוכמתו של אלוהים. לכן אני אומר שמי שכביכול "עלה על" אלוהים ועבודתו הוא חסר-תועלת, יהיר ובור. אסור לאדם להגדיר את עבודתו של אלוהים יתרה מכך, אדם לא יכול להגדיר את עבודתו של אלוהים. בעיני אלוהים, האדם קטן מנמלה. אם כן, איך יוכל האדם לתפוס את עבודתו של אלוהים? אלה שתמיד אומרים "אלוהים לא עובד כך או אחרת" או "אלוהים הוא כך או אחרת" – האין הם יהירים? על כולנו לדעת שבני אדם, שהם בשר ודם, כולם הושחתו ע"י השטן. זהו אופיים להתנגד לאלוהים, והם לא באותה רמה של אלוהים, והם, על אחת כמה וכמה, לא יכולים לייעץ על עבודתו של אלוהים. האופן שבו אלוהים מכוון את האדם הוא עבודתו של אלוהים עצמו. האדם צריך להישמע לו, ואסור לו להחזיק השקפה כזו או אחרת, כי האדם אינו אלא אבק. מכיוון שאנחנו מנסים לחפש את אלוהים, אסור לנו לכפות את תפיסותינו על עבודת אלוהים ושיקוליו, ופחות מכל להשתמש בנטייתנו המושחתת להתנגד במכוון לעבודת אלוהים. בכך נהפוך לצוררי משיח, הלא כן? איך בני אדם כאלה יכולים לומר שהם מאמינים באלוהים? מכיוון שאנחנו מאמינים שיש אלוהים, ומכיוון שאנחנו רוצים לְרַצות אותו ולראות אותו, עלינו לחפש את דרך האמת, ועלינו לחפש דרך להיות תואמים לאלוהים. אסור לנו להתנגד לאלוהים בקשות עורף. מה יועילו מעשים כאלה?
כיום, יש לאלוהים עבודה חדשה. יכול להיות שאתם לא מקבלים את המילים האלה, ויכול להיות שהן נראות לכם מוזרות, אבל אני מציע לכם לא לגלות את הטבעיות שלכם, משום שרק מי שבאמת רעב וצמא לצדק בפני אלוהים יכול לזכות באמת, ורק מי שבאמת אדוק יכול לזכות בנאורות ובהכוונה של אלוהים. שום דבר לא יצא מחיפוש האמת באמצעות ויכוח. רק בחיפוש בשלווה ניתן להגיע לתוצאות. כשאני אומר "היום יש לאלוהים עבודה חדשה," אני מתכוון לחזרתו של אלוהים לבשר ודם. אולי לא אכפת לכם מהמילים האלה, אולי אתם בזים להן ואולי הן מעניינות אתכם מאוד. יהיה אשר יהיה, אני מקווה שכל מי שבאמת משתוקק להופעתו של אלוהים יכולים להתמודד עם העובדה הזאת ולשקול אותה היטב. מוטב לא להסיק מסקנות חפוזות. זה האופן שבו בני אדם חכמים צריכים לנהוג.
לא כל כך קשה ללמוד דבר כזה, אבל הדבר מצריך את כולנו לדעת את האמת הזאת: מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי המהות. אם כן, המפתח להכרעה[א] אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהות (עבודתו, דבריו, טבעו ועוד הרבה) ולא למראה החיצוני. אם האדם רואה רק את המראה החיצוני ומתעלם מהמהות, הדבר מעיד על הבורות והתמימות של האדם. מראה חיצוני לא קובע מהות. יתרה מזאת, עבודתו של אלוהים מעולם לא תאמה את תפיסותיו של האדם. האם המראה החיצוני של ישוע לא סתר את תפיסותיו של האדם? מראהו ולבושו לא יכלו לרמוז על זהותו האמיתית, הלא כן? זו הרי הייתה זאת הסיבה לכך שהפרושים המוקדמים התנגדו לישוע, משום שהם הביטו רק במראהו החיצוני ולא הפנימו את הדברים שהוא אמר, הלא כן? אני מקווה שהאחים והאחיות שמחפשים את מראהו של אלוהים לא יחזרו על הטרגדיה ההיסטורית. אסור לכם להיות הפרושים של ימינו ושוב למסמר את אלוהים לצלב. עליכם לחשוב בזהירות איך לקדם בברכה את שובו של אלוהים, ועליכם להיות בטוחים איך להיות בני אדם הנשמעים לאמת. זו האחריות של כל מי שמחכה לשובו של ישוע עם העננים. עלינו לשפשף את עיני רוחנו ולא לשגות בדברים המלאים בחלומות באספמיא. עלינו לחשוב על העבודה המעשית של אלוהים, ועלינו להתבונן בהיבט האמיתי של אלוהים. אל תיסחפו ואל תשקעו בחלומות בהקיץ, ותמיד המתינו ליום שבו האדון ישוע ירד אליכם פתאום על ענן כדי לקחת אתכם, על אף שמעולם לא הכרתם אותו או ראיתם אותו, ועל אף שאתם לא יודעים איך למלא את רצונו. מוטב לחשוב על עניינים מעשיים!
אולי פתחתם את הספר הזה למטרת מחקר או בכוונה לקבל את הדברים. תהיה עמדתכם אשר תהיה, אני מקווה שתקראו אותו עד הסוף ולא תוותרו עליו בקלות. אולי לאחר קריאת הדברים האלה עמדתכם תשתנה, אך הדבר תלוי במוטיבציה שלכם ובמידה שבה אתם מפנימים דברים. עם זאת, יש דבר אחד שעליכם לדעת: לא ניתן לומר את דבר האל כדבר האדם, וקל וחומר שלא ניתן לומר את דבר האדם כדבר האל. אדם המשמש את אלוהים הוא לא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, והתגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא לא אדם המשמש את אלוהים. יש הבדל מהותי בין השניים. אולי לאחר קריאת הדברים האלה לא תקבלו את העובדה שהם דברי האל, ותקבלו אותם רק כדברי אדם שזכה להפוך לנאור. אם כך, הבורות עיוורה אתכם. איך ייתכן שדברי האל יכולים להיות זהים לדבריו של אדם נאור? דברי האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחים עידן חדש, מכוונים את האנושות כולה, מגלים תעלומות ומראים לאדם את הכיוון קדימה בעידן חדש. הנאורות שהאדם זוכה בה היא רק נוהג או ידע פשוטים. היא לא יכולה לכוון את האנושות כולה לעידן חדש או לגלות התעלומה של אלוהים עצמו. אחרי הכל, אלוהים הוא אלוהים והאדם הוא אדם. לאלוהים יש המהות של אלוהים ולאדם יש המהות של האדם. אם האדם רואה בדברים שאלוהים אומר נאורות של רוח הקודש ותו לא, ומתייחס אל דברי השליחים והנביאים כדברים שאלוהים ביטא באופן אישי, האדם טועה. כך או כך, אסור לכם להפוך דברים נכונים ללא נכונים, להתייחס לדברים רמים כנחותים או לקרוא לדברים עמוקים רדודים. כך או כך, אסור לכם לסתור במכוון את מה שאתם יודעים שהוא אמת. כל מי שמאמין שיש אלוהים צריך לחשוב על הבעיה הזאת מזווית הראייה הנכונה, ועליו לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים כברוא אל. אחרת, אלוהים ייפטר ממנו.
אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שאלוהים חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, אלוהים עדיין המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של אלוהים תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של אלוהים. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של אלוהים, לאחר שעבודתו של ישוע הושלמה. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד, אלא היא השלב השלישי של העבודה לאחר עידן החוק ועידן החסד. כל שלב חדש של עבודתו של אלוהים תמיד מביא איתו התחלה חדשה ועידן חדש. כך גם עם השינויים המקבילים בטבעו של אלוהים, באופן עבודתו, במיקום עבודתו ובשמו. לכן אין זה פלא שקשה לאדם לקבל את עבודתו של אלוהים בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד אליו מאוד, אלוהים תמיד עושה את עבודתו, והוא תמיד מוביל את כל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.
אם בני האדם יישארו בעידן החסד, הם לעולם לא ייפטרו מטבעם המושחת, ועל אחת כמה וכמה לא יכירו את טבעו הפנימי של אלוהים. אם בני האדם תמיד יזכו בחסד בשפע אך בלי אורח חיים המאפשר להם להכיר את אלוהים ולְרַצות את אלוהים, הם לעולם לא יזכו בו באמת אפילו שהם מאמינים בו. איזו צורת אמונה מעוררת רחמים! לאחר שתסיימו לקרוא את הספר הזה, לאחר שתחוו כל שלב בעבודה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בעידן המלכות, אתם תרגישו שסוף-סוף התגשם הדבר שקיוויתם לו במשך שנים רבות. אתם תרגישו שראיתם את אלוהים פנים אל פנים בפעם הראשונה, שהתבוננתם בפניו של אלוהים בפעם הראשונה, ששמעתם את אמירתו האישית של אלוהים, שהבנתם את החוכמה בעבודתו של אלוהים, ושהרגשתם בפעם הראשונה כמה אלוהים אמיתי וכול-יכול. אתם תחושו שזכיתם בדברים רבים שבני האדם מימים עברו לא ראו או זכו בהם. באותו רגע, תדעו בבירור מה פירוש הדבר להאמין באלוהים ומה מה פירוש הדבר להיות כלבבו של אלוהים. מובן שאם תיצמדו להשקפות העבר ותדחו ותפסלו את ההתגלמות השנייה של אלוהים, תישארו בידיים ריקות ולא תשיגו דבר, ובסופו של דבר תהיו אשמים בהתנגדות לאלוהים. מי שנשמע לאמת ושומע לעבודתו של אלוהים יהיה תחת חסותה של התגלמותו השנייה של אלוהים, האל הכול יכול. בני האדם האלה יהיו מסוגלים לקבל את ההכוונה האישית של אלוהים והם יזכו באמת רבה יותר ונעלה יותר ויקבלו חיים אנושיים אמיתיים. הם יחזו בחזון שבני האדם מהעבר לא ראו מעולם: "פניתי לראות את הקול הדובר אליי, ולאחר שפניתי ראיתי שבע מנורות זהב. ובין שבע המנורות היה מישהו שמראהו כבר האנוש, לבוש גלימה המגיעה עד כפות רגליו, וחגור אבנט סביב חזהו. ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה" (ההתגלות א' 12-16). החזון הזה הוא ביטוי לכלל טבעו של אלוהים, וביטוי כזה של כלל טבעו הוא גם ביטוי של עבודתו של אלוהים כשהוא הופך לבשר ודם הפעם. במבול הייסורים והמשפטים, בר האנוש מבטא את טבעו הפנימי באמצעות הבעת דברים, מה שמאפשר למי המקבל את הייסורים שהוא מטיל ואת משפטו לראות את פניו האמיתיים של בר האנוש, פנים שהם ייצוג נאמן של פניו של בר האנוש שראה יוחנן. (מובן שכל זה יהיה בלתי-נראה למי שלא מקבל את עבודתו של אלוהים בעידן המלכות). אי אפשר להביע לגמרי במילים אנושיות את פניו האמיתיים של אלוהים, ולכן האל משתמש בביטויים של טבעו הפנימי כדי להראות לאדם את פניו האמיתיים. כלומר, כל מי שחווה את טבעו הפנימי של בר האנוש ראה את פניו האמיתיים של בר האנוש, מכיוון שאלוהים אדיר מדי ואי-אפשר לבטא אותו לגמרי באמצעות מילים אנושיות. לאחר שהאדם יחווה כל שלב בעבודתו של אלוהים בעידן המלכות, הוא ידע את הפירוש האמיתי של דברי יוחנן כשהוא דיבר על בר האנוש בין המנורות: "ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה". בשלב הזה, תדעו מעל לכל ספק שהבשר ודם הרגיל הזה שאמר דברים כה רבים הוא באמת התגלמותו השנייה של אלוהים. ואתם תחושו באמת עד כמה אתם ברוכים, ותרגישו בני המזל הרב ביותר. האם לא תהיו מוכנים לקבל את הברכה הזו?
החלק הראשון של הספר הזה הוא דבריה של רוח הקודש לכנסיות. הדברים האלה מייצגים את המעבר מסופו של עידן החסד לתחילתו של עידן המלכות, והם העדות הציבורית של רוח הקודש לכנסיות על בר האנוש. הדברים האלה גם מגשימים את הפסוק מספר ההתגלות, "מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות". זו העבודה שאלוהים החל בעידן המלכות. החלק השני של הספר הזה הוא הדברים שאמר בר האנוש באופן אישי לאחר שהוא התגלה באופן רשמי. הם כוללים תוכן עשיר ממספר סוגים של אמירות ודברים כגון נבואה, גילוי תעלומות ואורח החיים. יש חיזויים באשר לעתיד המלכות, גילויים של התעלומות באשר לתוכנית ניהולו של אלוהים, ניתוחים של טבע האדם, דברי תוכחה ואזהרה, שיפוטים חמורים, דברי נחמה כנים, דיונים בחיים, דיונים בהיווכחות וכו'. בסיכומו של עניין, מה שיש לאלוהים, מה שאלוהים הינו וטבעו של אלוהים מבוטאים כולם בעבודתו של אלוהים ובדבריו. מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה. האם אתם רוצים להיווכח בעידן החדש? האם אתם רוצים להיפטר מהטבע המושחת? האם אתם רוצים לזכות באמת נעלה יותר? האם אתם רוצים לראות את פניו האמיתיים של בר האנוש? האם אתם רוצים לחיות חיים שאינם לריק? האם אתם רוצים שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים? אם כך, איך תקדמו בברכה את שובו של ישוע?
הערות שוליים:
1. בטקסט המקורי נכתב "באשר לשאלה."
מתוך:בשורת מלכות השמיים

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, מאחריותנו ומחובתנו להעלות כקורבן את שכלנו וגופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו לא מכוונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו ולא למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכל.

אלוהים ברא את העולם הזה, ברא את האנושות הזו, ויתרה מזאת, הוא היה אדריכל התרבות היוונית העתיקה והציוויליזציה האנושית. רק אלוהים מנחם את האנושות הזו ורק אלוהים דואג לבני האדם יומם וליל. ההתפתחות והקדמה האנושית הן חלק בלתי נפרד מריבונות האל, ועברה ועתידה של האנושות כרוכים הדוקות בתוכניותיו של אלוהים. אם אתם משיחיים אמיתיים, אתם ודאי מאמינים שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה מתרחשת לפי תוכניותיו של אלוהים. רק אלוהים יודע מה גורלה של מדינה או אומה ורק אלוהים שולט במסלולה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה שגורלה יהיה טוב ואם מדינה רוצה שגורלה יהיה טוב, על האדם להרכין ראש בעבודתו את אלוהים, להכות על חטא ולהתוודות בפני אלוהים. אחרת גורלו ויעדו של האדם ייגמרו באסון בלתי נמנע.

חזרו אל תקופתה של תיבת נח: האנושות הייתה מושחתת; היא רחקה מברכתו של אלוהים; אלוהים לא דאג לה עוד; והיא איבדה את הבטחותיו של אלוהים. בני האדם חיו בחשכה, ללא אורו של אלוהים. על כן אופיים נעשה מופקר והם פרקו עול ולקו בהסתאבות מבחילה. בני אדם כאלה לא היו יכולים עוד לקבל את הבטחת האל. הם לא היו כשירים לראות את פני האל או לשמוע את קול האל, מפני שהם נטשו את אלוהים, השליכו את כל מה שהוא העניק להם ושכחו את תורתו. לבם רחק יותר ויותר מאלוהים, וככל שהתרחק כך הם הפכו למסואבים מעבר לכל היגיון ואנושיות ונעשו רשעים יותר ויותר. כך הם קרבו מאוד למוות, ואלוהים זעם עליהם והעניש אותם. רק נח עבד את אלוהים וסר מרע, ולכן יכול היה לשמוע את קול האל ולשמוע את הוראות האל. הוא בנה את התיבה על פי הוראות האל ואסף אליה את כל מיני היצורים החיים. וכך, מרגע שהכל היה מוכן, אלוהים המיט את חורבנו על העולם. רק נח ושבעת בני משפחתו שרדו את החורבן, מפני שנח עבד את יהוה וסר מרע.

עכשיו הביטו בעידן הנוכחי: כבר אין בני אדם צדיקים כנח, שיכולים לעבוד את אלוהים וסר מרע. ואף על פי כן, אלוהים עדיין נוהג בחסד כלפי האנושות הזו והוא מוחל לאנושות בתקופה הסופית הזו. אלוהים מחפש את בני האדם הכמהים להופעתו. הוא מחפש את בני האדם שיכולים לשמוע את דבריו, את בני האדם שלא שכחו את התפקיד שהטיל עליהם ומוכנים להעלות לו לקורבן את לבם ואת גופם. הוא מחפש את בני האדם הנשמעים לו כעוללים ולא מתנגדים לו. אם אין לכם עכבות כלשהן במסירותכם לאלוהים, אלוהים יראה אתכם בעין יפה ויעניק לכם את ברכותיו. אם מעמדכם רם, אם שמכם מכובד, אם אתם שופעים בידע, אם יש לכם נכסים רבים ואם רבים תומכים בכם, והדברים האלה לא מונעים מכם להתייצב בפני אלוהים, לקבל את השליחות והתפקיד שהוא מטיל עליכם ולעשות את מה אלוהים מבקש מכם, הרי שכל מעשיכם יהיו המשמעותיים ביותר בעולם והצודקים ביותר בקרב בני האדם. אם תדחו את הזמנתו של אלוהים כדי לשמר את מעמדכם ואת המטרות האישיות שלכם, אלוהים יקלל את כל מעשיכם ואפילו יתעב אותם. אולי אתם נשיאים, או מדענים, כמרים או זקנים חכמים, אך בלי קשר לרום תפקידכם, אם אתם נסמכים על הידע והיכולות שלכם בפועלכם, תמיד תנחלו כישלון ולעולם לא תזכו בברכות האל. זאת משום שאלוהים לא מקבל את מעשיכם, לא סבור שהקריירה שלכם צודקת כלל ולא חושב שאתם עובדים לטובת האנושות. הוא יאמר שאתם רק משתמשים בידע ובכוח של האנושות כדי לפשוט מהאדם את הגנתו של אלוהים ולמנוע ממנו את ברכות האל. הוא יאמר שאתם מובילים את האנושות אל החושך, אל המוות ואל התחלתו של קיום ללא גבולות שבו האדם איבד את אלוהים ואת ברכתו.

מאז שהאדם רכש לראשונה את מדעי החברה, מדע וידע העסיקו את דעתו של האדם. לאחר מכן המדע והידע הפכו לכלים לשליטה באנושות ולא נותר לאדם מספיק מקום לעבוד את אלוהים, ולא תנאים מיטיבים לעבודת האל. מעמדו של אלוהים בלב האדם פחת יותר ויותר. בלבו של אדם שאין בו מקום לאלוהים, העולם חשוך, ריק וחסר תקווה. לכן קמו הוגים רבים בתחום מדעי החברה, והיסטוריונים ופוליטיקאים רבים והביעו תיאוריות של מדעי החברה, את תורת האבולוציה האנושית ותיאוריות נוספות, שסותרות את האמת לפיה אלוהים ברא את האדם כדי למלא את לבו ודעתו של האדם. וכך בני האדם שמאמינים שאלוהים ברא את הכל מתמעטים עוד יותר, ובני האדם שמאמינים בתורת האבולוציה מתרבים עוד יותר. עוד ועוד בני אדם מתייחסים לתיאורים של עבודת האל ודברי האל בעידן התנ"ך כאל מיתוסים ואגדות. בני האדם נעשים אדישים בלבם לאצילותו ולגדולתו של אלוהים, לאמונה שאלוהים קיים ושהוא ריבון הכל. הישרדותה של האנושות וגורלן של מדינות ואומות כבר לא חשובים להם. האדם חי בעולם נבוב ורק מתעסק באכילה, שתייה ורדיפת תענוגות... רק מעטים לוקחים על עצמם אחריות ומחפשים איפה אלוהים מבצע את עבודתו כיום, או מבררים איך אלוהים שולט ביעדו של האדם ומסדיר אותו. וכך הציוויליזציה האנושית אט-אט מאבדת באופן לא מודע את יכולתה להגשים את משאלות האדם, ויותר ויותר בני אדם מרגישים שחייהם בעולם כזה הם פחות מאושרים מחייהם של אנשי העבר. אפילו בני אדם ממדינות שהיו פעם תרבותיות מאוד משמיעים תלונות כאלה. זאת משום שללא הכוונת האל, גם אם שליטים וסוציולוגים יתאמצו מאוד לשימור הציוויליזציה האנושית, ניסיונותיהם יהיו לשווא. איש לא יכול למלא את הריקנות שבלבו של האדם, מפני שאיש לא יכול להיות חייו של אדם, ושום תיאוריה חברתית לא יכולה לשחרר את האדם מהריקנות שהוא לוקה בה. מדע, ידע, חירות, דמוקרטיה, פנאי, נוחות – אלה רק אתנחתות זמניות. אפילו עם הדברים האלה, האדם יחטא ויקונן על עוולות החברה באופן בלתי נמנע. הדברים האלה לא יכולים לשכך את תשוקת האדם ואת תאוותו לחקור. מכיוון שאלוהים הוא שברא את האדם, קורבנות השווא וחקירותיו של האדם יכולים רק להוסיף למצוקתו. האדם יתקיים במצב של פחד תמידי והוא לא יידע איך להתמודד עם עתיד האנושות או עם הדרך שלפניו. האדם אפילו יתחיל לחשוש מפני מדע וידע, ולחשוש עוד יותר מתחושת הריקנות שלו. בעולם הזה, בלי קשר לשאלה אם אתם חיים במדינה חופשית או במדינה ללא זכויות אדם, אתם לא מסוגלים כלל להימלט מגורל האנושות. בין שאתם שליטים או נתינים, אתם לא מסוגלים כלל לברוח מתשוקתכם לחקור את הגורל, את המסתורין ואת היעד של האנושות. על אחת כמה וכמה אתם לא מסוגלים לברוח מתחושת הריקנות המבלבלת. התופעות האלה המשותפות לאנושות כולה מכונות בפי הסוציולוגים תופעות חברתיות. עם זאת עוד לא קם אדם דגול אחד המסוגל לפתור את הבעיות האלה. אחרי הכל, האדם הוא רק אדם. אף בן אדם לא יכול להחליף את מעמדו וחייו של אלוהים. האנושות לא זקוקה רק לחברה הוגנת שבה כל אדם אוכל לשובע ונהנה משוויון ומחירות – אלא לישועת האל ולחיים שהוא מעניק לאנושות. רק כשהאדם מקבל את ישועת האל והחיים שהוא מעניק לאנושות. יכולים הצרכים, הכמיהה לחקור והריקנות הרוחנית של האדם לבוא על סיפוקם. אם בני האדם במדינה או באומה מסוימת לא מסוגלים לקבל את ישועתו ודאגתו של אלוהים, הרי שהמדינה או האומה הזו תצעד בדרך לאבדון, אל החושך, ואלוהים יחריב אותה.

ייתכן שמדינתכם משגשגת כיום, אך אם תרשו לעמכם להתרחק מאלוהים, המדינה תופתע לגלות שהיא הולכת ומאבדת את ברכות האל. הציוויליזציה של המדינה תירמס יותר ויותר ותוך זמן קצר ובני האדם יתקוממו נגד אלוהים ויקללו את השמיים. וכך יחרץ גורלה של המדינה מבלי משים לחורבן. אלוהים יגדל מדינות חזקות שיטפלו במדינות שאלוהים קילל ושהוא אולי גם ימחה מעל פני האדמה. עלייתה ונפילתה של מדינה או אומה תלויה בשאלה אם שליטיה עובדים את אלוהים, ובשאלה אם הם מעודדים את נתיניהם להתקרב לאלוהים ולעבוד אותו. ואף על פי כן, בתקופה הסופית הזו, מפני שבני האדם שמחפשים את אלוהים באמת ועובדים אותו באמת פוחתים והולכים, אלוהים נושא פניו במיוחד למדינות שבהן המשיחיות היא דת המדינה. הוא מקבץ אותן יחד במחנה הצודק יחסית בעולם, בעוד שמדינות אתאיסטיות או מדינות שלא עובדות את האל האמיתי נעשות יריבותיו של המחנה הצודק. כך לא רק שיש לאלוהים מקום לבצע את עבודתו בקרב בני האדם, אלא שהוא גם זוכה במדינות שיכולות לפעול בסמכות צודקת, כדי להטיל עיצומים ומגבלות על המדינות המתנגדות לאלוהים. אף על פי כן, עדיין לא מתרבים בני האדם המתייצבים לעבוד את אלוהים, משום שהאדם רחק מאלוהים יותר מדי, ומשום שבמשך זמן רב מדי, האדם לא חשב על אלוהים. נותרו בעולם רק מדינות הפועלות בצדיקות ומתנגדות לרשעות. אלא שהמצב הזה רחוק ממשאת נפשו של אלוהים, משום שאף שליט מדינה לא יאפשר לאל לשלוט בבני עמו, ואף מפלגה לא תקבץ את אנשיה לעבוד את אלוהים. אלוהים איבד את מקומו הראוי בלבה של כל מדינה, אומה, מפלגת שלטון, ואפילו בלבו של כל אדם. על אף שקיימים כוחות צדק בעולם, שלטון שאין בו מקום לאלוהים בלב האדם הוא שלטון שביר. ללא ברכת האל, הזירה הפוליטית תידרדר לאי-סדר ותהיה פגיעה למתקפה. עבור האנושות, החיים ללא ברכת האל הם כמו חיים ללא אור השמש. לא חשוב כמה שליטים ישקדו על תרומתם לבני עמם, לא חשוב כמה ועידות צדק בני האדם יקיימו יחדיו, דבר מאלה לא יחולל מהפך או ישנה את גורל האנושות. האדם סבור שמדינה שבה יש לבני האדם מזון לאכול ובגדים ללבוש, שבה בני האדם חיים בשלום זה עם זה, היא מדינה טובה ומנהיגותה טובה. אולם אלוהים לא חושב כך. הוא סבור שמדינה שאין בה איש שעובד אותו היא מדינה שהוא ימחה מעל פני האדמה. אורח המחשבה של האדם יותר מדי לא מתיישב עם אורח המחשבה של אלוהים. אם שליטה של מדינה מסוימת לא עובד את אלוהים, גורלה של המדינה יהיה רע ומר, ולמדינה לא יהיה יעד.

אלוהים לא לוקח חלק בפוליטיקה של האדם אבל אלוהים שולט בגורלה של כל מדינה או אומה. אלוהים שולט בעולם הזה ובתבל כולה. גורלו של האדם ותוכניתו של אלוהים קשורים היטב זה בזה, ושום אדם, מדינה או אומה פטורים מריבונותו של אלוהים. אם האדם רוצה לדעת את גורלו, עליו להתייצב בפני אלוהים. אלוהים יביא שגשוג לחסידיו ולמי שעובד אותו ויגרום להידרדרות והיכחדות למי שמתנגד לו ודוחה אותו.

היזכרו בתיאור בתנ"ך כיצד אלוהים החריב את סדום, וחשבו גם על כך שאשת לוט הפכה לנציב מלח. היזכרו באנשי נינווה שכיפרו על עוונותיהם בשק ואפר, וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני 2,000 שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו סבל מהרס חסר תקדים. הם צלבו את אלוהים – ביצעו פשע מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם; הם אולצו לשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: לשאת בעונשו של אלוהים. זו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.

היום אלוהים שב לעולם לבצע את עבודתו. התחנה הראשונה שלו היא המקבץ הגדול של השליטים הרודנים: סין, המעוז האיתן של האתאיזם. בחוכמתו ובעוצמתו אלוהים זכה בקבוצה של בני אדם. במשך פרק הזמן הזה, רדפה אותו מפלגת השלטון של סין בכל האמצעים והוא סבל ייסורים רבים, ללא מקום להניח את ראשו וללא יכולת למצוא מקלט. אף על פי כן, אלוהים עדיין ממשיך בעבודה שהוא מתכוון לעשות: הוא משמיע את קולו ומפיץ את הבשורה. איש לא יכול להעלות על דעתו את כל-יכולתו של אלוהים. בסין, מדינה שמתייחסת אל אלוהים כאויב, אלוהים מעולם לא חדל מעבודתו. במקום זאת, בני אדם נוספים קיבלו את עבודתו ואת דברו, משום שאלוהים עושה ככל יכולתו להציל כל אחד ואחד מבני האדם. אנחנו סמוכים ובטוחים ששום מדינה ושום כוח לא יכולים לעמוד בדרכו של אלוהים ובמה שהוא רוצה להשיג. בסופו של דבר, אלוהים יעניש את כל מי שחוסם את עבודת האל, מתנגד לדבר האל, מפריע לתוכניתו של אלוהים ופוגם בה. מי שמתריס נגד עבודת האל יישלח לגיהינום. כל מדינה שמתריסה נגד עבודת האל תיחרב. כל אומה שקמה להתנגד לעבודת האל תימחה מעל פני האדמה ותחדל מלהתקיים. אני מפציר בבני כל האומות, בבני כל המדינות, ואפילו בעובדי כל ענפי התעשייה, להקשיב לקולו של אלוהים, להתבונן בעבודת האל, לשים לב לגורלה של האנושות. בכך תעשו את אלוהים לקדוש ביותר, הנכבד ביותר, הנעלה ביותר והיחיד שיש לעבוד אותו בקרב האנושות, ותאפשרו לכל האנושות לזכות בברכת האל, כפי שצאצאיו של אברהם זכו בהבטחתו של יהוה, וכפי שאדם וחוה, שאותם אלוהים ברא בראשית, חיו בגן עדן.

עבודת האל היא כמו גלים השוצפים בעוצמה. איש לא יכול לחסום אותו ואיש לא יכול לגרום לו לעצור מלכת. רק מי שמקשיב לדבריו בקפידה ושואף ומשתוקק אליו יכול לצעוד בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. על מי שלא יעשה זאת יומט אסון מוחץ ועונש ראוי.
מתוך
בשורת מלכות השמיים

תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים מגיעה לקצה ושער המלכות נפתח לכל מי שחפץ בהופעתו של אלוהים. אחים ואחיות יקרים, למה אתם מחכים? במה אתם חפצים? האם אתם ממתינים להופעתו של אלוהים? האם אתם מחפשים את עקבותיו של אלוהים? כמה כמהים להופעתו של אלוהים! וכמה קשה למצוא את עקבותיו של אלוהים! בעידן שכזה, בעולם שכזה, מה עלינו לעשות כדי להיות עדים ליום הופעתו של אלוהים? מה עלינו לעשות כדי לצעוד בעקבות אלוהים? שאלות מעין אלו מעסיקות את כל מי שממתין להופעתו של אלוהים. כולכם הרהרתם בהן לא פעם – אך מה היתה התוצאה? איפה אלוהים מופיע? איפה עקבותיו של אלוהים? האם זכיתם בתשובות? תשובתם של רבים תהיה כזו: אלוהים מופיע בין חסידיו ועקבותיו נמצאות בקרבנו – אין פשוט מזה! כל אחד יכול לתת תשובה נוסחתית, אבל האם אתם מבינים מהי הופעתו של אלוהים ומהן עקבותיו של אלוהים? הופעתו של אלוהים מתייחסת לירידתו ארצה באופן אישי כדי לעשות את עבודתו. בזהותו ובטבעו, ובשיטתו הפנימית, הוא יורד אל בני האנוש כדי לבצע את עבודת התחלתו של עידן חדש וסיומו של עידן קודם. הופעה כזו לא נעשית כטקס. היא לא אות, תמונה, נס, או חיזיון גדול, וקל וחומר שהיא לא תהליך דתי כלשהו. זוהי עובדה אמיתית וממשית שניתן לגעת בה ולחזות בה. הופעה כזו לא נעשית למען היצמדות לתהליך או למען משימה קצרת טווח, אלא למען שלב עבודה בתוכנית הניהול שלו. הופעתו של אלוהים תמיד משמעותית ותמיד קשורה לתוכנית הניהול שלו. ההופעה הזו שונה לגמרי מהופעת ההכוונה של אלוהים, הנהגתו של אלוהים, והנאורות שהוא מעניק לאדם. אלוהים מבצע שלב בעבודה גדולה בכל פעם שהוא מתגלה. עבודה זו שונה מן העבודה בכל עידן אחר. זהו דבר שהאדם לא מסוגל לתפוס ושהאדם מעולם לא חווה. זוהי עבודה שפותחת עידן חדש ומסיימת את העידן הישן, וזוהי צורה חדשה ומשופרת של העבודה למען ישועת האנושות. זאת ועוד, זוהי עבודת הבאתה של האנושות לעידן החדש. זוהי חשיבות הופעתו של אלוהים.

במקביל להבנתכם את הופעתו של אלוהים, כיצד עליכם לחפש את עקבותיו של אלוהים? לא קשה להסביר את השאלה הזו: במקום שבו אלוהים מופיע, תמצאו את עקבותיו של אלוהים. הסבר כזה נשמע פשוט מאד, אך הוא לא קל לביצוע, מפני שרבים לא יודעים איפה אלוהים מתגלה, וקל וחומר שהם לא יודעים איפה הוא מוכן להתגלות או צריך להתגלות. יש כאלה שמאמינים באופן אימפולסיבי שאלוהים יופיע במקום שבו קיימת עבודתה של רוח הקודש. אחרים מאמינים שאלוהים יופיע במקום שבו יש מנהיגים רוחניים. אחרים מאמינים שאלוהים יופיע במקום שבו יש בני אדם ידועים. לא נשקול לעת עתה אם האמונות כאלה נכונות או לא. כדי להסביר שאלה כזו, עלינו קודם כל להבהיר מטרה מסוימת: אנחנו מחפשים אחר עקבותיו של אלוהים. אנחנו לא מחפשים מנהיגים רוחניים, ובוודאי שאנחנו לא נוהים אחר דמויות מפורסמות – אנחנו צועדים בעקבות אלוהים. כיוון שכך, כיוון שאנחנו מחפשים אחר עקבותיו של אלוהים, עלינו לחפש אחר רצון אלוהים, דברי אלוהים ואמירותיו של אלוהים – משום שבמקום שבו נמצאים דבריו החדשים של אלוהים ישנו קולו של אלוהים, ובמקום שבו נמצאות עקבותיו של אלוהים ישנם מעשי אלוהים. במקום שבו נמצאת הבעתו של אלוהים ישנה הופעתו של אלוהים, ובמקום שבו נמצאת הופעתו של אלוהים ישנם האמת והדרך והחיים. בחיפושכם אחר עקבותיו של אלוהים, התעלמתם מהדברים "אלוהים הוא האמת והדרך והחיים". לכן כשרבים מקבלים את האמת, הם לא מאמינים שהם מצאו את עקבותיו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה לא מכירים בהופעתו של אלוהים. איזו טעות חמורה! הופעתו של אלוהים לא יכולה לעלות בקנה אחד עם תפיסות האדם, וקל וחומר שאלוהים לא מופיע לבקשתו של האדם. אלוהים בוחר כרצונו ויש לו תוכניות משלו כשהוא עושה את עבודתו. יתרה מזאת, יש לו מטרות משלו ושיטות משלו. אין לו צורך לדון עם בני האדם בעבודה שהוא עושה או לבקש את עצת האדם, וקל וחומר שלא ליידע כל אדם ואדם על עבודתו. זהו טבעו של אלוהים, ויתרה מכך, על כל בני האדם להכיר בו. אם ברצונכם להיות עדים להופעתו של אלוהים, אם אתם שואפים לצעוד בעקבות אלוהים, עליכם קודם כל להתעלות על תפיסותיכם. אסור לכם לדרוש שאלוהים יעשה דבר כזה או אחר, ועל אחת כמה וכמה לתחום אותו במגבלותיכם ולהגביל אותו לתפיסותיכם. במקום זאת, עליכם לשאול כיצד עליכם לחפש אחר עקבותיו של אלוהים, כיצד עליכם קבל את הופעתו של אלוהים, וכיצד עליכם להישמע לעבודתו החדשה של אלוהים. זה מה שהאדם צריך לעשות. מאחר שהאדם הוא לא האמת והאמת לא ברשותו, עליו לחפש, לקבל ולציית.

בין אם אתם אמריקנים, בריטים, או בני כל לאום אחר, עליכם לצאת ממגבלותיכם, להתעלות על עצמכם ולראות בעבודתו של אלוהים יציר נברא של אלוהים. כך לא תכפו אילוצים על עקבותיו של אלוהים. זאת משום שכיום, רבים סבורים שלא ייתכן שאלוהים יופיע בארץ או במדינה מסוימת. כמה עמוקה משמעות עבודתו של אלוהים וכמה חשובה הופעתו של אלוהים! כיצד אפשר למדוד אותן באמצעות התפיסה והחשיבה של האדם? לכן אני אומר שעליכם לפרוץ את התפיסות של הלאום או המוצא שלכם כשאתם מחפשים אחר הופעתו של אלוהים. כך תפיסותיכם לא יגבילו אתכם וכך תהיו כשירים לקבל בברכה את הופעתו של אלוהים. אחרת, תהיו תמיד בחשיכה ולעולם לא תזכו באישורו של אלוהים.

אלוהים הוא אלוהי האנושות כולה. הוא לא הופך את עצמו לרכושה הפרטי של ארץ או מדינה כלשהי, והוא עושה את עבודת תוכניתו באופן שלא מוגבל על ידי שום צורה, ארץ או מדינה. אולי לא דמיינתם מעולם את הצורה הזו, ואולי אתם מתכחשים לקיומה, או אולי הארץ או המדינה שבה אלוהים מופיע מופלות לרעה והן הכי פחות מפותחות בעולם. אולם לאלוהים יש חוכמה משלו. בעוצמתו ובאמצעות האמת והטבע שלו, הוא זכה באמת ובתמים בקבוצה של בני אדם שהם בעצה אחת עמו. והוא זכה בקבוצה של בני אדם שהוא רצה להפוך לקבוצה שהוא כבש, שעברה ניסיונות מייסרים ורדיפות שונות ויכולה לצעוד בעקבותיו עד הסוף. מטרת הופעתו של אלוהים, שאינה מוגבלת לצורה או מדינה כלשהי, היא שהוא יוכל להשלים את עבודת תוכניתו. לדוגמה, כאשר אלוהים התגלם כבשר ודם ביהודה, כוונתו היתה להשלים את עבודת ההיצלבות כדי לגאול את האנושות כולה. אולם היהודים האמינו שלא ייתכן שאלוהים יעשה זאת וחשבו כי לא ייתכן שאלוהים יתגלם בבשר ודם בדמותו של האדון ישוע. ה"לא ייתכן" שלהם נעשה הבסיס שלהם לגינוי אלוהים ולהתנגדות לו, ובסופו של דבר הוביל להשמדת ישראל. כיום, רבים עשו שגיאה דומה. הם מכריזים מתוך גחמה על הופעתו הקרבה של אלוהים אך גם מגנים את הופעתו. ה"לא ייתכן" שלהם שוב מגביל את הופעתו של אלוהים לגבולות הדמיון שלהם. וכך ראיתי רבים נופלים מרוב צחוק לאחר שנתקלו בדברי אלוהים. האין הצחוק הזה זהה לגינוי וחילול הקודש של היהודים? אתם לא אדוקים לנוכח האמת, וקל וחומר שאתם לא כמהים לאמת. אתם רק חוקרים בעיוורון וממתינים בשוויון נפש. מה תוכלו להשיג מחקירה והמתנה שכאלה? האם תוכלו לקבל את הכוונתו האישית של אלוהים? אם אתם לא יכולים להבחין באמירותיו של אלוהים, כיצד אתם כשירים להיות עדים להופעתו של אלוהים? במקום שבו אלוהים מופיע ישנו ביטוי האמת וישנו קולו של אלוהים. רק מי שיכול לקבל את האמת יכול לשמוע את קולו של אלוהים ורק בני האדם האלה כשירים להיות עדים להופעתו של אלוהים. הניחו את תפיסותיכם בצד! עצרו וקראו את הדברים האלה בקפידה. אם אתם כמהים לאמת, אלוהים יעניק לכם נאורות כדי להבין את רצונו ואת דבריו. הניחו בצד את תפיסותיכם על ה"לא ייתכן"! ככל שבני האדם מאמינים יותר שדבר מה לא ייתכן, כך סביר יותר שהוא יתרחש, משום שחוכמת אלוהים מרוממת מהשמיים, מחשבות אלוהים רמות ממחשבות האדם, ועבודתו של אלוהים מתעלה על מגבלות חשיבתו ותפיסתו של האדם. ככל שדבר מה יותר "לא ייתכן," כך יש לחפש יותר אחר האמת. ככל שדבר מה חורג יותר מתפיסתו ודמיונו של האדם, כך הוא כולל יותר את רצונו של אלוהים. זאת מפני שבלי קשר למקום שבו אלוהים מתגלה, אלוהים הוא עדיין אלוהים ומהותו לא תשתנה לעולם בגלל מיקום הופעתו או אופן הופעתו. טבעו של אלוהים נותר זהה בלי קשר למקום שבו נמצאות עקבותיו. בלי קשר למיקום עקבותיו של אלוהים, הוא אלוהים של האנושות כולה. לדוגמה, האדון ישוע הוא לא רק אלוהיהם של בני ישראל, אלא גם אלוהיהם של כל העמים באסיה, אירופה ואמריקה, ולמעלה מכך, הוא אלוהים היחיד בתבל כולה. אם כך בואו נחפש את רצון אלוהים ונגלה את הופעתו מתוך אמירותיו, ונצעד בעקבותיו! אלוהים הוא האמת והדרך והחיים. דבריו והופעתו מתקיימים במקביל וטבעו ועקבותיו יהיו תמיד נגישים לאנושות. אחים ואחיות יקרים, אני מקווה שתוכלו לראות את הופעתו של אלוהים בדברים אלה ושתתחילו לצעוד בעקבותיו לקראת עידן חדש, ואל שמיים חדשים ויפהפיים ועולם חדש המוכן לקראת כל מי שממתין להופעתו של אלוהים.

בדומה למאות מיליוני חסידים אחרים של אדוננו ישוע המשיח, אנחנו מצייתים לחוקים ולדברות של כתבי הקודש, נהנים מחסדו השופע של אדוננו ישוע המשיח ומתאספים, מתפללים, מהללים ומשרתים בשם אדוננו ישוע המשיח – ואת כל אלה אנחנו עושים תחת עינו הפקוחה והגנתו של אלוהים. לעתים תכופות אנחנו חלשים ולעתים תכופות אנחנו חזקים. אנחנו מאמינים שכל מעשינו עולים בקנה אחד עם משנתו של אלוהים. אם כן, מן הסתם אנחנו גם מאמינים שאנחנו הולכים בדרך ההישמעות לרצונו של האב שבשמיים. אנחנו כמהים לשובו של ישוע אדוננו, לביאתו המכובדת של ישוע אדוננו, לקץ החיים שלנו על פני האדמה, להופעת המלכות, ולכול מה שנחזה בספר ההתגלות: אדוננו מגיע, ומביא אסון, וגומל לצדיקים ומעניש את הרשעים, ומעלה למרומים את כל חסידיו, המברכים על חזרתו, לפגוש את אלוהים. בכל פעם שאנחנו חושבים על זה, אנחנו מתרגשים באופן בלתי נמנע. אנחנו אסירי תודה על כך שנולדנו באחרית הימים, ועל כך שהתמזל מזלנו להיות עדים לביאתו של אדוננו. הרדיפות שסבלנו היו בתמורה ל"כבוד עולם גדול במאוד מאוד"; איזו ברכה אדירה! לעתים קרובות, כל הכמיהה הזאת והחסד שמעניק לנו אדוננו הופכים אותנו לצלולים בתפילתנו, ומאחדים אותנו לעתים קרובות יותר. אולי בשנה הבאה, אולי מחר ואולי אפילו מוקדם יותר, כשהאדם לא יצפה לזה, פתאום יגיע אדוננו ויופיע בקרב קבוצת בני אדם שהמתינו לו בדריכות. כל אחד מאיתנו מתמודד עם רעהו ואיש לא רוצה להישאר מאחור, כדי להיות הקבוצה הראשונה שתחזה בהופעת אדוננו, להפוך לאחד מאלה שיילקחו. נתנו הכל, בכל מחיר, כדי שהיום הזה יגיע. אחדים ויתרו על מקום עבודתם, אחרים עזבו את משפחתם, אחרים התכחשו לנישואיהם, ואחרים תרמו את כל חסכונותיהם. איזו מסירות נטולת אנוכיות! כנות ונאמנות שכאלה הן ודאי גדולות מאלה של קדושים מתקופות העבר! מכיוון שאדוננו מעניק חסד לכל מי שהוא רוצה ומרחם על כל מי שהוא רוצה, אנחנו מאמינים שהמסירות וההשקעה שלנו כבר נגלו לעיניו. ובאותו אופן, גם תפילותינו הכנות כבר הגיעו לאוזניו, ואנחנו בטוחים כי אדוננו יגמול לנו על מסירותנו. יתרה מכך, אלוהים העניק לנו מחסדו עוד לפני שברא את העולם, ואיש לא ייקח מאיתנו את הברכות וההבטחות שאלוהים העניק לנו. כולנו עורכים תוכניות לעתיד ורואים זאת כמובן מאליו שהמסירות וההשקעה שלנו הם קלפי מיקוח או מניות, אשר יבטיחו את הילקחותנו כדי לפגוש את אדוננו. זאת ועוד: ללא כל היסוס, אנחנו מתיישבים על כס המלכות העתידי, מעל כל האומות והעמים, או מושלים כמלכים. לכל אלה אנחנו מתייחסים כדבר מובן מאליו, כדבר צפוי.

אנחנו בזים לכל מי שמתנגד לאדוננו ישוע. בסופו של דבר, כל בני האדם האלה יושמדו. מי אמר להם לא להאמין שאדוננו ישוע הוא המושיע? מובן שלפעמים אנחנו עושים כדוגמת ישוע אדוננו ומגלים חמלה כלפי העולם, משום שהעולם לא מבין ועלינו להיות סובלניים וסלחניים כלפיו. כל מעשינו נעשים על פי הדברים בכתבי הקודש, משום שכל מה שלא עולה בקנה אחד עם כתבי הקודש הוא כפירה ופולחן רשע. האמונה הזאת טבועה עמוק בדעתו של כל אחד ואחת מאיתנו. אדוננו נמצא בכתבי הקודש, ואם לא נסטה מכתבי הקודש לא ניפרד מאדוננו. אם נציית לעיקרון הזה, נזכה בישועה. אנחנו מדרבנים אחד את השני ותומכים אחד בשני, ובכל פעם שאנחנו נאספים יחד, אנחנו מקווים שכל דברינו ומעשינו הם בהתאם לרצון אדוננו ויכול להתקבל על ידי אדוננו. למרות העוינות הקשה בסביבתנו, לבנו מלא בחדווה. כשאנחנו חושבים על הברכות הנמצאות ממש בהישג ידינו, האם אין דבר שאנחנו לא יכולים לוותר עליו? האם אין דבר שאנחנו לא מסוגלים להיפרד ממנו? כל הדברים האלה הם משתמעים, ואלוהים מתבוננן בהם. אנחנו, קומץ עניים שהועלו מאשפתות, זהים לחסידיו הרגילים של ישוע אדוננו: אנחנו חולמים על הילקחות, על ברכות ועל המשילה בכל האומות. השחיתות שלנו גלויה לעיני האל, והרצונות והחמדנות שלנו מאוסים בעיניו. ובכל זאת, כל הדברים האלה מתרחשים באופן כל כך לא יוצא דופן, כל כך הגיוני, ואיש מאיתנו לא תוהה אם כמיהתנו נכונה, ועוד פחות מכך, איש מאיתנו לא מפקפק במידת הדיוק של כל מה שאנחנו נאחזים בו. מי יכול להכיר את רצון האל? אנחנו לא יודעים לחפש או לחקור את הדרך שבה הולך האדם, או אפילו להתעניין בה. זאת משום שכל מה שאכפת לנו הוא אם נוכל להילקח, אם נוכל לקבל ברכה, אם שמור לנו מקום במלכות שמיים ואם נזכה לחלק ממימיו של נהר החיים ומפרי עץ החיים. האין אנחנו מאמינים באדוננו והאין אנחנו חסידים של אדוננו כדי שנוכל לזכות בדברים האלה? חטאינו נסלחו, חזרנו בתשובה, שתינו מכוס היין המרה, והעמסנו את הצלב על גבינו. מי יכול לומר שאלוהים לא יקבל את המחיר ששילמנו? מי יכול לומר שלא הכנו מספיק שמן? אנחנו לא רוצים להיות כמו הבתולות המטופשות ההן, או להיות אחד מאלה שאלוהים זונח. יתרה מזאת, אנחנו מתפללים לעתים קרובות ומבקשים מאלוהים שישמור אותנו מרמאותם של משיחי שקר, שכן כתוב בכתבי הקודש כי "אם אז מישהו יגיד לכם, 'הנה המשיח,' או 'הוא שם,' אל תאמינו. כי אז יקומו משיחי שקר ונביאי שקר, והם יתנו אותות גדולים ומופתים להתעות, אם אפשר, אפילו את הבחירים" (מתי כ"ד 23-24). כולנו שיננו את הפסוקים האלה מכתבי הקודש. אנחנו יודעים אותם בעל פה ורואים בהם אוצר יקר ערך, חיים והמסמך המבטיח את ישועתנו והליקחותנו...

במשך אלפי שנים, בני האדם החיים הלכו לעולמם ולקחו איתם את כמיהתם וחלומותיהם, ואיש לא יודע באמת אם אלה שהלכו הגיעו למלכות השמיים. המתים חוזרים לאחר ששכחו את כל הסיפורים שקרו בעבר, והם בכל זאת הולכים אחר משנתם ודרכיהם של האבות הקדמונים. על כן, ככל שהשנים עוברות והימים חולפים, איש לא יודע אם ישוע אדוננו, אלוהינו, באמת מקבל את כל מה שאנחנו עושים. אנחנו בסך הכל מצפים לתוצאה ומעלים השערות לגבי כל מה שיקרה. אך כל הזמן הזה, אלוהים שומר על שתיקתו, והוא מעולם לא הופיע בפנינו ולא דיבר אלינו. על כן, אנחנו שופטים בעיקשות את רצונו ואת טבעו של אלוהים על פי כתבי הקודש והאותות. התרגלנו לשתיקתו של אלוהים; התרגלנו להעריך מה נכון ומה לא נכון בהתנהגותנו באמצעות הלך החשיבה שלנו עצמנו; התרגלנו להשתמש בידע שלנו, בתפיסותינו, ובמידות המוסריות שלנו כחלופה לדרישותיו של אלוהים מאיתנו; התרגלנו ליהנות מחסדו של אלוהים; התרגלנו לכך שאלוהים עוזר לנו בכל פעם שאנחנו זקוקים לעזרה; התרגלנו להושיט את ידינו אל אלוהים בכל דבר ועניין, ולפקוד על אלוהים; התרגלנו גם ללכת אחר דוקטרינה מבלי לשים לב לדרך שבה רוח הקודש מובילה אותנו; יתרה מכך, התרגלנו לימים שבהם אנחנו אדונים לעצמנו. אנחנו מאמינים באל שכזה, שמעולם לא פגשנו. שאלות כגון מהו טבעו של אלוהים, מה הן תכונותיו ומהי הווייתו, מהו צלמו, שמא נזהה אותו בבואו, וכן הלאה – אף אחת מהשאלות האלה אינה חשובה. מה שחשוב הוא שהוא נמצא בלבנו, שכולנו מחכים לו ושאנחנו מסוגלים לדמיין את טיבו. אנחנו מעריכים את אמונתנו ומוקירים את הרוחניות שלנו. אנחנו מתייחסים לכל דבר כאל זבל, ורומסים את הכל ברגלינו. משום שאנחנו חסידיו של האל הגדול, בלי קשר לשאלה עד כמה הדרך ארוכה וקשה, ובלי קשר לשאלה כמה סבל וסכנות פוקדים אותנו, דבר לא יוכל לעצור את הליכתנו בעקבות אדוננו. "נהר מים חיים, צלול כבדולח, יוצא מכס מלכותם של אלוהים של השה. באמצע רחוב העיר ועל גדות הנהר מזה ומזה, היה עץ חיים המניב שנים עשר סוגים של פירות, ונותן פרי כל חודש, ועלי העץ שימשו לריפוי הגויים. ולא תהיה עוד קללה. אך כס מלכותם של אלוהים ושל השה יהיו בה, ומשרתיו ישרתו אותו, והם יראו את פניו, ושמו יהיה על מצחם. ולא יהיה שם עוד לילה, ולא יהיה להם צורך בנר או באור השמש, משום שיהוה אלוהים יאיר עליהם, והם ימלכו לעולמי עולמים" (ההתגלות כ"ב 1-5). בכל פעם שאנחנו שרים את הדברים האלה, הלב עולה על גדותיו מרוב סיפוק ואושר, ודמעות זולגות מעינינו. נודה לאדוננו על כי בחר בנו, נודה לאדוננו על חסדו. הוא העניק לנו פי מאה בעת הזו, הוא העניק לנו חיי נצח בעולם הבא, ואם הוא היה מבקש מאיתנו למות עכשיו, היינו עושים זאת ללא כל תלונה. אדוננו! אנא בוא במהרה! אל תתעכב דקה נוספת, מפני שאנחנו כמהים אליך נואשות, וזנחנו את הכל למענך.

אלוהים אמנם שותק והוא מעולם לא נגלה לעינינו, אולם עבודתו מעולם לא נפסקה. הוא מביט בכל הארצות ומצווה על הכול, והוא מביט בכל דבריו ומעשיו של האדם. ניהולו מתבצע בשלבים ובהתאם לתוכניתו. הוא מתקדם בשקט, ללא השפעות דרמטיות, אך צעדיו של אלוהים מקרבים אותו לאנושות יותר מאי-פעם, וכס משפטו נפרס בתבל במהירות הבזק, ומיד אחריו יורד אל קרבנו כס מלכותו. איזה מראה מלכותי הוא זה, איזה מחזה מפואר וחגיגי. כיונה, וכאריה שואג, רוח האל מגיעה אל קרבנו. אלוהים חכם, הוא צודק ומלכותי. הוא מגיע אלינו בשקט, בעל סמכות ומלא אהבה וחמלה. איש לא מודע לבואו, איש אינו מברך את בואו, ויתרה מזאת, איש לא יודע את כל מה שהוא יעשה. חיי האדם הם ללא שינוי, לבו אינו שונה והימים חולפים כרגיל. אלוהים חי בקרבנו כאדם מן השורה, כחסיד חסר כל חשיבות וכמאמין מן השורה. יש לו עיסוקים משל עצמו ומטרות משל עצמו, ויתרה מכך, יש בו אלוהות שאין לבני אדם מן השורה. איש לא הבחין באלוהותו, ואיש לא תפס את ההבדל שבין מהותו לבין מהותו של האדם. אנחנו חיים במחיצתו ללא מעצורים ופחד משום שאנחנו רואים בו מאמין חסר חשיבות ותו לא. הוא עוקב אחר כל תנועה שלנו, וכל המחשבות והרעיונות שלנו גלויים בפניו. איש לא מתעניין בקיומו, לאיש אין כל מושג על תפקידו, ויתרה מכך, איש לא חושד מי הוא. אנחנו פשוט ממשיכים בעיסוקינו, כאילו אין לו כל קשר אלינו...

במקרה, רוח הקודש מבטאת פסוק של דברים "דרכו," ועל אף שהדבר מרגיש מאוד בלתי צפוי, אנחנו מזהים שזו אמירה של אלוהים, ומקבלים אותה ללא היסוס כדברי האל. זאת משום שללא קשר למי שמבטא את הדברים, כל עוד הם באים מרוח הקודש, עלינו לקבל אותם ואסור לנו להתכחש אליהם. האמירה הבאה יכולה לבוא דרכי, או דרככם, או אולי דרכו. לא משנה דרך מי – הכול בחסדי האל. אולם יהיה אשר יהיה האדם שדרכו תגיעה האמירה, עלינו להימנע מלעבוד אותו כאל, משום שללא קשר לכל דבר אחר, לא ייתכן שהאדם הזה הוא אלוהים. אנחנו לא יכולים בשום אופן לבחור באדם כה פשוט להיות אלוהינו. אלוהינו כל כך אדיר ונכבד – כיצד ייתכן שנציגו יהיה אדם כל כך חסר חשיבות? יתרה מכך, כולנו מחכים לבואו של אלוהים כדי שייקח אותנו חזרה אל מלכות שמיים. לכן, איך ייתכן שאדם כל כך חסר חשיבות יהיה כשיר לבצע משימה כה חשובה וקשה? אם אדוננו יבוא שוב, הוא ודאי יבוא על גבי ענן לבן ויהיה וגלוי לכל. כמה נפלא זה יהיה! איך ייתכן שהוא יסתתר בשקט בקרב קבוצה רגילה של בני אדם?

עם זאת, מי שעושה את העבודה החדשה של ישועתנו הוא האדם הרגיל הזה המסתתר בקרב בני האדם. הוא איננו מבהיר לנו דבר, ולא אומר לנו מה הסיבה לבואו. הוא פשוט עושה את העבודה שבכוונתו לעשות בשלבים ובהתאם לתוכניתו. דבריו ואמירותיו הופכים לתכופים יותר ויותר, החל בדברי נחמה, בהפצרות, תזכורות, ואזהרות, וכלה בדברי נזיפה והטלת משמעת; החל בנימה עדינה ואדיבה וכלה בדברים חריפים ומלכותיים – כל דבריו מחדירים באדם הן חמלה והן אימה. כל מה שהוא אומר קולע למטרה, לסודות שאנחנו מסתירים עמוק בתוכנו. דבריו צובטים את לבנו ואת רוחנו ולאחריהם אנחנו נבוכים ומושפלים. אנחנו מתחילים לתהות אם האל שבלבו של האדם הזה באמת אוהב אותנו ומה הן בדיוק כוונותיו. אולי אנחנו יכולים להילקח רק אחרי שעברנו סבל שכזה? אנחנו עושים חישובים בראשינו... על היעד המצפה לנו ועל גורלנו העתידי. אולם איש מאיתנו לא מאמין שאלוהים לבש בשר ודם ושהוא עובד בקרבנו. על אף שהוא כבר נמצא איתנו זמן רב כל כך, על אף שהוא כבר אמר לנו דברים רבים כל כך פנים אל פנים, אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל אדם כל כך רגיל בתור האל העתידי שלנו, ועל אחת כמה וכמה שאנחנו לא מוכנים למסור את השליטה על עתידנו ועל גורלנו לאדם כל כך חסר חשיבות. אנחנו מקבלים ממנו אספקה אינסופית של מים חיים, והודות לו אנו חיים פנים אל פנים עם אלוהים. אנחנו אסירי תודה רק על חסדו של ישוע אדוננו שבשמיים, אולם מעולם לא הקדשנו תשומת לב כלשהי לרגשותיו של האדם הרגיל הזה, הניחן באלוהות. הוא עודו עושה את עבודתו תוך שהוא מסתתר בענווה בגוף בשר ודם ומביע את הדברים שבלבו, אדיש לכאורה לכך שהאנושות מתכחשת לו, כאילו תמיד יסלח לאדם על הילדותיות והבורות שלו, ותמיד סובלני כלפי זלזולו של האדם כלפיו.

מבלי שהיינו מודעים לכך, האדם חסר החשיבות הזה הוביל אותנו אל תוך שלב אחר שלב של עבודתו של אלוהים. אנחנו עוברים אינספור ניסיונות, חווים אינסוף תוכחות ועומדים למבחן המוות. אנחנו לומדים על טבעו הצודק והמלכותי של אלוהים, וגם נהנים מהאהבה והחמלה שלו. אנחנו מפתחים הערכה לעוצמתו וחוכמתו האדירות של אלוהים. אנחנו עדים לחביבותו של אלוהים ורואים את רצונו העז של אלוהים להושיע את האדם. בדבריו של האדם הרגיל הזה, אנחנו מפתחים הכרה של טבעו ומהותו של אלוהים והבנה של רצונו של אלוהים ואת טבעו ומהותו של האדם ורואים את הדרך המובילה לישועה ולשלמות. דבריו ממיתים אותנו וגורמים לנו להיוולד מחדש; דבריו מביאים לנו נחמה, אך גם משאירים אותנו אכולי אשמה ובתחושת חבות; דבריו מביאים לנו שלווה ואושר, אך גם כאב גדול. לפעמים אנחנו מובלים כצאן לטבח בידיו; לפעמים אנחנו כבבת עינו, ונהנים מאהבתו וחיבתו; לפעמים כמו אויביו שחרון אפו הפך לאפר. אנחנו האנושות שהוא הציל, אנחנו שרצים בעיניו ואנחנו השיים האבודים שאחריהם הוא מחפש יומם וליל. הוא רחום כלפינו, הוא מתעב אותנו, הוא מרומם אותנו, הוא מנחם אותנו ומוכיח אותנו, הוא מדריך אותנו, הוא הופך אותנו לנאורים, הוא מוכיח אותנו ומטיל עלינו משמעת והוא אפילו מקלל אותנו. הוא דואג לנו יומם ולילה, הוא מגן עלינו ודואג לנו יומם ולילה, הוא לעולם לא עוזב אותנו והוא מקדיש לנו את כל דאגתו ומשלם כל מחיר עבורנו. בדבריו של האדם הרגיל והקטן הזה, שאינו אלא בשר ודם, זכינו לראות את אלוהים בכללותו וחזינו בייעוד שאלוהים העניק לנו. אולם אף על פי כן, היהירות עדיין אורבת בתוך לבנו ואנחנו עדיין מסרבים לקבל בפועל אדם כזה כאלוהינו. על אף שהוא נתן לנו מן כה רב ודברים כה רבים ליהנות מהם, שום דבר מכל אלה לא יכול לתפוס את מקומו של אדוננו בתוך לבנו. רק באי-רצון רב אנו מכבדים את זהותו המיוחדת ואת מעמדו של האדם הזה. אם הוא לא ירים את קולו כדי לאלץ אותנו להכיר בכך שהוא הוא אלוהים, לעולם לא נסכים להכיר בו כאל שעומד להגיע בקרוב, על אף שהוא עובד בקרבנו זמן כה רב.

אמירתו של אלוהים נמשכת, והוא משתמש בשיטות ובזוויות מבט שונות כדי להפציר בנו מה עלינו לעשות ולהביע את קול לבו. דבריו נושאים כוח חיים, ומראים לנו באיזו דרך עלינו ללכת ומאפשרים לנו להבין מהי האמת. אנחנו מתחילים להימשך לדבריו; אנחנו מתחילים להתרכז בנימה ובאופן הדיבור שלו, ובאופן לא מודע, אנחנו מתחילים להתעניין בקול העולה מלבו של האדם הבלתי-מיוחד הזה. הוא עושה למעננו מאמצים כבירים, לא אוכל ולא ישן בגללנו, בוכה למעננו, נאנח למעננו, נאנק מחולי למעננו, נושא השפלה למען ייעודנו וישועתנו ולבו מדמם ומזיל דמעות בגלל המרדנות וקהות החושים שלנו. הוויה ותכונות כמו שיש לו אין לאדם רגיל ובני אדם מושחתים לא יכולים להחזיק בהן או לזכות בהן. יש בו סבלנות וסובלנות כפי שאין לאף אדם רגיל, ובשום יציר נברא אין האהבה שיש בו. איש מלבדו לא יכול לדעת את כל מחשבותינו, או לתפוס כמוהו את אופיינו ומהותנו, או לשפוט את המרדנות והשחיתות של האנושות, או לדבר אלינו ולעבוד בקרבנו כפי שהוא עובד בשמו של האל שבשמיים. לאיש מלבדו לא יכולות להיות הסמכות, החוכמה, והאצילות של אלוהים; הוא מבטא את טבעו של אלוהים, את מה ששייך לו ומה שהינו בשלמותם. איש מלבדו לא יכול להראות לנו את הדרך ולהביא לנו את האור. איש מלבדו לא יכול לגלות לנו את התעלומות שאלוהים לא חשף בפנינו מאז הבריאה ועד היום. איש מלבדו לא יכול להושיע אותנו מהשתעבדותנו לשטן ומהטבע המושחת שלנו. הוא מייצג את אלוהים ומביע את קול לבו של אלוהים, את תוכחות האל ואת דברי משפטו של אלוהים כלפי האנושות כולה. הוא החל עידן חדש, תקופה חדשה, והביא שמיים וארץ חדשים, עבודה חדשה. והוא הביא לנו תקווה, ושם סוף לחיי הערפול שניהלנו ואפשר לנו לחזות בנתיב הישועה במלואו. הוא כבש את כל הווייתנו, וזכה בלבנו. מרגע זה והלאה, דעתנו מודעת ורוחנו כאילו קמה לתחייה: האדם הפשוט וחסר החשיבות הזה, שחי בקרבנו ומזה זמן רב נדחה על ידינו – האין זה ישוע אדוננו, הנמצא תמיד במחשבותינו, ושאליו אנחנו כמהים יומם וליל? זה הוא! זה באמת הוא! הוא האל שלנו! הוא האמת, הדרך והחיים! הוא אפשר לנו לחיות שוב ולראות את האור והוא עצר את לבנו מלנדוד. חזרנו אל בית האל, חזרנו לעמוד לפני כס מלכותו. אנחנו ניצבים מולו פנים אל פנים, חזינו בארשת פניו וראינו את הדרך שלפנינו. באותו רגע, הוא כבש לחלוטין את לבנו. כבר אין לנו ספק מי הוא ואנחנו כבר לא מתנגדים לעבודתו ולדברו ואנחנו משתחווים לפניו בכניעה מוחלטת. כל רצוננו הוא ללכת בעקבות אלוהים כל שארית חיינו, ושאלוהים יהפוך אותנו מושלמים, ואנחנו רוצים לגמול לו על חסדו ועל אהבתו, ולהישמע לתזמוריו והסדריו, ולשתף פעולה עם עבודתו ולעשות כל מה שביכולתנו לעשות כדי להשלים את הדברים שהוא מטיל עלינו.

כיבוש האל כמוהו כתחרות אומנויות לחימה.

כל מילה של אלוהים מכה בנקודה הכי רגישה שלנו, ולאחריה אנחנו מלאי עצב ופחד. הוא חושף את תפיסותינו, את הדמיונות שלנו, וגם את הטבע המושחת שלנו. על פי כל מה שאנחנו אומרים ועושים, וכן על פי כל אחד ואחד מהמחשבות והרעיונות שלנו, אופיינו ומהותנו שלנו מתגלים בדבריו, מה שגורם לנו להשפלה ולחיל ורעדה. הוא מספר לנו על כל מעשינו, מטרותינו וכוונותינו, וכן על הטבע המושחת שלנו שמעולם לא גילינו, מה שגורם לנו להרגיש שאנחנו חשופים בפניו לחלוטין, ועוד יותר מכך, להרגיש משוכנעים לחלוטין. הוא שופט אותנו על התנגדותנו אליו, מייסר אותנו על כך שחיללנו את קדושתו וגינינו אותו וגורם לנו להרגיש שבעיניו אנחנו חסרי ערך ושאנחנו השטן בהתגלמותו. התקוות שלנו מתנפצות. אנחנו כבר לא מעזים לדרוש ממנו דברים בלתי סבירים ואפילו החלומות שלנו נעלמים בן-לילה. זאת עובדה שאף אחד מאיתנו לא יכול לדמיין ולא מוכן לקבל. לרגע קצר דעתנו יוצאת מאיזון ואנחנו לא יודעים איך להמשיך הלאה בדרך ולא יודעים איך להמשיך באמונתו. נדמה שהאמונה שלנו חזרה לנקודת ההתחלה, ומעולם לא פגשנו ולא הכרנו את ישוע אדוננו. כל מה שמתגלה לעינינו מבלבל אותנו וגורם לנו להרגיש שאנחנו נסחפים ללא שליטה. אנחנו מיואשים, אנחנו מאוכזבים, ובעומק לבנו אנחנו חשים בושה וכעס בלתי ניתנים לכיבוש. אנחנו מנסים להיפטר מהן, מנסים למצוא דרך מוצא, ועוד יותר מזה אנחנו מנסים להמשיך ולצפות לישוע מושיענו, ולחשוף בפניו את סודותינו הכמוסים ביותר. על אף שיש רגעים שבהם כלפי חוץ אנחנו לא יהירים ולא צנועים, בכל זאת מקננת בלבנו תחושת אובדן שמעולם לא הרגשנו לפני כן. על אף שלפעמים אנחנו יכולים להיראות רגועים באופן בלתי רגיל כלפי חוץ, בתוכנו אנחנו חווים סערה של ייסורים. המשפט והייסורים מידי אלוהים נטלו מכולנו כל תקווה וכל חלום, הותירו אותנו ללא הרצונות הראוותניים שלנו, ללא רצון להאמין שהוא מושיענו ושהוא מסוגל להושיע אותנו. משפטו וייסוריו פתחו תהום עמוקה ביננו לבינו, ואיש אפילו לא מוכן לחצות אותה. משפטו וייסוריו הם הפעם הראשונה שבה אנו חשים מבוכה והשפלה כה משמעותיות. משפטו וייסוריו אפשרו לנו להעריך באמת את כבודו של אלוהים ואת אי-סובלנותו כלפי עבירות האדם, שבהשוואה אליהן אנחנו כה נחותים וטמאים. משפטו וייסוריו גרמו לנו להבין בפעם הראשונה עד כמה אנחנו יהירים ומנופחים, ועד כמה האדם לעולם לא ישתווה לאלוהים ולעולם לא יהיה בעל מעמד שווה לאלוהים. משפטו וייסוריו גרמו לנו להשתוקק לחדול לחיות בטבע כה מושחת וגרמו לנו להשתוקק להיפטר מוקדם ככל האפשר מהאופי והמהות האלה ולא עוד להיות מאוסים ומגעילים בעיניו. משפטו וייסוריו גרמו לנו להישמע לדבריו בשמחה, ולחדול לרצות להתמרד בתזמוריו והסדריו. משפטו וייסוריו השיבו לנו את הרצון לחפש חיים וגרמו לנו להיות שמחים לקבל אותו כמושיענו... יצאנו מעבודת הכיבוש, נחלצנו מהגיהינום, יצאנו מגיא צלמוות... האל הכול יכול זכה בנו, בקבוצת בני האדם הזאת! הוא ניצח את השטן והכניע את כל אויביו!

אנחנו בסך הכול קבוצה רגילה של בני אדם בעלי טבע שטני ומושחת. אנחנו אלה שגורלם נקבע מראש על ידי אלוהים עוד לפני כל העידנים, ואנחנו אותם עניים שאלוהים העלה מאשפתות. פעם דחינו וגינינו את אלוהים, אך כעת הוא כבש אותנו. אלוהים העניק לנו חיים ונתיב חיי נצח. יהיה אשר נהיה בעולם, למרות הרדיפה והתלאות, אנחנו לא יכולים להיפרד מישועתו של האל הכול יכול. זאת משום שהוא הבורא שלנו, ואין גאולה מלבדו!

אהבתו של אלוהים נובעת כמי מעיין, והיא ניתנת לכם, ולי, ולו, ולכל מי שבאמת מחפש את האמת וממתין להופעתו של אלוהים.

כפי שהירח תמיד עוקב אחרי השמש, עבודתו של אלוהים לעולם לא נפסקת, והיא מתבצעת בכם, בי, בו, ובכל מי שהולך בעקבות אלוהים ומקבל את המשפט והייסורים מידי אלוהים.

הדברים הובעו ב-23 במרץ 2010
מתוך
בשורת מלכות השמיים

מה קיבל האדם מאז שהאמין באלוהים לראשונה? מה ידעתם על אלוהים? כמה השתניתם הודות לאמונתכם באלוהים? עכשיו כולכם יודעים שאמונת האדם באלוהים אין מטרתה היחידה ישועה של הנפש ורווחת הבשר, וכן אין מטרתה להעשיר את חייו באמצעות אהבת אלוהים וכן הלאה. אם הדברים ימשיכו כך, אם אתם אוהבים את אלוהים רק לשם רווחת הבשר או עונג רגעי, הרי שאפילו אם בסופו של דבר תגיע אהבתכם לאלוהים לשיאה ולא תבקשו דבר, ה"אהבה" שאתם מחפשים עודנה אהבה טמאה והיא אינה משביעה את רצונו של אלוהים. אלה שמשתמשים באהבה לאלוהים כדי להעשיר את חייהם המשעממים ולמלא חלל בלבם הם אלה שחפצים לחיות חיים קלים, ואינם אלה שבאמת חפצים לאהוב את אלוהים. אהבה כזו היא בעל כורחו של האדם, רדיפה אחר עונג רגשי, ואלוהים אינו זקוק לסוג כזה של אהבה. אם כך, לאיזה סוג שייכת אהבה כשלכם? לשם מה אתם אוהבים את אלוהים? כמה אהבת אמת אתם רוחשים לאלוהים עכשיו? אהבתם של מרביתכם היא כפי שתואר לעיל. אהבה מסוג כזה יכולה רק לשמר את המצב הקיים – היא אינה יכולה להשיג יציבות נצחית ולא להכות שורש באדם. סוג כזה של אהבה הוא כפרח שפרח ואז קמל אך לא נשא כל פרי. במילים אחרות, משאהבתם את אלוהים כך פעם אחת אך אין מי שיכוון אתכם בהמשך נתיבכם, אתם תיכשלו. אם אתם יכולים לאהוב את אלוהים רק בזמנים של אהבת אלוהים, ולאחר מכן לא תשנו את טבע חייכם, הרי שתמשיכו להיות אפופים בהשפעת החושך, ללא מפלט, ועדיין לא תוכלו להיחלץ ממעשי העורמה וההונאה של השטן. אף אדם כזה אינו יכול להתקבל לגמרי אצל אלוהים. בסופו של דבר, רוחו, נשמתו וגופו של אדם כזה עדיין יהיו נחלתו של השטן. אין ספק בכך. וכל מי שאינו יכול להתקבל אצל אלוהים יחזור למקומו המקורי, כלומר בחזרה לנחלת השטן, והוא יירד אל האגם הבוער באש ובגופרית כדי לקבל על עצמו את השלב הבא בעונשו מאלוהים. אלה שמתקבלים אצל אלוהים הם אלה שמורדים בשטן ונמלטים מתחומו. בני אדם כאלה יימנו באופן רשמי בין אלה שבמלכות. זה האופן שבו אנשים שבמלכות מגיעים אליה. האם אתם נכונים להיות אנשים כאלה? האם אתם נכונים להתקבל אצל אלוהים? האם אתם נכונים להימלט מתחומו של השטן ולשוב אל אלוהים? האם אתם בנחלתו של השטן כעת או שמא אתם נמנים על עם המלכות? דברים כאלה צריכים להיות בהירים ולא לדרוש הסברים נוספים.

בעבר, רבים רדפו אחר שאיפות ותפיסות האדם ולמען תקוות האדם. עניינים אלה לא יידונו כעת. המפתח הוא למצוא דרך למימוש שתאפשר לכל אחד מכם לשמור על מצב רגיל בפני אלוהים ולהיחלץ בהדרגה מהשלשלאות של השפעת השטן, כדי שתוכלו להתקבל אצל אלוהים ולהביא לידי ביטוי על פני האדמה את מה שאלוהים מבקש מכם. רק הדבר הזה יכול להגשים את רצון אלוהים. רבים מאמינים באלוהים אך אינם יודעים במה אלוהים חפץ ובמה השטן חפץ. בטיפשותם הם מאמינים ונוהים אחר הזולת בעיוורון ולכן מעולם לא היו להם חיים משיחיים רגילים. אין להם קשרים אישיים רגילים, ועל אחת כמה וכמה אין קשר רגיל בין האדם לאלוהים. מכאן אפשר לראות שרבות בעיותיו ורבים ליקוייו של האדם, ורבים הגורמים האחרים היכולים לסכל את רצון אלוהים. זוהי הוכחה מספקת לכך שהאדם עוד לא עלה על הדרך הנכונה ולא חווה חיים אמיתיים. אז מה פירוש הדבר לעלות על הדרך הנכונה? עלייה על הדרך הנכונה פירושה שהאדם יכול להשקיט את לבו תמיד בפני אלוהים ולבוא עם אלוהים בדברים באופן טבעי, להבין בהדרגה את מגרעותיו ואט-אט לפתח היכרות מעמיקה יותר עם אלוהים. על ידי כך, יום-יום תקבלו ראייה ונאורות חדשות ברוחכם – כמיהתכם גדלה ואתם חפצים להיווכח באמת. בכל יום יש אור חדש והבנה חדשה. על הנתיב הזה תיחלצו בהדרגה מהשפעתו של השטן, וחייכם יהפכו למופלאים יותר. זהו אדם שעלה על הדרך הנכונה. העריכו את חוויותיכם הממשיות והשוו את הנתיב שנקטתם באמונתכם באלוהים לנתיב לעיל. האם אתם מצויים בדרך הנכונה? באילו תחומים נחלצתם משלשלאות השטן ומהשפעתו של השטן? אם טרם עליתם על הדרך הנכונה, קשריכם עם השטן טרם נותקו. אם כך, האם רדיפה זו אחר אהבה לאלוהים יכולה להוביל לאהבה שתהיה אמיתית, מסורה וטהורה? אתם אומרים שאהבתכם לאלוהים יציבה וכנה אך לא נחלצתם משלשלאות השטן. האם אינכם משטים באלוהים? אם אתם חפצים להגיע לידי אהבה טהורה לאלוהים, להתקבל לגמרי על ידי אלוהים ולהימנות על עם המלכות, עליכם ראשית לעלות על דרך המלך.
מתוך
בשורת מלכות השמיים

האדם חי עד כה תחת מעטה השפעתו של החושך והוא היה כבול תחת השפעת השטן, ללא יכולת להשתחרר. טבעו של האדם, מאז שנפל לידי השטן, נעשה יותר ויותר מושחת. אפשר לומר שהאדם חי באופן תמידי עם טבעו השטני המושחת, ללא יכולת לאהוב את אלוהים באמת. לכן, אם האדם רוצה לאהוב את אלוהים, עליו להשיל את צדקנותו, חשיבותו העצמית, גאוותנותו, יהירותו וכדומה, השייכים לטבעו של השטן. אחרת, הרי שאהבתו של האדם היא אהבה לא טהורה – זוהי לחלוטין אהבת השטן ואהבה שבהחלט לא יכולה לזכות באישורו של אלוהים. אם רוח הקודש לא תהפוך את האדם למושלם, תטפל בו, תשבור אותו, תגזום אותו, תטיל עליו משמעת, תוכיח או תזכך אותו, איש לא יוכל לאהוב את אלוהים באמת. אם אתם אומרים שחלק מהטבע שלכם מייצג את אלוהים, ושמהסיבה הזו אתם יכולים לאהוב את אלוהים באמת, אתם מדברים דברי גאווה ואתם בני אדם מגוחכים. בני אדם כאלה הם הארכי-מלאך! טבעו המולד של האדם לא יכול לייצג את אלוהים ישירות. על האדם להשליך אותו מעליו באמצעות הפיכתו למושלם על ידי אלוהים. לאחר מכן, רק על ידי כך שהוא ידאג לרצונו של אלוהים, ימלא את רצונו של אלוהים וכן יעבור את עבודתה של רוח הקודש, אלוהים לאשר את האופן שבו הוא מביא דברים לידי ביטוי. אף אדם שחי כבשר ודם לא יכול לייצג את אלוהים ישירות, אלא אם הוא אדם שרוח הקודש משתמשת בו. אולם אפילו על טבעו של אדם כזה ומה שהוא מביא לידי ביטוי לא ניתן לומר שהם מייצגים את אלוהים לגמרי. ניתן רק לומר שהדברים שהוא מביא לידי ביטוי שרויים תחת שררתה של רוח הקודש. טבעו של אדם כזה לא יכול לייצג את אלוהים.

על אף שאלוהים הוא זה שקובע את טבעו של האדם – אין על כך עוררין וניתן לראות בכך דבר חיובי – הטבע הזה גם עובר תחת ידו של השטן. לפיכך, כל טבעו של האדם הוא טבעו של השטן. יכול להיות שבן אדם יאמר שמעצם טבעו של אלוהים, עבודתו נעשית באופן ישיר, ושגם הוא, בן האדם, מתנהג כך – גם לו יש אופי כזה, ולכן הוא אומר שטבעו מייצג את אלוהים. איזה מין אדם הוא זה? האם הטבע השטני המושחת יכול לייצג את אלוהים? מי שמכריז שטבעו מייצג את אלוהים מחלל את קודשו של אלוהים ומעליב את רוח הקודש! ממבט באופן עבודתה של רוח הקודש, נדמה שעבודתו של אלוהים על פני האדמה היא אך ורק כיבוש. על כן חלק ניכר מטבעו השטני המושחת של האדם עדיין לא נוקה. מה שהאדם מביא לידי ביטוי הוא עדיין צלמו של השטן. זהו הטוב שבאדם, וזה מייצג את פעולות בשרו של האדם. ליתר דיוק, הדבר מייצג את השטן ובשום אופן לא יכול לייצג את אלוהים. גם אם בן אדם כבר אוהב את אלוהים במידה כזו שהוא מסוגל ליהנות מחיים של שמיים עלי אדמות, שהוא מסוגל להצהיר הצהרות כגון: "אלוהים! אני לא יכול לאהוב אותך מספיק", ושהוא הגיע למישור הגבוה ביותר, עדיין אי-אפשר לומר שהוא מביא את אלוהים לידי ביטוי או מייצג את אלוהים. זאת משום שמהות האדם שונה ממהותו של אלוהים. האדם לעולם לא יכול להביא את אלוהים לידי ביטוי, ועל אחת כמה וכמה שהוא לא יכול להפוך לאלוהים. הדברים שהאדם מביא לידי ביטוי תחת שררתה של רוח הקודש אינם אלא בהתאם למה שאלוהים דורש מהאדם.

כל פעולותיו ומעשיו של השטן מתבטאים באדם. כל פעולותיו ומעשיו של האדם הם ביטוי של השטן ולכן הם לא יכולים לייצג את אלוהים. האדם הוא התגלמות השטן, וטבע האדם לא מסוגל לייצג את טבעו של אלוהים. ישנם בני אדם שאופיים טוב. אלוהים יכול לבצע עבודה מסוימת באמצעות האופי הזה, ועבודתם של בני האדם האלה מכוונת על ידי רוח הקודש, אך טבעם לא יכול לייצג את אלוהים. העבודה שאלוהים עושה בהם רק משתמשת במה שכבר קיים בקרבם ומרחיבה אותו. איש לא יכול לייצג את אלוהים ישירות, בין שזהו נביא ובין שאלה בני אדם שאלוהים השתמש בהם בעבר. כל בני האדם מפתחים אהבה לאלוהים רק כתוצאה מכפייה של סביבתם, ואף אחד מהם לא חותר לשתף פעולה מיוזמתו. מה הם דברים חיוביים? כל דבר שמגיע ישירות מאלוהים הוא חיובי. עם זאת, טבע האדם עבר תחת ידו של השטן והוא לא יכול לייצג את אלוהים. רק האהבה, הנכונות לסבול, הצדק, ההתמסרות, הענווה והנסתרות של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מייצגים את אלוהים ישירות. זאת מפני שכאשר הוא בא, לא היה לו אופי חוטא, והוא בא ישירות מאלוהים – הוא לא עבר תחת ידו של השטן. ישוע הוא רק בדמות בשר ודם חוטאים, והוא לא מייצג את החטא. לפיכך, פעולותיו, מעשיו ודבריו עד שהגשים את העבודה באמצעות הצליבה (לרבות הצליבה עצמה), כולם מייצגים את אלוהים ישירות. די במקרה הזה של ישוע כדי להוכיח שאף אדם בעל טבע חוטא לא יכול לייצג את אלוהים, ושחטאיו של האדם מייצגים את השטן. כלומר החטא לא מייצג את אלוהים, ולאלוהים אין חטאים. אפילו על העבודה שרוח הקודש עושה באדם ניתן לומר שהיא שרויה תחת שררתה של רוח הקודש, ולא ניתן לומר שהאדם עושה אותה בשם אלוהים. אולם בכל הנוגע לאדם, גם חטאיו וגם טבעו לא מייצגים את אלוהים. ממבט בעבודה שרוח הקודש עושה באדם כיום ובעבודה שהיא עשתה בו בעבר, ניתן לראות שרוח הקודש היא זו שביצעה את מרביתה. זה הדבר שאפשר לאדם להביא דברים לידי ביטוי. אולם זהו רק צד אחד, ומעטים מאוד מסוגלים להביא את האמת לידי ביטוי לאחר שרוח הקודש מטפלת בהם ומטילה עליהם משמעת. כלומר ישנה רק עבודתה של רוח הקודש, ואין שיתוף פעולה מצד האדם. האם אתם מבינים זאת בבירור כעת? אם כן, מה עליכם לעשות כדי לעבוד בשקידה יחד עם אלוהים, בזמן שרוח הקודש פועלת, ולמלא בכך את חובתכם?

מתוך：בשורת מלכות השמיים
המשך לקרוא：מהי עבודתה של רוח הקודש כיצד מתבטאת עבודתה של רוח הקודש

דבר אלוהים | רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח
דרך החיים היא לא דבר שיכול להיות לכל אחד, ולא כל אחד יכול למצוא אותה בקלות. הסיבה לכך היא שהחיים יכולים לבוא רק מאלוהים – כלומר, רק אלוהים עצמו מחזיק במהות החיים, אין שום דרך חיים ללא אלוהים עצמו ולכן רק אלוהים הוא מקור החיים והמעיין הנובע הנצחי של מי החיים. מאז שהוא ברא את העולם, אלוהים עשה עבודה רבה בכל הנוגע לחיוניות של החיים, עשה עבודה רבה שמעניקה את החיים לאדם ושילם מחיר כבד כדי שהאדם יוכל לזכות בחיים. זאת משום שאלוהים עצמו הוא חיי נצח ואלוהים עצמו הוא הדרך שבה האדם קם לתחייה. אלוהים לעולם לא נעדר מלב האדם, והוא תמיד שוכן בקרב בני האדם. הוא הכוח המניע של חיי האדם, היסוד לקיום האדם ומשאב עשיר לקיומו של האדם החל מלידתו. הוא גרם לאדם להיוולד מחדש, והוא מאפשר לו לחיות בעוז בכל תפקידיו. הודות לעוצמתו ולכוח החיים שלו שלא דועך, חי האדם במשך דורות רבים שבמהלכם העוצמה של חיי אלוהים הייתה עמוד התווך של קיום האדם, שתמורתו אלוהים שילם מחיר שאף אדם רגיל לא שילם מעולם. כוח החיים של אלוהים גובר על כל עוצמה. יתרה מזאת, הוא עולה על כל עוצמה. חייו נצחיים, עוצמתו אדירה, ואף יציר נברא או כוח אויב לא יכול להתגבר בקלות על כוח החיים שלו. כוח החיים של אלוהים קיים ומקרין את אורו הבהיר, ללא קשר לזמן או למקום. חייו של אלוהים לעולם לא משתנים, גם נוכח התהפוכות שבשמיים ובארץ. הכל חולף אך חיי אלוהים נותרים, מפני שאלוהים הוא מקור קיומם ושורש קיומם של כל הדברים. חיי האדם מקורם באלוהים, קיום השמיים הוא בזכות אלוהים, וקיומה של הארץ נובע מעוצמת החיים של אלוהים. שום דבר בעל חיוניות לא יכול להתעלות על ריבונות אלוהים, ושום דבר בעל מרץ לא יכול להיחלץ מגבולות סמכותו של אלוהים. לכן על כל הבריות באשר הן לציית לריבונותו של אלוהים ולחיות תחת פיקודו של אלוהים. לכן איש לא יכול להימלט משליטתו.

אולי כעת אתם רוצים לקבל חיים, או אולי אתם רוצים לזכות באמת. כך או כך, אתם רוצים למצוא את אלוהים, למצוא את אלוהים שאתם יכולים להסתמך עליו ושיכול לספק לכם חיי נצח. אם אתם רוצים לזכות בחיי נצח, עליכם להבין תחילה את המקור לחיי נצח ולדעת תחילה היכן אלוהים נמצא. כבר אמרתי שרק אלוהים הוא החיים שלא משתנים ושרק אלוהים מחזיק בדרך החיים. כיוון שחייו לא משתנים, הם נצחיים; כיוון שרק אלוהים הוא דרך החיים, אלוהים עצמו הוא דרך חיי הנצח. לפיכך, עליכם להבין תחילה היכן אלוהים נמצא וכיצד למצוא את דרך חיי הנצח. כעת נשתף בנוגע לשני הנושאים האלה בנפרד.

אם אתם רוצים באמת למצוא את דרך חיי הנצח, ואם אתם נחושים בחיפושכם אחריה, ענו ראשית לשאלה הזו: היכן אלוהים נמצא היום? אולי תשיבו שאלוהים שוכן בשמיים כמובן – הרי הוא לא שוכן בביתכם. אולי תאמרו שאלוהים מן הסתם שוכן בכל ברואיו. או אולי תאמרו שאלוהים חי בלבו של כל אדם, או שאלוהים נמצא בעולם הרוחני. אני לא שולל אף אחד מהדברים האלה, אבל עליי להבהיר את העניין. אין זה לגמרי נכון לומר שאלוהים שוכן בלבו של כל אדם, אך הדבר גם לא לגמרי שגוי. הסיבה לכך היא שבין המאמינים באלוהים, יש כאלה שאמונתם היא אמונת אמת ויש כאלה שאמונתם היא אמונת שקר, יש כאלה שאלוהים מאשר ויש כאלה שהוא לא מאשר, יש כאלה שמוצאים חן בעיניו ויש כאלה שהוא מתעב, יש כאלה שהוא הופך למושלמים ויש כאלה שהוא מסלק. לכן אני אומר שאלוהים חי רק בלבם של מעטים, ואין ספק שבני האדם האלה הם אלה שמאמינים באלוהים באמת, אלה שאלוהים מאשר, אלה שמוצאים חן בעיניו ואלה שהוא הופך למושלמים. הם אלה שאלוהים מוביל. מכיוון שאלוהים מוביל אותם, הם בני האדם שכבר שמעו וראו את דרך חיי הנצח של אלוהים. אלה שאמונתם באלוהים היא אמונת שקר, אלה שאלוהים לא מאשר, אלה שאלוהים מתעב, אלה שאלוהים מסלק – עליהם נגזר שאלוהים ידחה אותם, שלא ימצאו את דרך החיים, ושלא ידעו לעולם היכן אלוהים נמצא. לעומת זאת, מי שאלוהים חי בלבו יודע היכן הוא נמצא. אלה הם בני האדם שאלוהים מעניק להם את דרך חיי הנצח, ואלה בני האדם שהולכים בעקבות אלוהים. האם אתם יודעים כעת היכן נמצא אלוהים? אלוהים נמצא הן בלבו של האדם והן לצדו של האדם. הוא לא נמצא רק בעולם הרוחני ומעל הכל – מעבר לכך, הוא נמצא על פני האדמה, היכן שהאדם קיים. עם כן, ביאת אחרית הימים מקדמת את עבודתו של אלוהים לשטח חדש. לאלוהים יש ריבונות על כל הדברים שבתבל, והוא עמוד התווך של האדם בלבו, ויתרה מכך, הוא קיים בקרב בני האדם. רק כך הוא יכול להביא לאנושות את דרך החיים, ולהביא את האדם לדרך החיים. אלוהים ירד ארצה והוא חי בקרב בני האדם כדי שהאדם יוכל לזכות בדרך החיים וכדי שהאדם יוכל להיות קיים. במקביל לכך, אלוהים גם מושל בכל הדברים בתבל כדי שהם ישתפו פעולה עם ניהולו בקרב בני האדם. לכן אם אתם מכירים רק בדוקטרינה שלפיה אלוהים נמצא בשמיים ובלבו של האדם אך אתם לא מכירים באמת קיומו של אלוהים בקרב בני האדם, לעולם לא תזכו בחיים ולעולם לא תמצאו את דרך האמת.

אלוהים עצמו הוא חיים והוא האמת, והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. מי שלא מסוגל לקבל את האמת לעולם לא יזכה בחיים. ללא ההכוונה והתמיכה של האמת, תזכו רק במכתבים, בדוקטרינות, ויתרה מכך, במוות. חיי אלוהים קיימים תמיד והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. אם אתם לא תוכלו למצוא את מקור האמת, לא תזכו בהזנה של החיים; אם לא תוכלו לזכות בצידת החיים, בוודאי לא תהיה לכם אמת, ועל כן מלבד דמיונות ותפיסות, כל גופכם יהיה בשר ודם ותו לא, בשרכם ודמכם המצחינים. דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, התיעוד ההיסטורי לא יכול לזכות לתואר של אמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל. אם אתם מחילים את תיעודי דברי אלוהים במהלך עידני העבר על ימינו אנו, אתם ארכיאולוגים, והדרך הטובה ביותר לתאר אתכם היא כמומחים למורשת היסטורית. זאת מפני שאתם מאמינים תמיד בשרידי העבודה שאלוהים עשה בזמנים עברו, מאמינים רק בצל שהותיר אלוהים מהעידן שבו הוא עבד בקרב בני האדם בעבר ומאמינים רק בדרך שאלוהים הראה למאמיניו בימים עברו. אתם לא מאמינים בכיוון שאליו מתקדמת עבודתו של אלוהים היום, ואתם לא מאמינים בהופעתו המכובדת של אלוהים כיום, ואתם לא מאמינים בדרך האמת שאלוהים מבטא כיום. על כן אתם ללא ספק חולמים בהקיץ המנותקים לגמרי מהמציאות. אם כעת אתם עדיין דבקים במילים שלא מסוגלות להעניק חיים לאדם, אתם ענף יבש חסר תקנה[א], מפני שאתם שמרנים מדי, עקשנים מדי, ואטומים מדי להיגיון!

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו של אלוהים ובחוכמה בעבודתו – דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. הבשר והדם האלה לא ניתנים להחלפה על ידי כל אדם, אלא רק על ידי מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ולבטא את טבעו של אלוהים, ולייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל משיחי השקר האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח – אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה. כך, אם אתם באמת רוצים לחפש את דרך החיים, תחילה עליכם להכיר בכך שאלוהים מעניק לאדם את דרך החיים בכך שהוא יורד ארצה, ועליכם להכיר בכך שהוא יורד ארצה כדי להעניק לאדם את דרך החיים רק באחרית הימים. לא מדובר בנחלת העבר; זהו דבר שמתרחש כיום.

המשיח של אחרית הימים מביא חיים, ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים והנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו אלוהים יאשר את האדם. אם אתם לא מחפשים את דרך החיים שהמשיח מעניק באחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שנהלים ומכתבים מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שעמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואתם לא מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים רועשים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? וכיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם המכתבים שיכולים לספק רק נחמה זמנית, ולא את האמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – הם לא דברי חוכמה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה שהם לא הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים לבדכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? לכן אני מציע שתפסיקו לחלום, ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים.

מי שרוצה לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת שאומר המשיח הוא מבני האדם המגוחכים ביותר עלי אדמות, ומי שלא מקבל את דרך החיים שמביא המשיח שוגים בדמיונות. לכן אני אומר שאלוהים יתעב לעולם את בני האדם שלא מקבלים את המשיח באחרית הימים. המשיח הוא השער של האדם למלכות השמיים באחרית הימים, ואיש לא יכול לדלג עליו. רק דרך המשיח יכול אלוהים להפוך בני אדם למושלמים. אתם מאמינים באלוהים, ועל כן עליכם לקבל את דבריו ולהישמע לדרכו. עליכם לחשוב לא רק על קבלת ברכות מבלי לקבל האמת או מבלי להשלים עם צידת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שכל מי שבאמת מאמין בו יוכל לקבל חיים. עבודתו היא לשם סיום העידן הישן וכניסה לעידן החדש, וזהו הנתיב שכל מי שנכנס לעידן החדש צריך ללכת בו. אם אתם לא מסוגלים להכיר במשיח, ובמקום זאת אתם מגנים אותו, מחללים את קדושתו ואף רודפים אותו, נגזר עליכם להישרף לעולמים ולעולם לא תיכנסו למלכות אלוהים. זאת משום שהמשיח הזה הוא בעצמו הביטוי של רוח הקודש, הביטוי של אלוהים והאחד שאלוהים הפקיד בידיו את עבודתו על פני האדמה. על כן אני אומר שאם אתם לא יכולים לקבל את כל מה שעושה המשיח באחרית הימים, אתם מחללים את קדושתה של רוח הקודש. הגמול שיסבלו בני האדם המחללים את שם רוח הקודש ברור מאליו לכל. אני גם אומר לכם שאם אתם מתנגדים למשיח של אחרית הימים ומתכחשים לו, איש לא יוכל לשאת בהשלכות מעשיכם בשמכם. יתר על כן, מכאן ואילך לא תהיה לכם הזדמנות נוספת לזכות באישורו של אלוהים. גם אם תנסו לכפר על חטאיכם, לעולם לא תחזו שוב בפני אלוהים. זאת מפני שמי שאתם מתנגדים לו הוא לא בן אדם, ושמי שאתם מתכחשים לו הוא לא איזושהי ישות חסרת ערך, אלא המשיח. האם אתם מודעים להשלכה הזו? לא עשיתם טעות קטנה אלא ביצעתם פשע נורא. על כן עצתי לכולם היא לא לחשוף שיניים כלפי האמת ולא למתוח ביקורת פזיזה, מפני שרק האמת תוכל להביא לכם חיים, ודבר מלבד האמת לא יכול לאפשר לכם להיוולד מחדש ולחזות בפניו של אלוהים.

מתוך：בשורת מלכות השמיים

העידן הישן חלף ועידן חדש הגיע. שנה אחרי שנה ויום אחר יום, אלוהים עושה עבודה רבה. הוא בא לעולם ואז עזב. מחזור זה חזר על עצמו במשך דורות רבים. כיום, אלוהים ממשיך לעשות את העבודה שהוא חייב לעשות כבעבר, את העבודה שטרם נשלמה, היות שהוא לא חדל עד היום. מאז ימי הבריאה ועד היום, אלוהים עשה עבודה רבה, אבל הידעתם שהעבודה שאלוהים עושה כיום רבה יותר מעבודתו בעבר ושהיקפה רחב בהרבה מאשר בעבר? זו הסיבה שאני אומר שאלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם. כל עבודתו של אלוהים היא עבודה חשובה מאוד הן לאדם והן לאלוהים, מפני שכל פרט בעבודתו קשור לאדם.

מכיוון שאי-אפשר לראות או למשש את עבודתו של אלוהים, ומעבר לכך, מכיוון שעבודתו נסתרת מהעולם, כיצד אפשר לקרוא לה מעשה אדיר? איזה סוג של מעשה יכול להיות אדיר? ודאי שאי-אפשר להכחיש שעבודתו של אלוהים נחשבת אדירה, אבל מדוע אני אומר שהעבודה שאלוהים עושה כיום היא אדירה? כשאני אומר שאלוהים עשה מעשה אדיר, הדבר נוגע ללא ספק לדברים רבים ומסתוריים שהאדם עדיין לא הבין. בואו נדון בהם עכשיו.

ישוע נולד בתוך אבוס בתקופה שלא קיבלה את קיומו, ובכל זאת העולם לא יכול היה לעצור אותו, והוא חי בקרב בני האדם במשך שלושים ושלוש שנים תחת השגחתו של אלוהים. בשנות החיים הרבות האלה, הוא חווה את מרירות העולם וטעם מחיי האומללות על פני האדמה. הוא לקח על עצמו את האחריות הכבדה של ההיצלבות כדי לכפר על חטאיה של האנושות כולה. הוא כיפר על חטאיהם של כל החוטאים שחיו בתחומו של השטן, ולבסוף גופו שקם לתחייה חזר למקום מנוחתו. באותו רגע התחילה העבודה החדשה של אלוהים, והייתה זו גם ההתחלה של עידן חדש. אלוהים מביא לביתו את כל מי שחטאיו כופרו כדי להתחיל את עבודת הישועה החדשה שלו. הפעם, עבודת הישועה היא יסודית יותר מאשר בעבר. היא לא תיעשה בידי רוח הקודש העובדת באדם כדי לאפשר לו להשתנות בכוחות עצמו, והיא לא תיעשה באמצעות התגלות גופו של ישוע בקרב בני האדם, ועל אחת כמה וכמה היא לא תיעשה בדרך אחרת. במקום זאת, העבודה תיעשה ותכוון בידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בכבודו ובעצמו. זאת כדי להוביל את האדם אל העבודה החדשה. האין זה מעשה אדיר? אלוהים לא עושה את העבודה הזו באמצעות חלק מבני אדם או באמצעות נבואות, אלא במו ידיו ממש. יש שאומרים שזה לא מעשה אדיר ושהוא לא יכול להעניק לאדם התעלות נפש. אף על פי כן, אני אומר לכם שעבודתו של אלוהים היא לא רק הדברים האלה, אלא משהו גדול בהרבה ומעמיק בהרבה.

הפעם אלוהים מגיע לעשות את עבודתו לא בגוף רוחני אלא בגוף רגיל לגמרי. לא רק שזה גופו של אלוהים בהתגלמותו השנייה, אלא שזה גם הגוף שבו הוא חוזר. זהו גוף בשר ודם רגיל לגמרי. לא ניתן לראות שום הבדל בינו לבין גופם של בני אדם אחרים, אבל ניתן לקבל ממנו את האמיתות שמעולם לא שמעתם. הגוף הזה, העשוי בשר ודם חסרי חשיבות לכאורה, הוא התגלמותם של כל דברי האמת של אלוהים. הוא מוציא לפועל את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, והוא מבטא את כלל טבעו של אלוהים כדי שהאדם יכיר את הטבע הזה. האם לא רציתם עד מאוד לראות את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד להבין את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד לראות את יעדה הסופי של האנושות? הוא יספר לכם את כל הסודות האלה שאיש עוד לא שמע, והוא אפילו יספר לכם את האמיתות שאתם לא מבינים. הוא השער שלכם למלכות והוא המדריך שלכם לעידן החדש. בשר ודם כאלה, שהם רגילים מאוד, טומנים בחובם תעלומות בלתי נתפסות. ייתכן שמעשיו לא יהיו מובנים לכם כלל, אבל די במטרתה של עבודתו כולה להוכיח לכם שהוא לא עשוי בשר ודם פשוטים כפי שחושב האדם. זאת משום שהוא מייצג את רצון אלוהים וכן את דאגת אלוהים לאנושות באחרית הימים. אף על פי שאתם לא יכולים לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, ושאתם לא יכולים לראות את עיניו הבוערות כלהבות, ואף על פי שאתם לא יכולים לחוש את מטה הברזל שלו, אתם יכולים לשמוע בדבריו את זעם אלוהים ולדעת שאלוהים מרחם על האנושות; אתם יכולים לראות את טבעו הצודק של אלוהים ואת חוכמתו, ויתרה מכך, אתם יכולים להבין את חששו ואת דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את אלוהים שבשמיים חי בקרב בני אדם בארץ, ולאפשר לאדם להכיר את אלוהים, להישמע לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. זו הסיבה שהוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית. אף שמה שהאדם רואה כיום הוא אל שנראה בדיוק כמו אדם, אל עם אף ושתי עיניים, אל שגרתי, בסופו של דבר אלוהים יוכיח לכם שללא קיום האיש הזה, השמיים והארץ יעברו שינוי עצום; שללא קיום האיש הזה, השמיים יכהו, הארץ תהיה לתוהו ובוהו והאנושות כולה תוכה רעב ומגיפות. הוא יראה לכם שללא ישועתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים, אלוהים היה משמיד את האנושות כולה בגיהינום זה מכבר; שללא הבשר והדם האלה, תהיו חוטאים בני חוטאים וגוויות לנצח נצחים. עליכם לדעת שללא קיומם של הבשר והדם האלה, האנושות כולה תעמוד בפני אסון בלתי נמנע, והיא תתקשה להתחמק מהעונש החמור יותר שאלוהים ממיט על האנושות באחרית הימים. ללא הולדת הבשר והדם הרגילים האלה, הייתם כולכם במצב שבו לא תזכו לא בחיים ולא במוות גם אם תייחלו להם בכל מאודכם. ללא קיומם של הבשר והדם האלה, לא תוכלו לקבל כיום את האמת ולהתייצב בפני כס המלכות של אלוהים. במקום זאת, אלוהים יעניש אתכם על חטאיכם הקשים. הידעתם? אלמלא חזר אלוהים כבשר ודם, לאיש לא היה סיכוי לישועה; ואלמלא באו הבשר והדם האלה, אלוהים היה מסיים את העידן הישן כבר מזמן. אם כן, האם אתם עדיין יכולים לדחות את התגלמותו השנייה של אלוהים? בהתחשב בכך שאתם יכולים לזכות בדברים כה רבים מהאיש הרגיל הזה, למה שלא תקבלו אותו ברצון?

עבודתו של אלוהים היא עבודה שאתם לא יכולים לתפוס. אם אתם לא יכולים להבין אם החלטתכם נכונה ואם עבודתו של אלוהים יכולה להצליח, למה שלא תנסו את מזלכם ותראו אם האיש הרגיל הזה יכול מאוד לעזור לכם ואם אלוהים עשה עבודה אדירה. עם זאת, חשוב לי לומר לכם שבתקופתו של נח, בני האדם אכלו ושתו והתחתנו עד כדי כך שנמאס לאלוהים לראות זאת. לכן הוא שלח מבול גדול להשמיד את בני האדם, ונותרו רק נח ומשפחתו בת שמונה הנפשות וכל מיני בעלי החיים. עם זאת, באחרית הימים, בני האדם שאלוהים שומר הם אלה שהיו נאמנים לו עד הסוף. אף ששני המקרים האלה אופיינו בשחיתות רבה שמאסה על אלוהים, ואף ששני המקרים אופיינו באנושות כה מושחתת, עד שכפרה באלוהותו של אלוהים, בתקופתו של נח, אלוהים השמיד את כל בני האדם. בשני המקרים, האנושות העציבה את אלוהים עד מאוד, אבל באחרית הימים, אלוהים נותר עד כה סבלן כלפי בני האדם. מדוע? האם לא חשבתם על כך מעולם? אם אתם באמת לא יודעים, אני יכול לספר לכם. הסיבה שאלוהים יכול לטפל בחסד בבני אדם באחרית הימים היא לא שהם פחות מושחתים מבני האדם בתקופתו של נח, או שהם גילו חרטה כלפי אלוהים, וקל וחומר שהסיבה היא לא שאלוהים לא יכול להשמיד את בני האדם באחרית הימים מפני שהטכנולוגיה התקדמה כל כך. הסיבה היא דווקא שיש לאלוהים עבודה לעשות בקרב קבוצה של אנשים באחרית הימים, ושעבודה זו תיעשה בידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בכבודו ובעצמו. יתר על כן, אלוהים יבחר בחלק מהקבוצה הזו כמושא ישועתו, כפרי תוכנית הניהול שלו, ויביא את בני האדם האלה יחד איתו אל העידן הבא. לכן כך או כך, המחיר ששילם אלוהים היה חלק מתהליך ההכנה לעבודת התגלמותו באחרית הימים. כל מה שיש לכם כיום הוא בזכות הבשר והדם האלה. הסיבה שיש לכם סיכוי לחיות היא שאלוהים חי כבשר ודם. כל מזלכם הטוב נובע מהאיש הרגיל הזה. יתרה מזאת, בסופו של דבר, כל אומות העולם יעבדו את האיש הרגיל הזה, וכן יכירו תודה ויישמעו לאיש הפשוט הזה. זאת משום שהאיש הזה הביא לכם את האמת, את החיים ואת הדרך להושיע את האנושות כולה, לשכך את הסכסוך בין אלוהים והאדם, לקרב את אלוהים אל האדם ולמסור את מחשבותיו של אלוהים לאדם. הוא גם זה שהעניק כבוד רב יותר לאלוהים. האם אדם רגיל כזה לא ראוי לאמונתכם ולהערצתכם? האם לא ראוי לקרוא בשם משיח את הבשר והדם הרגילים האלה? האם איש רגיל כזה לא יכול להיות הביטוי של אלוהים בקרב בני האדם? האם איש כזה אשר עוזר לחסוך מהאנושות אסון לא ראוי לאהבתכם ולקרבתכם? אם אתם דוחים את האמיתות שבפיו וגם בזים לקיומו בקרבכם, מה יהיה סופכם?

כל עבודתו של אלוהים באחרית הימים נעשית בידי האיש הרגיל הזה. הוא יעניק לכם הכל ויותר מהכל, הוא יכול להחליט כל דבר בעניינכם. האם האיש הזה יכול להיות כפי שאתם מאמינים, איש כה פשוט שאפילו לא ראוי לאזכור? האם לא די באמת שלו כדי לשכנע אתכם? האם לא די בהיותכם עדים לעבודתו כדי לשכנע אתכם? או שמא הנתיב שהוא מוביל אתכם בו לא ראוי לכם? מה הדבר הגורם לכם לחוש דחייה עזה כלפיו, להשליך אותו מפניכם ולהתחמק ממנו? הוא זה שמביע את האמת, הוא זה שמספק את האמת והוא זה שנותן לכם נתיב לפסוע בו. האם יכול להיות שאתם עדיין לא יכולים למצוא את סימני עבודתו של אלוהים באמיתות האלה? אלמלא עבודתו של ישוע, האנושות הייתה עדיין על הצלב, אך ללא התגלמותו הנוכחית של אלוהים, אלוהים לא יוכל לשבח את אלה שיורדים מן הצלב והם לא יוכלו לבוא אל העידן החדש. ללא ביאתו של האיש הרגיל הזה, לעולם לא תהיה לכם ההזדמנות ולעולם לא תהיו כשירים לעידודו של אלוהים, מפני שצריך היה להשמיד אתכם זה מכבר. משום ביאתה של ההתגלמות השנייה של אלוהים, אלוהים מחל לכם וחמל עליכם. בלי קשר לכך, הדברים שעליי לומר לכם לסיכום הם אלה: האיש הרגיל הזה, שהוא התגלמות האל כבשר ודם, חשוב מאוד עבורכם. זהו המעשה האדיר שאלוהים כבר עשה בקרב בני האדם.

מתוך：בשורת מלכות השמיים

האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח, והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא לא בשר ודם, אלא התגלמותה של רוח האל. יש בו גם אנושיות רגילה וגם אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זה האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים בכבוד ובעצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו, ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו, והוא גם לעולם לא ישמיע מילים שהן נגד רצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעבוד באופן שפוגם בניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להציל את האדם, והיא למען הניהול של אלוהים עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להציל את האדם, למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שבשרו מספיק כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו; מאחר והוא מתגלם כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל, ובין אם זה המשיח, שניהם אלוהים בכבודו ובעצמו, והוא עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

מהותו של אלוהים עצמו מחזיקה בסמכות, אבל הוא מסוגל להתמסר במלואו לסמכות המושפעת ממנו. בין אם זו עבודת הרוח או עבודת הבשר, אלו לעולם לא יעמדו בקונפליקט. רוח האל היא הסמכות על פני כל הבריאה. הבשר עם מהות האל ניחן גם הוא בסמכות, אבל האל המתגלם כבשר ודם יכול לעשות את כל העבודה הנשמעת לרצון האב שבשמיים. בני אדם לא יוכלו לתפוס או להבין זאת. אלוהים בעצמו הוא הסמכות, אבל בשרו יכול להתמסר לסמכותו. זוהי המשמעות הפנימית של המילים: "המשיח נשמע לרצונו של אלוהים האב". אלוהים הוא רוח והוא יכול לבצע את עבודת הגאולה, כפי שאלוהים יכול גם להיות אדם. בכל מקרה, אלוהים בכבודו ובעצמו עושה את עבודתו; הוא לא מפריע ולא מפסיק, ובוודאי שלא מבצע עבודה סותרת, שכן מהות העבודה שנעשית על ידי הרוח ועל ידי הבשר הן זהות. בין אם זו הרוח או הבשר, שניהם עובדים כדי למלא רצון יחיד ולבצע את אותה העבודה. אף על פי שלרוח ולבשר תכונות שונות, המהות שלהם זהה; בשניהם נמצאת מהות האל בכבודו ובעצמו, וזהות האל בכבודו ובעצמו. לאלוהים עצמו אין יסודות של מרדנות; המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם כל האהבה. גם בבשר, אלוהים לא עושה דבר הממרה את פיו של אלוהים האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באלוהים אלמנטים של צדקנות וחשיבות עצמית, או כאלה של יהירות והתנשאות; אין בו אלמנטים של נוכלות. כל דבר שממרה את פיו של אלוהים בא מהשטן; השטן הוא מקור כל הכיעור והרשע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לשטן היא שהשטן השחית את האדם והשפיע עליו. השטן לא השחית את המשיח, ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות השטן. לא משנה כמה קשה היא העבודה או חלש הוא הבשר, אלוהים לא יעשה דבר שיפריע לעבודת אלוהים עצמו בעודו שוכן בבשר ודם, ובוודאי שלא יזנח את רצון אלוהים האב במרדנות. הוא מעדיף לסבול את כאב הבשר מאשר ללכת נגד רצונו של אלוהים האב, בדיוק כפי שישוע אמר בתפילה, "אבי, אם אפשר, תן לכוס הזאת לעבור ממני, אך לא כרצוני, כי אם כרצונך." האדם בוחר, אך המשיח לא. אף שיש לו זהותו של אלוהים בכבודו ובעצמו, הוא עדיין מחפש אחר רצונו של אלוהים האב, ומקיים את מה שהוטל עליו על ידי אלוהים האב, מנקודת המבט של הבשר. דבר זה אינו בר השגה על ידי האדם. כל דבר שבא מהשטן לא יכול לקבל את מהות האל, אלא רק את מהותו של מי שממרה את פיו של אלוהים ומתנגד לו. הוא לא יכול להישמע לאלוהים בשלמות, ובוודאי שלא למלא את רצון האל בחפץ לב. כל אדם מלבד המשיח יכול לעשות דברים הנוגדים את אלוהים, ואף אחד לא יכול לקחת על עצמו באופן ישיר את העבודה שאלוהים מטיל; אף אחד לא מסוגל לראות בניהולו של אלוהים חובה המוטלת עליו. התמסרות לרצונו של אלוהים האב היא המהות של המשיח; מרדנות כלפי אלוהים היא מאפיין של השטן. שתי איכויות אלו אינן מתיישבות אחת עם השנייה, וכל מי שיש לו האיכויות של השטן לא יכול להיקרא משיח. הסיבה שהאדם לא יכול לבצע את עבודת האל במקומו נובעת מכך שמהות האל לא שוכנת באדם. האדם עובד עבור אלוהים למען האינטרסים האישיים של האדם ולמען תקוותיו לעתיד, אך המשיח עובד כדי לקיים את רצונו של אלוהים האב.

אנושיותו של המשיח נשלטת על ידי האלוהות שלו. אף שהוא מתגלם כבשר ודם, האנושיות שלו איננה לגמרי כזו של אדם העשוי בשר ודם. יש לו אופי ייחודי משלו, וגם הוא נשלט על ידי האלוהות שלו. האלוהות שלו חסרת חולשה; החולשה של המשיח שייכת לאנושיות שלו. במידה מסוימת, חולשה זו מגבילה את אלוהותו, אלא שמגבלות כאלה הן רק בהיקף וזמן מסוים, ואינן ללא גבול. כשמגיע הזמן לבצע את עבודת האלוהות שלו, הדבר נעשה ללא קשר לאנושיות שלו. אנושיותו של המשיח מונחית כולה על ידי האלוהות שלו. פרט לחיים הרגילים של האנושיות שלו, כל הפעולות האחרות של האנושיות שלו מושפעות ומונחות על ידי האלוהות שלו. על אף שהמשיח הוא בעל אנושיות, הדבר לא פוגם בעבודת האלוהות שלו. דבר זה נובע בהכרח מן העובדה שהאנושיות של המשיח מכוונת על ידי האלוהות שלו; אף על פי שהאנושיות שלו אינה בשלה באשר להתנהלותו עם אחרים, אין זה משפיע על העבודה הרגילה של האלוהות שלו. כשאני אומר שהאנושיות שלו לא נפגמה, אני מתכוון לכך שהאנושיות של המשיח יכולה להיות מודרכת ישירות על ידי האלוהות שלו, וכי הוא ניחן בהיגיון רם יותר מזה של אדם רגיל. האנושיות שלו היא המתאימה ביותר להיות מודרכת על ידי האלוהות בעבודתו; האנושיות שלו היא המוכשרת ביותר על מנת לבטא את עבודת האלוהות, והמוכשרת ביותר להתמסר לעבודה כזו. כשאלוהים עובד בהתגלמותו כבשר ודם, הוא לעולם לא שוכח את החובות שעל אדם בשר ודם למלא; הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים עם לב נאמן. הוא ניחן במהות האל והזהות שלו היא של אלוהים בכבודו ובעצמו. הוא רק הגיע אל פני האדמה והפך ליציר נברא, עם קליפה חיצונית כשל יציר נברא, וכעת הוא ניחן באנושיות שלא הייתה לו לפני כן; הוא מסוגל לעבוד את אלוהים בשמיים. זו ההוויה של אלוהים עצמו שהאדם לא יכול לחקות. זהותו היא אלוהים בכבודו ובעצמו. הוא עובד את אלוהים מנקודת המבט של הבשר; ולכן, המילים "המשיח עובד את אלוהים שבשמיים" אינן טעות כלל. מה שהוא מבקש מן האדם הוא מה שיש בו בעצמו; הוא כבר השיג את כל מה שהוא מבקש מן האדם לפני שביקש זאת ממנו. הוא לעולם לא יבוא בדרישות כלפי אחרים בעוד שהוא עצמו אינו מחויב להן, שכן הן מהוות את הווייתו. בכל דרך שבה יבצע עבודתו, הוא לעולם לא יפעל באופן שימרה את פיו של אלוהים. לא משנה מה הוא מבקש מן האדם, לא תהיה דרישה שלא ניתנת לקיום על ידי האדם. כל מה שהוא עושה הוא מילוי רצונו של אלוהים ולמען הניהול שלו. אלוהותו של המשיח היא למעלה מכל אדם, ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הפנימיות וההוויה של אלוהים בכבודו ובעצמו, שקובעות את זהותו. לכן, לא משנה עד כמה רגילה האנושיות שלו, אין ספק שהוא ניחן בזהותו של אלוהים בכבודו ובעצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא נשמע לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא לא אלוהים עצמו. בני אדם טיפשים ובורים רואים באנושיות הרגילה של המשיח פגם. גם כשהוא מבטא ומגלה את ההוויה של האלוהות שלו, האדם לא מסוגל להכיר בכך שהוא המשיח. וככל שהמשיח מפגין צייתנות וענווה, כך בני אדם טיפשים מתייחסים אל המשיח בקלות ראש. ישנם אף כאלה שמאמצים כלפיו יחס של הדרה ובוז, ויחד עם זאת מעלים את אותם "אנשים דגולים" בעלי דמות נעלית לדרגת הערצה. ההתנגדות והמרי של האדם כלפי אלוהים נובעים מהעובדה שמהות האל בהתגלמותו כבשר ודם מתמסרת לרצונו של אלוהים, כמו גם מהאנושיות הרגילה של המשיח. בזאת טמון מקור ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי אלוהים. אילו לא היה המשיח תחת מסווה האנושיות שלו ולא היה שואף לקיים את רצון האל האב מנקודת מבט של נברא, אלא במקום זאת היה בעל אנושיות נעלית, הרי שכנראה לא הייתה מרדנות באדם. הסיבה שבגינה האדם מוכן תמיד להאמין באל בלתי נראה בשמיים היא מכיוון שאלוהים בשמיים אינו בעל אנושיות ואין בו אף לא תכונה אחת של נברא. ולכן האדם תמיד מתייחס אליו בהערכה גדולה ביותר, אך מפגין יחס של בוז כלפי המשיח.

על אף שהמשיח עלי אדמות מסוגל לעבוד מטעם אלוהים בכבודו ובעצמו, הוא לא מגיע עם כוונה להראות את צלמו בבשר לכל בני האדם. הוא לא בא על מנת שכל בני האדם יראו אותו; הוא בא כדי להוביל את האדם, ובכך להיכנס לתקופה החדשה. התפקיד של הבשר של המשיח הוא לשם עבודתו של אלוהים עצמו, כלומר, לשם עבודת האל המתגלם כבשר ודם, ולא כדי לאפשר לאדם להבין את מהות בשרו. לא משנה עד כמה הוא עובד, עבודתו לא תעלה על מה שהבשר יכול להשיג. לא משנה באיזה אופן הוא עובד, הוא עושה זאת בגוף בשר עם אנושיות רגילה ואינו חושף לגמרי לבני האדם את פניו האמיתיים של אלוהים. בנוסף, עבודתו בבשר לעולם איננה על-טבעית או בלתי נתפסת כפי שהאדם מבין זאת. למרות שהמשיח מייצג את אלוהים עצמו בהתגלמותו כבשר ודם ומבצע באופן אישי את העבודה שעל אלוהים עצמו לעשות, הוא לא מתכחש לקיומו של אלוהים שבשמיים ולא מתרברב במעשיו שלו. במקום זאת, הוא נשאר חבוי בתוך בשרו בענווה. מלבד המשיח, אלה הטוענים באופן שקרי שהם עצמם המשיח חסרים את האיכויות שלו. כשהם מוצגים זה לצד זה, עם היהירות והשבח העצמי של משיחי שקר אלה, מיד מתברר איזה בשר הוא המשיח האמיתי. ככל שהם שקריים יותר, כך משיחי שקר אלו יותר מתפארים בעצמם, ויותר מסוגלים להונות את האדם באותות ובמופתים. משיחי השקר לא ניחנים באיכויות של אלוהים. המשיח לא נגוע בכל אלמנט השייך למשיחי השקר. אלוהים הופך לבשר ודם רק כדי להשלים את העבודה כבשר ודם, לא כדי לאפשר לכל בני האדם לראות אותו. במקום זאת, הוא נותן לעבודה להוכיח את זהותו, ומאפשר למה הוא מגלה להעיד על מהותו. מהותו אינה מופרכת; זהותו לא נלקחה באופן שרירותי; היא נקבעת על ידי עבודתו והמהות שלו. על אף שיש בו מהות האל עצמו, והוא מסוגל לעשות את עבודת האל עצמו. אחרי הכל, הוא עדיין בשר ודם ולא רוח הקודש. הוא לא אלוהים עם תכונות הרוח; הוא אלוהים בקליפה של בשר. לכן, לא משנה כמה רגילים וכמה חלשים הוא והאופן שבו הוא שואף לקיים את רצון האל האב, האלוהות שלו אינה מוטלת בספק. באל בהתגלמותו כבשר ודם קיימת לא רק האנושיות הרגילה וחולשותיה; קיימות עוד יותר הנפלאות והאיכות הבלתי נתפסות של האלוהות שלו, כמו גם כל המעשים שלו בבשר. לפיכך, גם האנושיות וגם האלוהות מתקיימות למעשה בתוך המשיח. דבר זה כלל אינו ריק או על-טבעי. הוא מגיע אל העולם במטרה העיקרית של ביצוע עבודה; יש הכרח שיהיה בעל אנושיות רגילה כדי שיוכל לבצע עבודה על בעולם; אחרת, לא משנה עד כמה גדול כוחה של האלוהות שלו, לא ניתן יהיה להשתמש כראוי בייעוד המקורי שלו. למרות שהאנושיות שלו בעלת חשיבות רבה, היא איננה המהות שלו. המהות שלו היא האלוהות; ולכן, הרגע שבו הוא מתחיל לבצע את כהונתו עלי אדמות הוא הרגע שבו הוא מתחיל לבטא את ההוויה של האלוהות שלו. האנושיות שלו נועדה אך ורק כדי לקיים חיים נורמליים של בשרו כך שהאלוהות שלו תוכל להשלים את העבודה כרגיל בהתגלמותו כבשר ודם; זוהי האלוהות שמנתבת את עבודתו באופן מוחלט. כשהוא משלים עבודתו, הוא משלים את כהונתו. מה שעל האדם לדעת הוא מכלול עבודתו, ודרך עבודתו הוא מאפשר לאדם להכיר אותו. במהלך עבודתו, הוא מבטא באופן מלא למדי את הווית האלוהות שלו, שהיא לא טבע הנגוע באנושיות, או במחשבה והתנהגות אנושיות. כשיגיע הזמן שבו כל כהונתו תגיע אל קצה, הוא כבר יבטא לחלוטין ובאופן מלא את הטבע שהיה עליו לבטא. עבודתו איננה נתונה להכוונתו של אף בן אדם; הביטוי של האופי שלו גם הוא די חופשי. הוא לא נשלט על ידי המוח או מעובד על ידי מחשבה, אלא מתגלה באופן טבעי. דבר זה הוא דבר שאף בן אדם לא יכול להשיג. גם אם הסביבה קשה או התנאים אינם מאפשרים זאת, הוא מסוגל להביע את טבעו בזמן המתאים. המשיח מבטא את הווייתו של המשיח, ואילו אלה שאינם המשיח לא ניחנים בטבעו של המשיח. לכן, גם אם יתנגדו לו כולם או שיהיו להם מחשבות שונות לגביו, אף אחד לא יכול להכחיש על בסיס מחשבות האדם שהטבע הבא שמבטא המשיח הוא טבעו של אלוהים. כל מי שמחפש אחר המשיח ולבו טהור, או כמה לאלוהים וכוונתו כנה, יודה שהוא המשיח על פי ביטוי האלוהות שלו. הוא לעולם לא יתכחש למשיח על סמך היבטים שלו שאינם עולים בקנה אחד עם מחשבות האדם. אף על פי שהאדם טיפש מאוד, כולם יודעים בדיוק מה נובע מרצון האדם ומה נובע מאלוהים. העניין הוא שאנשים רבים מתנגדים בכוונה תחילה למשיח בגלל הכוונות שלהם. אלמלא כן, לא הייתה לשום אדם סיבה להכחיש את קיומו של המשיח, מכיוון שהאלוהות שהוא מבטא אכן קיימת, וכל אדם יכול לחזות בעבודתו.

העבודה והביטוי של המשיח קובעים את מהותו. הוא מסוגל להשלים בלב שלם את מה שהופקד בידיו. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים בלב שלם, ובלב שלם לשאוף לקיים רצונו של אלוהים האב. כל זה נקבע על ידי המהות שלו. וכך גם ההתגלות הטבעית שלו נקבעת על ידי המהות שלו. הסיבה לכך שההתגלות הטבעית שלו נקראת כך היא משום שהביטוי שלו אינו חיקוי, או תוצאה של חינוך על ידי אדם, או תוצאה של שנים רבות של טיפוח על ידי אדם. הוא לא למד זאת או לבש זאת; במקום זאת, הדבר טבוע בתוכו. האדם יוכל אולי להתכחש לעבודתו, לביטוי שלו, לאנושיות שלו, ולכל מהלך החיים של האנושיות הרגילה שלו, אבל אף אחד לא יכול להכחיש שהוא עובד את אלוהים שבשמיים בלב שלם; אף אחד לא יכול להכחיש שהוא הגיע כדי למלא את רצונו של האב שבשמיים, ואף אחד לא יכול להכחיש את הכנות שבה הוא מחפש אחר אלוהים האב. למרות שמראהו לא נעים לחושים, שהדיבור שלו לא משרה אווירה יוצאת דופן ושעבודתו לא מזעזעת את הארץ או מרעידה את השמיים כפי שהאדם מדמיין, הוא אכן המשיח, המגשים את רצון האב שבשמיים בלב שלם ומתמסר לחלוטין אל האב שבשמיים, והוא צייתן עד המוות. הסיבה לכך היא שהמהות שלו היא המהות של המשיח. אמת זו קשה להבנה עבור האדם אך היא אכן קיימת. משכהונתו של המשיח תושלם, יוכל האדם לראות מעבודתו שטבעו והווייתו מייצגים את טבעו והווייתו של אלוהים שבשמיים. בזמן ההוא, הסיכום של כל עבודתו יוכל לאשר שהוא אכן הבשר שבו מתגלם דבר האל, ואינו זהה לבשר ודם של אחד האדם. לכל צעד בעבודתו של המשיח בעולם יש משמעות ייצוגית, אך האדם שחווה את העבודה בפועל של כל שלב אינו מסוגל לתפוס את המשמעות של עבודתו. הדבר נכון במיוחד עבור מספר השלבים של העבודה שבוצעו על ידי האל בהתגלמותו השנייה. לרוב מי שרק שמע או ראה את דבריו של המשיח אך מעולם לא ראה אותו לא יודע דבר בנוגע לעבודתו. אלה שראו את המשיח ושמעו את דברו, כמו גם חוו את עבודתו, מתקשים לקבל את עבודתו. האם לא כך הדבר מכיוון שהמראה והאנושיות הרגילה של המשיח אינם לטעמו של האדם? מי שמקבל את עבודתו אחרי הסתלקות המשיח לא יחווה קשיים כאלה, מכיוון שהוא רק מקבל את העבודה ואינו בא במגע עם האנושיות הרגילה של המשיח. האדם לא מסוגל להרפות ממחשבותיו לגבי אלוהים ובמקום זאת לבחון אותו בקפידה. הסיבה לכך היא העובדה שהאדם מתמקד רק במראה שלו ואינו מסוגל לזהות את המהות שלו על פי עבודתו ודבריו. אם יתעלם האדם ממראהו של המשיח או יימנע מדיון בדבר האנושיות של המשיח, וידבר רק על האלוהות שלו, שאף אדם אינו יכול לתפוס את עבודתה ואת דבריה, הרי שיפחתו מחשבותיו של האדם בחצי, אפילו עד כדי כך שכל הקשיים של האדם יבואו על פתרונם. במהלך העבודה של האל בהתגלמותו כבשר ודם, האדם לא יכול לסבול אותו והוא מלא במחשבות רבות בנוגע אליו, ומקרים של התנגדות ומרי נפוצים. האדם לא יכול לסבול את קיומו של אלוהים, להפגין יד רכה כלפי הענווה וההסתר של המשיח, או לסלוח למהותו של המשיח שנשמעת לאב שבשמיים. לכן, הוא לא יכול להישאר עם האדם לנצח לאחר סיום עבודתו, מכיוון שהאדם מסרב לאפשר לו לחיות לצדו. אם האדם לא מסוגל להפגין יד רכה כלפיו במהלך תקופת העבודה שלו, כיצד יוכלו בני האדם לסבול אותו חי לצדם אחרי השלמת כהונתו, כשהוא צופה בהם חווים את דבריו בהדרגה? האם לא ייפלו רבים מהם בגללו? האדם מאפשר לו רק לעבוד בעולם. זו היד הרכה שמסוגל האדם להפגין. אלמלא עבודתו, האדם היה כבר מזמן מגרש אותו מהעולם. אם כן, כמה רכה תהיה ידו של האדם לאחר שעבודתו הושלמה? האם האדם לא יהרוג אותו אז ויענה אותו למוות? אם הוא לא היה נקרא משיח, הוא לא יכול היה לעבוד בקרב בני האדם; אם הוא לא היה עובד בזהות אלוהים עצמו, ובמקום זאת היה עובד רק כאדם רגיל, לא היה האדם סובל ולו משפט אחד מפיו, ובוודאי שלא היה סובל אף מקצת מעבודתו. לכן הוא יכול לעבוד רק בזהות הזו. כך עבודתו יותר חזקה מאשר היא הייתה אם הוא לא היה עושה כך, מכיוון שבני האדם מוכנים כולם להישמע למעמד רם וזהות דגולה. אם הוא לא היה עובד בזהות של אלוהים עצמו, או מופיע כאלוהים עצמו, הוא לא היה מספיק לעשות את העבודה כלל. למרות העובדה שהוא ניחן במהות האל ובהוויה של המשיח, האדם לא היה מרפה ממנו ולא היה מאפשר לו לבצע את העבודה בקלות בקרב בני האדם. הוא עובד בזהות של אלוהים עצמו. על אף שעבודה שכזו עוצמתית פי עשרות מונים מעבודה המתבצעת ללא זהות כזו, האדם עדיין אינו נשמע לו לחלוטין, משום שהאדם מתמסר רק למעמדו ולא למהות שלו. אם כן, כשיום אחד אולי יפרוש המשיח מתפקידו, הייתכן שהאדם יאפשר לו להישאר בחיים אפילו ליום אחד? אלוהים מוכן לחיות בעולם עם האדם, כדי שהוא יוכל לראות את פירות עבודתו בשנים הבאות. עם זאת, האדם לא מסוגל לסבול את שהותו אפילו יום אחד, כך שלא נותר לו אלא להרים ידיים. רק מתוך כל רכות ידו וחסדו של האדם, הוא מאפשר לאלוהים לבצע בקרבו את העבודה שעליו לעשות כדי למלא את כהונתו. על אף שאלה שכבר כבש באופן אישי מעניקים לו חסד כזה, הם עדיין מרשים לו להישאר רק עד שעבודתו תסתיים ולא רגע אחד יותר. אם כך הדבר, מה בדבר אלה שהוא לא כבש? האם הסיבה שהאדם מתייחס כך לאל בהתגלמותו כבשר ודם היא שהוא המשיח בקליפה של אדם רגיל? אם הייתה לו רק האלוהות ולא אנושיות נורמלית, האם לא היו קשיי האדם באים על פתרונם בקלות רבה? האדם מודה בחוסר רצון באלוהות שלו ולא מראה שום עניין בקליפתו כאדם רגיל, למרות העובדה שהמהות שלו היא בדיוק זו של המשיח שמתמסר לרצון האב שבשמיים. לכן הוא יכול רק לבטל את עבודתו בקרב בני האדם כדי לחלוק עמם שמחות וצער גם יחד, מכיוון שהאדם לא יכול לסבול עוד את קיומו.

מתוך：בשורת מלכות השמיים

דבר אלוהים：
שלב אחד בעבודת שני העידנים הקודמים התרחש בארץ ישראל. שלב אחר התרחש בארץ יהודה. באופן כללי, אף אחד משלבי העבודה האלה לא היה מחוץ לעם ישראל. אלה היו שלבי העבודה שהתבצעו בקרב העם הנבחר הראשוני. לפיכך, מנקודת מבטם של בני ישראל, יהוה אלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד. משום שישוע עבד ביהודה, ומשום שהוא השלים את עבודת ההיצלבות, מנקודת המבט היהודית, ישוע הוא גואל העם היהודי. הוא רק מלך היהודים והוא לא מלכו של שום עם אחר; הוא לא האדון שגואל את העם האנגלי, או האדון שגואל את העם האמריקני – הוא האדון שגואל את בני ישראל, ובארץ ישראל הוא גואל את היהודים. למעשה, אלוהים הוא אדון הכול. הוא אלוהי הבריאה כולה. אלוהים הוא לא רק אלוהיהם של בני ישראל, והוא לא רק אלוהיהם של היהודים. הוא אלוהי הבריאה כולה. שני השלבים הקודמים של עבודתו התרחשו בעם ישראל, ולכן התבססו כמה תפיסות בקרב בני האדם. בני האדם חושבים שיהוה עבד בארץ ישראל ושישוע עצמו ביצע את עבודתו בארץ יהודה. בנוסף לכך, הוא עבד בארץ יהודה בהתגלמותו כבשר ודם. כך או כך, הם סבורים שהעבודה הזו לא התרחבה אל מעבר לעם ישראל. הוא לא עבד עם המצרים. הוא לא עבד עם ההודים. הוא עבד רק עם בני ישראל. לכן התגבשו בקרב בני האדם תפיסות שונות. בנוסף לכך, הם תוחמים את עבודתו של אלוהים במסגרת מסוימת. הם אומרים שכאשר אלוהים עובד, עבודתו חייבת להתבצע בקרב העם הנבחר ובארץ ישראל. הם אומרים שמלבד בני ישראל, אין לאלוהים נמען אחר לעבודתו, ואין לו מסגרת אחרת לעבודתו. הם מחמירים במיוחד עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, "מרביצים בו משמעת" ולא מתירים לו לחרוג מתחומיה של ארץ ישראל. האין כל אלה תפיסות אנושיות? אלוהים ברא את השמים והארץ וכל צבאם, וברא את כל הבריאה. איך ייתכן שהוא יגביל את עבודתו רק לארץ ישראל? אילו הוא היה עושה זאת, איזו תועלת הייתה לו לברוא את הבריאה כולה? הוא ברא את העולם כולו. הוא ביצע את תוכנית הניהול שלו, בת ששת אלפי השנים, לא רק בארץ ישראל, אלא גם בקרב כל בני אדם בתבל. כל בני האדם הם צאצאים של אדם, בין אם הם גרים בסין, בארה"ב, בבריטניה או ברוסיה. אלוהים ברא את כולם. איש לא יכול להשתחרר ממסגרת הבריאה של אלוהים ואיש לא יכול להימלט מהכותרת "צאצא של אדם". כולם ברואי האל, וכולם צאצאים של אדם. בנוסף, כולם צאצאים של אדם וחווה שהושחתו. לא רק בני ישראל הם ברואי אל, אלא כל בני האדם. אף על פי כן, חלק מהברואים קוללו וחלק מהם בורכו. יש הרבה דברים רצויים בבני ישראל. אלוהים עבד איתם בהתחלה משום שהם היו שייכים לעם הכי פחות מושחת. הסינים לא משתווים אליהם, ולא מגיעים לקרסוליהם. לכן, אלוהים עבד בהתחלה בעם ישראל וביצע את השלב השני של עבודתו רק ביהודה. כתוצאה מכך, בני אדם מגבשים תפיסות רבות וכללים רבים. למעשה, אילו אלוהים היה פועל על פי התפיסות האנושיות, הוא היה אלוהיהם של בני ישראל בלבד. במצב כזה, הוא לא היה מסוגל להרחיב את עבודתו אל אומות הגויים, משום שהוא היה רק אלוהיהם של בני ישראל ולא אלוהי הבריאה כולה. לפי הנבואות, שמו של יהוה יתגדל באומות הגויים ויופץ אל אומות הגויים. מדוע נכתב כך בנבואות? אילו אלוהים היה רק אלוהיהם של בני ישראל, הוא היה עובד רק בעם ישראל. יתר על כן, הוא לא היה מרחיב את עבודתו ולא היה נושא את הנבואה הזאת. מכיוון שהוא נשא את הנבואה הזו, יהיה עליו להרחיב את עבודתו אל אומות הגויים ולכל מקום ואומה. מכיוון שהוא אמר זאת, זה מה שהוא יעשה. זו תוכניתו, מפני שהוא אלוהים שברא את השמיים והארץ וכל צבאם, והוא אלוהי הבריאה כולה. ללא קשר לשאלה אם הוא עובד עם בני ישראל או בכל יהודה, העבודה שהוא עושה היא העבודה של התבל כולה והעבודה של האנושות כולה. העבודה שהוא עושה כיום באומת התנין הגדול האדום כאש – באומה של גויים – היא בכל זאת עבודתה של האנושות כולה. ארץ ישראל יכולה להיות הבסיס לעבודתו עלי אדמות, ובאותה מידה, סין יכולה להפוך לבסיס של עבודתו באומות הגויים. האם הוא לא הגשים את הנבואה "גדול שמי בגויים"? השלב הראשון של עבודתו באומות הגויים מתייחס לעבודה הזו שהוא עושה באומת התנין הגדול האדום כאש. העובדה שהאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם עובד בארץ הזו, ועובד בקרב בני האדם המקוללים האלה סותרת במיוחד את התפיסות האנושיות. בני האדם האלה הם מהשפלים ביותר והם חסרי ערך. אלה בני האדם שיהוה נטש בהתחלה. בני אדם יכולים לנטוש בני אדם אחרים, אך אם אלוהים נוטש בני אדם, אין להם מעמד וערכם יהיה הנמוך ביותר. כברואים, כואב להיות תחת שליטתו של השטן וכואב כשבני אדם אחרים נוטשים אתכם, אך אם אדון הבריאה ייטוש אתכם, פירוש הדבר שמעמדכם נמצא בשפל המדרגה. צאצאי מואב קוללו, והם נולדו בארץ הבלתי מפותחת הזו. אין ספק שצאצאי מואב הם בני האדם במעמד הנמוך ביותר שקיים תחת השפעת החשכה. מפני שמעמדם של בני האדם האלה היה הנמוך ביותר בעבר, העבודה שנעשתה בקרבם מסוגלת לנפץ את התפיסות האנושיות יותר מכל עבודה אחרת, והיא גם העבודה שהועילה יותר מכל לתוכנית הניהול המלאה שלו, בת ששת אלפי השנים. העובדה שהוא עובד בקרב בני האדם האלה היא הדבר שמסוגל לנפץ את התפיסות האנושיות יותר מכל. כך הוא משיק עידן חדש; כך הוא מנפץ את כל התפיסות האנושיות; כך הוא מסיים את העבודה של עידן החסד כולו. עבודתו הראשונית בוצעה ביהודה, בתחומי עם ישראל. באומות הגויים, הוא לא ביצע שום עבודה של השקת עידן. השלב הסופי של עבודתו לא רק מתבצע בקרב בני האדם של אומות הגויים. יותר מכך, הוא מתבצע בקרב בני האדם המקוללים האלה. העובדה הזו היא הראיה שמסוגלת להשפיל את השטן יותר מכל. כך, אלוהים "הופך" לאלוהיה של כל הבריאה בתבל, והופך לאדון הכל, מושא הסגידה של כל היצורים החיים.

יש כיום בני האדם שעדיין לא מבינים איזו עבודה חדשה אלוהים השיק. אלוהים יצר התחלה חדשה באומות הגויים, פתח תקופה חדשה והשיק עבודה נוספת, וכעת הוא עובד בקרבם של צאצאי מואב. האין זו עבודתו החדשה ביותר? לאורך העידנים, איש לא חווה את העבודה הזו ואיש לא שמע עליה, ולא כל שכן העריך אותה. חוכמת האל, מופלאות האל, מסתרי האל, גדולת האל וקדושת האל נסמכות על שלב הזה של העבודה כדי להופיע בבירור. האין זו עבודה חדשה שמנפצת את התפיסות האנושיות? עדיין יש כאלה שחושבים כך: "מכיוון שאלוהים קילל את מואב ואמר שהוא ייטוש את צאצאי מואב, איך ייתכן שהוא מושיע אותם כעת?" אלה בני האדם מאומות הגויים שקוללו וסולקו מארץ ישראל. בני ישראל קראו להם "גויים כלבים". לדעת הכל, הם לא רק גויים כלבים, אלא אפילו גרוע מכך, הם בני האבדון. במילים אחרות, זה לא העם הנבחר של אלוהים. על אף שהם נולדו במקור בארץ ישראל, הם לא שייכים לעם ישראל. הם גם גורשו לאומות הגויים. זה העם השפל ביותר. בדיוק משום שהם השפלים ביותר באנושות, אלוהים מבצע בקרבם את עבודתו להשקת עידן חדש. משום שהם מייצגים את האנושות המושחתת, משום שיש לעבודתו של אלוהים תבאחרית הימים כלית, ומשום שהיא סלקטיבית, העבודה שהוא מבצע כיום בקרב בני האדם האלה היא גם עבודה שהוא מבצע בקרב הבריאה. נח היה ברוא, וכך גם צאצאיו. כל יצור של בשר ודם בעולם הוא ברוא. עבודתו של אלוהים מכוונת לכל הבריאה ולא מבוצעת על פי השאלה מי קולל לאחר שהוא נברא. עבודת הניהול שלו מכוונת לכל הבריאה, ולא רק לנבחרים שלא קוללו. מכיוון שאלוהים רוצה לבצע את עבודתו בקרב הבריאה שלו, הוא בוודאי ישלים אותה בהצלחה. הוא יעבוד בקרב בני האדם שמועילים לעבודתו. לפיכך, הוא מנפץ את כל המוסכמות כשהוא עובד בקרב בני האדם; המילים "ארור", "מיוסר", "מבורך" הן חסרות משמעות עבורו! העם היהודי טוב למדי, והעם הנבחר, עם ישראל, גם לא רע בכלל. אלה הם בני אדם איכותיים ובעלי אנושיות טובה. יהוה השיק את עבודתו בקרבם בהתחלה וביצע בקרבם עבודתו ההתחלתית, אך שימוש בהם כנמעני עבודת הכיבוש שלו כעת יהיה חסר משמעות. על אף שגם הם ברואים ועל אף שיש להם הרבה היבטים חיוביים, יהיה חסר טעם לבצע את שלב העבודה הזה בקרבם. אלוהים לא יוכל לכבוש איש ולא יוכל לשכנע את הבריאה כולה. זו המשמעות של העברת עבודתו לבני האומה של התנין הגדול האדום כאש. המשמעות העמוקה ביותר כאן היא שהוא משיק תקופה חדשה, שהוא מנפץ את כל הכללים ואת כל התפיסות האנושיות וגם שהוא מסיים את העבודה של עידן החסד כולו. אילו עבודתו הנוכחית הייתה מתבצעת בקרב בני ישראל, כשתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים הייתה מסתיימת, כולם היו סבורים שאלוהים הוא רק אלוהיהם של בני ישראל, שרק בני ישראל הם העם הנבחר של אלוהים, ושרק להם מגיע לרשת את ברכתו ואת הבטחתו של אלוהים. באחרית הימים, אלוהים מתגלם כבשר ודם באומת הגויים של התנין הגדול האדום כאש. הוא השלים את עבודתו של אלוהים כאלוהי הבריאה כולה, הוא סיים את כל עבודת הניהול שלו, והוא ישים קץ לחלק המרכזי של עבודתו באומת התנין הגדול האדום כאש. הליבה של שלושת שלבי העבודה האלו היא ישועת האדם – כלומר הבאה למצב שבו הבריאה כולה עובדת את אדון הבריאה. לפיכך, לכל שלב של העבודה הזו יש משמעות רבה. אלוהים בהחלט לא יעשה דבר שאין לו משמעות או ערך. מצד אחד, שלב העבודה הזה מורכב מהשקתה של תקופה חדשה ומסיום שני העידנים הקודמים. מצד שני, הוא מורכב מניפוץ כל התפיסות האנושיות והאמונות והידע האנושיים הישנים. העבודה של שני העידנים הקודמים בוצעה בהתאם לתפיסות אנושיות שונות. לעומת זאת, השלב הזה מבטל לחלוטין את התפיסות האנושיות, וכך הוא כובש את האנושות לחלוטין. באמצעות הכיבוש של צאצאי מואב והעבודה שבוצעה בקרב צאצאי מואב, אלוהים יכבוש את האנושות כולה, בכל התבל. זו החשיבות העמוקה ביותר של השלב הזה בעבודתו, וזה ההיבט בעל הערך הרב ביותר בשלב הזה של עבודתו. אפילו אם ידוע לכם כעת שמעמדכם עלוב ושערככם עלוב, עדיין תרגישו שפגשתם בדבר משמח ביותר: ירשתם ברכה גדולה, קיבלתם הבטחה גדולה, ותוכלו להשלים את העבודה הגדולה הזו של אלוהים, לראות את פניו האמתיים של אלוהים, להכיר את טבעו הפנימי של אלוהים ולקיים את רצון האל. שני השלבים הקודמים בעבודת של אלוהים נעשו בעם ישראל. אילו השלב הזה של עבודתו באחרית הימים היה עדיין מתבצע בקרב בני ישראל, לא זו בלבד שכל הברואים היו מאמינים שרק בני ישראל הם העם הנבחר של אלוהים, אלא שכל תוכנית הניהול של אלוהים לא הייתה משיגה את התוצאה הרצויה. במהלך התקופה שבה שני שלבי עבודתו התבצעו בעם ישראל, לא התבצעה שום עבודה חדשה ושום עבודה של אלוהים להשקת עידן חדש לא התבצעה אי-פעם באומות הגויים. שלב העבודה הזה של השקת עידן מתבצע קודם כל באומות הגויים, ובנוסף לכך, הוא מתבצע קודם כל בקרב צאצאי מואב. כך הושק עידן שלם. אלוהים ניפץ את כל הידע שכלול בתפיסות האנושיות, והוא לא הותיר לו זכר. בעבודת הכיבוש שלו, הוא ניפץ את התפיסות האנושיות, את הידע האנושי הישן והקדום הזה. הוא מאפשר לבני האדם לראות שלאלוהים אין כללים, שלאלוהים אין שום תכונה ישנה, שהעבודה שאלוהים עושה היא חופשית ומשוחררת לחלוטין, ושכל מעשה שלו הוא המעשה הנכון. עליכם להישמע לחלוטין לכל עבודה שהוא עושה בקרב הברואים. כל עבודה שהוא עושה היא משמעותית והיא נעשית לפי רצונו שלו וחוכמתו שלו, ולא לפי בחירות ותפיסות אנושיות. הוא עושה את הדברים שמועילים לעבודתו, ואם יש דבר שלא מועיל לעבודתו, הוא לא עושה אותו, גם אם הוא טוב מאוד! אלוהים עובד ובוחר את הנמען והמיקום של עבודתו על פי משמעותה ותכליתה של עבודתו. הוא לא דבק בכללים מהעבר ולא מציית לנוסחאות ישנות. במקום זאת, הוא מתכנן את עבודתו על פי חשיבותה של העבודה. הוא רוצה להשיג בסופו של דבר את השפעתה האמיתית ואת התוצאה הצפויה. אם אתם לא מבינים את הדברים האלה כעת, העבודה הזו לא תשפיע עליכם כלל.
מתוך：בשורת מלכות השמייםenter link description here

בני האדם מאמינים באלוהים מזה זמן רב, אך רובם לא מבינים את המילה הזו, "אלוהים". הם רק נוהים קדימה בבלבול. אין להם מושג מדוע בדיוק האדם צריך להאמין באלוהים או מהו אלוהים בדיוק. אם בני האדם יודעים רק להאמין באלוהים ולהיות חסידיו, אך לא יודעים מהו אלוהים ולא מבינים את אלוהים, זו הבדיחה הגדולה ביותר בעולם, הלא כן? על אף שבני האדם ראו תעלומות שמימיות רבות עד היום, ועל אף שהם שמעו על ידע מעמיק רב שאף אדם לא תפס בעבר, הם עדיין לא מבינים כלל חלק מהאמיתות הבסיסיות ביותר שטרם חשבו עליהן. ייתכן שיש כאלה שיאמרו: "אנחנו מאמינים באלוהים מזה שנים רבות. איך ייתכן שאנחנו לא יודעים מהו אלוהים? האם זה לא זלזול בנו?" אך לאמיתו של דבר, על אף שכולם חסידים שלי כיום, איש לא מבין כלל את כל העבודה הנוכחית הזו. הם מוותרים אפילו על השאלות הפשוטות והקלות ביותר, וקל וחומר שהם מוותרים על השאלה המורכבת ביותר הזו שהיא "אלוהים". עליכם לדעת שהשאלות שאתם מתעלמים מהן ושאתם לא מסוגלים לפתור הן השאלות שאתם צריכים להבין יותר מכל. זאת משום שאתם יודעים רק לנהות אחרי ההמון, מבלי לשים לב ומבלי להתייחס למה שעליכם להצטייד בו. האם אתם באמת יודעים מדוע עליכם להאמין באלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא אלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא האדם? כבני אדם שמאמינים באלוהים, אם לא תצליחו להבין את הדברים האלה, תאבדו את הכבוד השייך למאמיניו של אלוהים, הלא כן? עבודתי היום היא זו: לגרום לבני האדם להבין את מהותם, להבין את כל מה שאני עושה, ולהכיר את פניו האמיתיים של אלוהים – זו הפעולה המסכמת של תוכנית הניהול שלי, השלב האחרון בעבודתי. זו הסיבה שאני מספר לכם מראש את כל תעלומות החיים, כדי שכולכם תוכלו לקבל אותן ממני. מכיוון שזו העבודה של העידן הסופי, עליי לספר לכם את כל אמיתות החיים שמעולם לא הפנמתם, אפילו אם אתם לא מסוגלים לספוג אותן ואם אתם לא מסוגלים לשאת אותן, משום שאתם פשוט יותר מדי לקויים ובלתי ערוכים. אני רוצה לסיים את עבודתי, לגמור את העבודה ההכרחית שלי וליידע אתכם באופן מלא במה שאני מטיל עליכם לעשות, פן תתעו שוב ותיפלו בפח שהשטן טומן לכם כשירד החושך. יש דרכים רבות שנשגבות מתפיסתכם, ודברים רבים שאתם לא מבינים. אם כל כך בורים. אני מכיר את שיעור קומתכם וכן את החסרונות שלכם. לפיכך, על אף שיש מילים רבות שלא תהיו מסוגלים לספוג, אני בכל זאת רוצה לומר לכם את כל האמיתות האלה שמעולם לא הפנמתם. זאת משום שאני מודאג תמיד שמשום שיעור הקומה הנוכחי שלכם, לא תוכלו לשאת עליי עדות. אני לא מזלזל בכם. אתם כולכם חיות שלא עברו את ההכשרה הרשמית שלי, ובאמת יש ספק עד כמה כבוד טמון בכם. על אף שהשקעתי מאמצים אדירים בעבודתי עליכם, נדמה שכמעט אין בכם יסודות חיוביים, ואילו את היסודות השליליים ניתן לספור על עשר אצבעות והם מוקדשים רק לעדויות המביישות את השטן. כמעט כל מה שיש בכם חוץ מזה הוא הרעל של השטן. אתם נראים לי כבני אדם שכבר לא יוכלו לזכות בישועה. לכן, כפי שהדברים נראים כעת, אני מביט בהתנהגויותיכם השונות ואני סוף-סוף יודע מה שיעור הקומה האמיתי שלכם. זו הסיבה שאני תמיד דואג לכם: אם האדם היה מנהל את חייו בכוחות עצמו, האם הוא היה במצב טוב יותר מאשר מצבו הנוכחי? האם אתם לא מודאגים משיעור קומתכם הבוסרי? האם באמת תוכלו להיות כמו עם ישראל הנבחר, ולהיות נאמנים לי ורק לי בכל מצב? התכונות שאתם מדגימים הן לא השובבות של ילדים מחוץ להשגחת הוריהם, אלא החייתיות שמתפרצת כשבעלי חיים נמצאים מחוץ להישג שוטו של אדוניהם. עליכם להכיר את אופייכם, שהוא גם החולשה המשותפת שלכם והמחלה המשותפת שלכם. לכן אני רק מפציר בכם היום לשאת עליי עדות. אל תתנו למחלה הישנה שלכם להתעורר שוב בשום אופן. הדבר החשוב ביותר הוא לשאת עדות. זה לב לבה של עבודתי. עליכם לקבל את דבריי בדיוק כפי שמרים קיבלה את התגלותו של יהוה כשהוא בא אליה בחלום – קודם להאמין בי ואז להישמע לי. רק זה נחשב לטוהרה. זאת מכיוון שאתם אלה ששומעים את דבריי יותר מכל, ואלה שאני מברך יותר מכל. אני נותן לכם את כל נכסיי יקרי הערך ומרעיף עליכם הכל ממש. עם זאת, יש הבדל בין מעמדכם ומעמדם של בני ישראל, והם רחוקים זה מזה כמרחק מזרח ומערב. אולם בהשוואה אליהם, אתם מקבלים כל כך הרבה יותר. בעוד שהם ממתינים נואשות שאופיע בפניהם, אתם מבלים איתי ימים נעימים וחולקים איתי את עושרי. בהשוואה אליהם, מה נותן לכם את הזכות לצווח ולהתווכח איתי ולדרוש חלקים מנכסיי? האם אתם לא מקבלים מספיק? אני נותן לכם כל כך הרבה, אך מה שאתם נותנים לי בתמורה הוא עצבות וחרדה קורעות לב ותרעומת ואי שביעות רצון בלתי נלאות. אתם דוחים מדי, אך אתם גם מעוררי רחמים. לפיכך, אין לי ברירה אלא לבלוע את התרעומת שלי ולמחות בפניכם שוב ושוב. לאורך אלפי שנות העבודה האלה, מעולם לא הבעתי התנגדות כלשהי בפני האנושות קודם לכן, מפני שגיליתי שלאורך תולדות התפתחותה של האנושות, רק ההונאות ביניכם הן הדברים המפורסמים ביותר. הן כמו ירושות יקרות שהוריש לכם האב הקדמון העתיק והמפורסם ביותר שלכם. כמה שאני שונא את החזירים והכלבים התת-אנושיים האלה. אתם יותר מדי חסרי מצפון! האופי שלכם שפל מדי! לבכם קשה מדי! אילו לקחתי את הדברים האלה שלי ואת העבודה הזו שלי לעם ישראל, הייתי זוכה בכבוד כבר מזמן. אך לא כך ביניכם. ביניכם יש רק הזנחה אכזרית, אדישות ותירוצים. אתם יותר מדי חסרי רגש וחסרי ערך!

עליכם להקדיש את כל כולכם למען העבודה שלי. עליכם לעשות עבודה שמועילה לי. אני רוצה לספר לכם את כל הדברים שלא ברורים לכם כדי שתוכלו לקבל ממני את כל מה שחסר לכם. על אף שהפגמים שלכם רבים מספור, אני מוכן להמשיך בעבודה שאני צריך לעשות עליכם, להעניק לכם את רחמיי האחרונים כדי שתוכלו לקבל ממני תועלת ולזכות בכבוד שנעדר מכם, ושהעולם לא ראה כמוהו מעולם. עבדתי שנים כה רבות, אך אף אדם לא הכיר אותי מעולם. אני רוצה לספר לכם סודות שמעולם לא סיפרתי לאף אחד אחר.

בקרב בני האדם, הייתי הרוח שהם לא היו יכולים לראות, הרוח שהם מעולם לא היו יכולים לבוא איתה במגע. משום שלושת שלבי העבודה שלי עלי אדמות (בריאת העולם, הגאולה וההשמדה), אני מופיע בקרבם בזמנים שונים (לעולם לא בפומבי) כדי לעשות את עבודתי בקרב בני האדם. הפעם הראשונה שבה נכנסתי אל קרבם של בני האדם הייתה במהלך עידן הגאולה. מובן שהופעתי בקרב המשפחה היהודית. לפיכך, הראשונים שראו את אלוהים בא אל פני האדמה היו בני העם היהודי. הסיבה לכך שעשיתי את העבודה הזו באופן אישי הייתה שרציתי להשתמש בהתגלמותי כבשר ודם כקורבן חטאת בעבודת הגאולה שלי. על כן, הראשונים שראו אותי היו היהודים בעידן החסד. זו הייתה הפעם הראשונה שעבדתי כבשר ודם. בעידן המלכות, עבודתי היא לכבוש בני אדם ולהפוך אותם למושלמים, ולכן אני עושה שוב את עבודת הרעייה כבשר ודם. זו הפעם השנייה שבה אני עובד כבשר ודם. בשני השלבים האחרונים של העבודה, מה שבני האדם באים איתו במגע הוא כבר לא הרוח הנסתרת והבלתי ניתנת למגע, אלא אישיותה של רוח האל שמתגשמת כבשר ודם. לפיכך, בעיני האדם, הפכתי שוב לבן אדם ללא המראה או התחושה של אלוהים. מעבר לכך, האל שבני האדם רואים אינו רק זכר אם כי גם נקבה, וזה מדהים ומבלבל אותם יותר מכל. פעם אחר פעם, עבודתי היוצאת מהכלל מנפצת אמונות ישנות שהוחזקו מזה שנים רבות מאוד. בני האדם נדהמים! אלוהים הוא לא רק רוח הקודש, הרוח הזו המועצמת שבעתיים, הרוח המקיפה הזו, אלא גם אדם, אדם רגיל, אדם שגרתי באופן מובהק. הוא לא רק זכר, אם כי גם נקבה. הם דומים בכך ששניהם נולדו לבני אנוש, והם שונים בכך שאחד מהם הוא תולדה של רוח הקודש, והשנייה נולדה לבני אנוש אך נבעה ישירות מרוח האל. הם דומים בכך ששתי ההתגלמויות של אלוהים כבשר ודם מבצעות את עבודתו של אלוהים האב, והם שונים בכך שהאחד עושה את עבודת הגאולה, והשנייה עושה את עבודת הכיבוש. שניהם מייצגים את האב, אך האחד הוא אדון הגאולה המלא בנדיבות ורחמים, והשנייה היא אלוהי הצדק המלא חמה ומשפט. האחד הוא המפקד העליון שישיק את עבודת הגאולה, והשנייה היא אלוהים הצודק שישלים את עבודת הכיבוש. האחד הוא ההתחלה, והשנייה היא הסוף. האחד הוא בשר ודם ללא חטא, והשנייה היא בשר ודם שמשלים את הגאולה, ממשיך את העבודה ולעולם לא שייך לחטא. שניהם אותה הרוח, אך הם שוכנים בגופים שונים של בשר ודם, והם נולדו במקומות שונים. והם מופרדים בכמה אלפי שנים. עם זאת, העבודות של שניהם משלימות זו את זו באופן הדדי, ולעולם לא סותרת זו את זו. אפשר לדבר עליהן בנשימה אחת. שניהם בני אדם, אך האחד הוא תינוק ממין זכר והשני הוא עוללה ממין נקבה. לאורך כל השנים הרבות האלה, מה שבני האדם ראו לא היה רק רוח האל ולא רק אדם, זכר, אלא גם דברים רבים אחרים שלא תואמים את התפיסות האנושיות, לפיכך הם לעולם לא מסוגלים לתפוס אותי. הם ממשיכים להאמין בי למחצה ולהטיל בי ספק למחצה, כאילו אני קיים אך בכל זאת אני גם חלום אשליות. זו הסיבה לכך שעד עצם היום הזה, בני האדם עדיין לא יודעים מה אלוהים הינו. האם באמת אפשר לסכם אותי במשפט אחד פשוט? האם אתם באמת מעזים לומר: "ישוע אינו אלא אלוהים, ואלוהים אינו אלא ישוע"? האם אתם נועזים עד כדי כך שאתם יכולים לומר: "אלוהים אינו אלא הרוח, והרוח אינה אלא אלוהים"? האם אתם חשים בנוח לומר "אלוהים הוא רק אדם הלובש בשר ודם"? האם באמת יש לכם האומץ לטעון ש"צלמו של ישוע הוא בסך הכל צלמו האדיר של אלוהים"? האם אתם מסוגלים להסביר באופן מעמיק את טבעו וצלמו של אלוהים באמצעות יכולת הניסוח שלכם? האם אתם באמת מעזים לומר: "אלוהים ברא רק את הזכר בצלמו ודמותו, ולא את הנקבה"? אם אתם אומרים את זה, הרי שאף נקבה לא תימנה על נבחריי ועל אחת כמה וכמה שהנקבות לא יהיו שייכות לאנושות. כעת, האם אתם באמת יודעים מה אלוהים הינו? האם אלוהים אנושי? האם אלוהים הוא רוח? האם אלוהים באמת זכר? האם רק ישוע יכול להשלים את העבודה שאני רוצה לעשות? אתם תבחרו רק אחת מההצהרות לעיל כדי לסכם את מהותי, תהיו מאמינים נאמנים אך בורים לחלוטין. אם אני עובד בהתגלמות כבשר ודם פעם אחת בלבד, האם אתם תוחמים אותי? האם אתם באמת יכולים להעיף מבט אחד ולהבין אותי לאשורי? האם אתם באמת יכולים לסכם אותי לחלוטין רק הודות למה שנחשפתם לו במהלך החיים שלכם? ואם אני עושה עבודה דומה בשתי ההתגלמויות שלי, איך תתפסו אותי? האם תשאירו אותי לנצח על הצלב? האם ייתכן שאלוהים יהיה פשוט כמו שאתם אומרים?

על אף שאמונתכם כנה מאוד, אף אחד מביניכם לא מסוגל להסביר אותי לעומק, ואף אחד מכם לא מסוגל להעיד באופן מלא על כל העובדות שאתם רואים. חשבו על כך. כעת רובכם מזניחים את חובתכם, ובמקום זאת רודפים אחר דברים של בשר ודם, מפטמים את הבשר והדם ונהנים מהבשר והדם בחמדנות. יש לכם אמת מועטה. אם כך, איך תוכלו לשאת עדות על כל מה שראיתם? האם אתם באמת בטוחים שאתם יכולים להיות העדים שלי? אם יום יבוא ולא תהיו מסוגלים להעיד על כל מה שראיתם כיום, הרי שתאבדו את התפקיד של יציר נברא. לא תהיה עוד כל משמעות לקיום שלכם. לא תהיו ראויים להיות בני אנוש. אפשר אפילו לומר שלא תהיו בני אנוש יותר! עשיתי כמות אינסופית של עבודה עליכם. אולם משום שנכון לעכשיו, אתם לא לומדים דבר, לא יודעים דבר ועובדים לשווא, כשאני אצטרך להרחיב את עבודתי, אתם תבהו בריקנות, לא יהיו מילים בפיכם ותהיו חסרי תועלת לחלוטין. האם זה לא יהפוך אתכם לחוטאים של כל הזמנים? כשזה זה יקרה, האם לא תחושו חרטה עמוקה ביותר? האם לא תשקעו בדכדוך? אני לא עושה את כל העבודה הזו כעת מתוך שעמום, אלא כדי להניח יסוד לעבודתי העתידית. אני לא מצוי במבוי סתום ועליי להמציא משהו חדש. עליכם להבין שהעבודה שאני עושה היא לא משחק ילדים[א] אלא שהיא מייצגת את אבי. עליכם לדעת שאני לא עושה את הכל בעצמי, אלא שאני מייצג את אבי. לצד זאת, תפקידכם הוא אך ורק ללכת אחריי, להישמע לי, להשתנות ולהעיד. מה שעליכם להבין הוא מדוע אתם צרכים להאמין בי. זו השאלה החשובה ביותר שכל אחד מכם צריך להבין. למען כבודו, אבי הועיד את כולכם עבורי עוד כשהוא ברא את העולם. הוא הועיד אתכם אך ורק למען העבודה שלי ולמען כבודו. אתם מאמינים בי בזכות אבי. אתם חסידים שלי משום שאבי הועיד אתכם. אתם לא בחרתם דבר מכך. חשוב עוד יותר שתבינו שאתם אלה שאבי העניק לי כדי שתעידו למעני. משום שהוא העניק אתכם לי, עליכם לציית לדרכים שאני מעניק לכם ולדרכים ולדברים שאני מלמד אתכם, מכיוון שחובתכם היא לציית לדרכיי. זו התכלית המקורית של אמונתכם בי. לכן אני אומר לכם שאתם בסך הכל בני האדם שאבי העניק לי כדי שהם יצייתו לדרכיי. עם זאת, אתם רק מאמינים בי. אתם לא שייכים לי, משום שאתם לא משפחת בני ישראל, אלא שאתם מזן הנחש העתיק. כל מה שאני מבקש מכם לעשות הוא לשאת עדות למעני, אך כיום עליכם לצעוד בדרכיי. כל זה למען עדויות עתידיות. אם תתפקדו רק כבני אדם שמקשיבים לדרכיי, לא יהיו לכם ערך והחשיבות של כך שאבי העניק לי אתכם תאבד. מה שאני מתעקש לומר לכם הוא זה: "עליכם לצעוד בדרכיי."
מתוך：בשורת מלכות השמיים

במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם שהוא נפרד מהם למשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שהוא עשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם. המושיע הזה מוחל לכל חטאי האדם ונושא אותם על גבו, ואפילו מת שוב על הצלב למען האדם. מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח במהלך אחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם. מובן שזוהי גם משאלתם הקולקטיבית של כל בני האדם שמקבלים את שמו של ישוע המושיע כיום. ברחבי תבל, כל בני האדם שיודעים על הישועה של ישוע המושיע נכספו נואשות להופעתו הפתאומית של ישוע המשיח, כדי שהוא יגשים את הדברים שאמר ישוע כשהוא היה על פני האדמה: "בוא אבוא באותו אופן שבו עזבתי." האדם מאמין שלאחר הצליבה והתחייה, ישוע חזר לשמיים על ענן לבן, ותפס את מקומו לימינו של אל עליון. בדומה לכך, האדם סבור שישוע ישוב וירד על ענן לבן (הענן הזה מתייחס לענן שישוע רכב עליו כשהוא חזר לשמיים), אל קרבם של בני האדם שנכספו אליו נואשות במשך אלפי שנים, ושדמותו ולבושו יהיו כמו אלה של היהודים. אחרי שהוא יופיע בפני האדם, הוא יעניק לו מזון ויגרום למים חיים לפרוץ ממנו, הוא יחיה בקרב בני האדם, ויהיה מלא חסד ואהבה, חי וקיים וכיוצא באלה. אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שהאדם תפס. הוא לא בא אל בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם לא מכיר אותו, והוא לא מודע לבואו. האדם רק ממתין לו ללא מטרה, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על ענן לבן (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים. האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף? האדם יודע רק שישוע המושיע מלא באהבה וחמלה, ושהוא קורבן החטאת המלא בגאולה. אולם אין לאדם מושג שהוא גם אלוהים עצמו, השופע צדק, מלכותיות, חרון אף ומשפט, ושיש לו סמכות ושהוא מלא כבוד. על כן, על אף שהאדם נכסף ומשתוקק בכיליון עיניים לשובו של הגואל, ואפילו אם תפילות האדם מרגשות את השמיים, ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.

"יהוה" הוא השם שהיה לי במהלך עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. "ישוע" הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. כלומר רק יהוה הוא אלוהיו של עם ישראל הנבחר, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהי משה ואלוהי עם ישראל כולו. לכן בעידן הנוכחי, כל בני ישראל למעט שבט יהודה עובדים את יהוה. הם מעלים לו קורבנות על המזבח ומשרתים אותו, כשהם לבושים בגלימות כהונה במקדש. מה שהם מייחלים אליו הוא שיהוה ישוב ויופיע. רק ישוע הוא גואל האנושות. הוא קורבן החטאת שגאל את האנושות מחטא. כלומר שמו של ישוע בא מעידן החסד, והתקיים משום עבודת הגאולה בעידן החסד. שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא יש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד לאל שעם ישראל עבד. "ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד. אם האדם עדיין נכסף לבואו של ישוע המשיח במהלך אחרית הימים, ועדיין מצפה שהוא יבוא באותו צלם שהוא לבש בארץ יהודה, הרי שכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תיעצר בעידן הגאולה ולא תוכל להתקדם הלאה. יתר על כן, אחרית הימים לעולם לא תגיע, והעידן לעולם לא יגיע לקצו. זאת משום שישוע המושיע נועד רק לגאולתה וישועתה של האנושות. אימצתי את השם ישוע למען כל החוטאים בעידן החסד, וזה לא יהיה שמי כשאביא את כל האנושות לקצה. על אף שהשמות יהוה, ישוע והמשיח מייצגים כולם את רוחי, הם מסמלים את העידנים השונים בתוכנית הניהול שלי, והם לא מייצגים את כל כולי. השמות שבהם בני האדם על פני האדמה קוראים לי לא יכולים לבטא את כל טבעי ואת כל מהותי. הם בסך הכל שמות שונים שבהם אני נקרא במהלך עידנים שונים. על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע במהלך אחרית הימים אך נסתר מבני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם באמת ובתמים, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, דבריי יברכו את כל האומות, ודבריי גם ינפצו את כל האומות לרסיסים. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, ושאני השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.

כשהמושיע יבוא במהלך אחרית הימים, אילו הוא עדיין ייקרא ישוע, ואילו הוא היה נולד שוב ביהודה, ועושה את עבודתו ביהודה, זו תהיה הוכחה לכך שבראתי רק את עם ישראל, ושגאלתי רק את עם ישראל, ושאין לי כל עניין עם הגויים. האם לא תהיה בכך סתירה של דבריי ש"אני אלוהים, שברא את השמיים והארץ וכל צבאם"? עזבתי את יהודה ועשיתי את עבודתי בקרב הגויים, משום שאני לא רק אלוהיו של עם ישראל, אלא גם אלוהיהם של כל הברואים. אני מופיע בקרב הגויים במהלך אחרית הימים, משום שאני לא רק יהוה, אלוהיו של עם ישראל, אלא משום שמעבר לכך, אני הבורא של כל נבחריי מקרב הגויים. לא בראתי רק את ארץ ישראל, את מצרים ואת לבנון, אלא בראתי גם את כל אומות הגויים מעבר לארץ ישראל. ומשום כך, אני אדון כל הברואים. בסך הכל השתמשתי בעם ישראל כנקודת פתיחה לעבודתי, השתמשתי ביהודה ובגליל כמעוזים לעבודת הגאולה שלי, והשתמשתי באומות הגויים כתשתית שממנה אביא את כל העידן לקצו. עשיתי שני שלבים של העבודה בארץ ישראל (שני שלבי העבודה של עידן החוק ועידן החסד), וביצעתי עוד שני שלבים של העבודה (עידן החסד ועידן המלכות) ברחבי הארצות מחוץ לארץ ישראל. בקרב אומות הגויים, אעשה את עבודת הכיבוש, ובכך אחתום את העידן. אם האדם תמיד יקרא לי ישוע המשיח, אך לא ידע שפתחתי עידן חדש במהלך אחרית הימים ושהתחלתי עבודה חדשה, ואם האדם תמיד ימתין באובססיה לבואו של ישוע המושיע, אקרא לבני אדם כאלה בני אדם שלא מאמינים בי. אלה הם בני אדם שלא מכירים אותי, ושאמונתם בי היא רמאות. האם בני אדם כאלה יכולים לחזות בבואו של ישוע המושיע מהשמיים? הם לא ממתינים לבואי אלא לבואו של מלך היהודים. הם לא כמהים לרגע שבו אשמיד את העולם הישן והטמא הזה, אלא שהם נכספים לשובו של ישוע, שמסמן את גאולתם. הם מצפים לכך שישוע שוב יגאל את כל האנושות מהארץ המזוהמת והמרושעת הזו. איך ייתכן שבני אדם כאלה יהפכו לאלה שישלימו את עבודתי במהלך אחרית הימים? שאיפות האדם לא מסוגלות למלא את רצונותיי או לבצע את עבודתי, משום שהאדם רק מעריץ או מוקיר את העבודה שעשיתי בעבר, ולא יודע כלל שאני אלוהים עצמו, שתמיד חדש ולעולם לא ישן. האדם יודע רק שאני יהוה וישוע, ואין לו שמץ של מושג שאני האחרון, זה שיביא את האנושות לקצה. כל מה שהאדם נכסף אליו וכל מה שהאדם יודע נובע מהתפיסות שלו, וזה כל מה שהוא יכול לראות במו עיניו. הדברים האלה לא מתיישבים עם העבודה שאני עושה, אלא שהם סותרים אותה. אם עבודתי הייתה מתנהלת לפי דעותיו של האדם, מתי היא הייתה נגמרת? מתי האנושות תיכנס אל המנוחה? וכיצד אוכל להיכנס ליום השביעי, יום השבת? אני עובד על פי תוכניתי, על פי מטרתי, ולא על פי כוונותיו של האדם.
מתוך：בשורת מלכות השמיים
ייתכן שתאהב גם... | אם המשיח בהתגלמותו הוא באמת בנו של אלוהים או אלוהים עצמו

דבר אלוהים | עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום
העבודה כולה השתנתה בהדרגה עם הזמן, במהלך 6,000 השנים. השינויים בעבודה הזו התרחשו בהתאם לנסיבות של העולם כולו. עבודת הניהול של אלוהים השתנתה בהדרגה רק על פי מגמות ההתפתחות של האנושות כולה. היא לא הייתה מתוכננת עוד מראשית הבריאה. לפני שהעולם נברא, או מיד לאחר מכן, יהוה עוד לא תכנן את השלב העבודה הראשון, את שלב החוק; ולא את שלב העבודה השני, את שלב של חסד; ולא את שלב העבודה השלישי, את שלב הכיבוש, שבמהלכו הוא יעבוד תחילה בקרב קבוצה של בני אדם – כמה מצאצאי מואב – ואז הוא יכבוש את התבל כולה. הוא לא אמר את הדברים האלה לאחר שהוא ברא את העולם, הוא לא אמר את הדברים האלה אחרי מואב, וקל וחומר שלא לפני לוט. כל עבודתו נעשתה באופן ספונטני. כך בדיוק התפתחה עבודת הניהול המלאה שלו, בת ששת אלפי השנים. הוא בשום אופן לא כתב את התוכנית הזו כתרשים מסכם להתפתחותה של האנושות לפני שהוא ברא את העולם. בעבודתו, אלוהים מביע באופן ישיר את מה שהינו. הוא לא מתאמץ כדי לגבש תוכנית. כמובן, נביאים רבים נשאו נבואות רבות, אך בכל זאת אי-אפשר לומר שעבודתו של אלוהים הייתה תמיד בהתאם לתוכנית מדוקדקת. הנבואות נישאו בהתאם לעבודה הממשית של אלוהים. כל עבודתו של אלוהים היא העבודה הממשית ביותר. הוא מבצע את עבודתו על פי ההתפתחות לאורך הזמן, והוא מבצע את עבודתו הממשית ביותר על פי האופן שבו דברים משתנים. עבורו, ביצוע עבודתו דומה למתן תרופה לטיפול במחלה. הוא מתבונן בעודו עושה את עבודתו. הוא עובד לפי מה שהוא רואה. בכל שלב בעבודתו, הוא מסוגל לבטא את חוכמתו הרבה ולבטא את יכולותיו הרבות. הוא מגלה את חוכמתו הרבה ואת סמכותו הרבה בהתאם לעבודה של העידן המסוים, והוא מאפשר לכל אחד מבני האדם שהוא החזיר במהלך העידנים האלה לראות את כל טבעו. הוא ממלא את הצרכים של בני האדם ומבצע את העבודה שעליו לעשות בהתאם לעבודה שצריכה להיעשות בכל עידן. הוא ממלא את הצרכים של בני האדם על פי המידה שבה השטן השחית אותם. כך היה כשיהוה ברא בהתחלה את אדם וחוה כדי לאפשר להם להגשים את הווייתו של אלוהים על פני האדמה ולהעיד על אלוהים בבריאה. אולם חוה חטאה לאחר שהנחש פיתה אותה, ואדם עשה כמוה, ויחדיו הם אכלו בגן מפרי עץ הדעת טוב ורע. על כן, הייתה ליהוה עבודה נוספת לבצע בקרבם. הוא ראה את מערומיהם וכיסה את גופם בבגדים מעורות של חיות. לאחר מכן, הוא אמר לאדם, "כי-שמעת לקול אשתך, ותאכל מן-העץ, אשר צויתיך לאמור לא תאכל ממנו – ארורה האדמה, בעבורך ... עד שובך אל-האדמה, כי ממנה לֻקחת: כי-עפר אתה, ואל-עפר תשוב." ואל האישה הוא אמר, "הרבה ארבה עיצבונך והרֹנך – בעצב, תלדי בנים; ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך." מאותו רגע ואילך, הוא גירש אותם מגן עדן והכריח אותם לחיות מחוץ לגן, כפי שהאדם המודרני חי כיום על פני האדמה. כשאלוהים ברא את האדם בראשית, הוא לא התכוון לאפשר לאדם להתפתות בפיתויו של הנחש לאחר שהוא נברא, ואז לקלל את האדם ואת הנחש. לא הייתה לו תוכנית כזו. בסך הכל, האופן שבו הדברים התגלגלו הוא שחייב אותו לבצע עבודה חדשה בתוך הבריאה שלו. לאחר שיהוה ביצע את העבודה הזו בקרב אדם וחווה על פני האדמה, האנושות המשיכה להתפתח במשך אלפי שנים, עד שיהוה ראה "כי רבה רעת האדם בארץ, וכל-יצר מחשבות לבו, רק רע כל-היום. ויינחם יהוה, כי-עשה את-האדם בארץ; ויתעצב, אל-לבו. ... ונח, מצא חן בעיני יהוה." כעת הייתה ליהוה עוד עבודה חדשה לעשות, מכיוון שהאנושות שהוא ברא הפכה לחוטאת מדי לאחר פיתוי הנחש. לאור הנסיבות האלה, אלוהים בחר את משפחתו של נח מבין כל בני האדם וחס עליה, וביצע את עבודת השמדתו את העולם באמצעות מבול. האנושות המשיכה להתפתח כך עד עצם היום הזה, תוך שהיא נעשית יותר ויותר מושחתת, וכשההתפתחות האנושית תגיע לשיאה, יהיה זה גם סופה של האנושות. מראשית העולם ועד סופו, האמת הפנימית של עבודתו של אלוהים תמיד הייתה כזו. הדבר דומה לאופן שבו בני האדם ימוינו לפי סוגם. בני האדם בשום אופן לא נועדו כל אחד לקטגוריה שהוא שייך לה מלכתחילה, אלא שבני האדם ממוינים לקטגוריות בהדרגה רק לאחר שהם עברו תהליך של התפתחות. בסופו של דבר, כל מי שלא יכול לגמרי לזכות בישועה ישוב לאבותיו. דבר מעבודותיו של אלוהים בקרב האנושות לא היה כבר מוכן בעת בריאת העולם. התפתחות הדברים היא שאפשרה לאלוהים לבצע את עבודתו שלב אחר שלב, באופן מציאותי ומעשי, בקרב בני האדם. בדיוק כפי שיהוה אלוהים לא ברא את הנחש כדי שיפתה את האישה. זו לא הייתה התוכנית הספציפית שלו, וזה לא היה משהו שהוא גזר מראש בכוונה תחילה. אפשר לומר שזה היה דבר בלתי צפוי. אם כן, זוֹ הסיבה שיהוה גֵירֵש את אדם וחוה מִגן עדן ונשבע לעולם לא לברוא שוב את האדם. אולם בני האדם מגלים את חוכמתו של אלוהים רק על סמך היסוד הזה, בדיוק כמו העניין שציינתי קודם לכן: "חוכמתי מתממשת על יסוד מזימותיו של השטן." ללא קשר לשאלות כמה האנושות הושחתה ואיך הנחש פיתה אותה, חוכמתו של יהוה בכל זאת קיימת. לפיכך, הוא עסק בעבודה חדשה מאז שהוא ברא את העולם, ואף אחד משלבי עבודתו לא חזר על עצמו אי-פעם. השטן הוציא לפועל מזימות ללא-הרף והשחית את האנושות ללא הרף, ויהוה אלוהים גם הוא ביצע את עבודתו החכמה ללא-הרף. הוא מעולם לא נכשל, והוא מעולם לא חדל מעבודתו מאז בריאת העולם ועד היום. אחרי שהשטן השחית את האנושות, אלוהים עבד ללא-הרף בקרב בני האדם כדי להביס את אויבו שמשחית את האנושות. הקרב הזה יימשך מהראשית ועד סוף העולם. בעשותו את כל העבודה הזו, לא זו בלבד שאלוהים מאפשר לאנושות שהשטן השחית לקבל את ישועתו האדירה של אלוהים, אלא שהוא גם מאפשר לה לראות את חוכמתו, את כול יכולתו ואת סמכותו. בסופו של דבר, הוא יאפשר לאנושות לראות את טבעו הצודק, כשהוא יעניש את הרשעים ויגמול לטובים. אלוהים נלחם בשטן עד עצם היום הזה, והוא מעולם לא נחל תבוסה, מכיוון שהוא אל חכם, ומכיוון שחוכמתו יוצאת לפועל על יסוד מזימותיו של השטן. על כן, לא זו בלבד שאלוהים גורם לכל צבא השמיים להישמע לסמכותו, אלא שהוא גורם גם לכל צבא הארץ לנוח תחת הדום רגליו, ולא פחות מכך, הוא מטיל ייסורים על עושי הרעה שפולשים אל האנושות ומפריעים לה. כל תוצאות העבודה נובעות מחוכמתו של אלוהים. הוא מעולם לא גילה את חוכמתו לפני קיומה של האנושות, משום שלא היו לו אויבים בשמיים, בארץ או בתבל כולה, ומשום שלא היו כוחות חושך שפלשו לכל יצור טבעי. לאחר שהארכי-מלאך בגד בו, אלוהים ברא את האנושות על פני האדמה, ולמען האנושות, הוא פתח במלחמתו בת אלפי השנים נגד השטן, הארכי-מלאך – מלחמה שהולכת ומתלהטת עם כל שלב חדש. חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים נוכחות בכל אחד מהשלבים האלה. רק כעת, כל הדברים בשמיים ובארץ רואים את חוכמתו של אלוהים, כול יכולתו, ובפרט, את היותו אמיתי. הוא עדיין מבצע את עבודתו באותו אופן מציאותי כיום. בנוסף, בזמן שאלוהים מבצע את עבודתו, הוא גם מגלה את חוכמתו ואת כול יכולתו. הוא מאפשר לכם לראות את האמת הפנימית של כל שלב בעבודתו, לראות בדיוק כיצד אפשר להסביר את כול יכולתו של אלוהים, ובפרט, כיצד אפשר להסביר את היותו מציאותי.

בני האדם עדיין מאמינים שעוד לפני הבריאה, נגזר שיהודה איש קריות יבגוד בישוע, הלא כן? למעשה, רוח הקודש תכננה זאת לפי המציאות באותה עת. לגמרי במקרה, היה מישהו בשם יהודה איש קריות, שתמיד מעל בכספים. לכן הוא נבחר לתפקיד הזה ונבחר לשרת כך. זו דוגמה אמיתית לשימוש במשאבים מקומיים. בתחילה, ישוע לא היה מודע לכך. הדבר נודע לו רק מאוחר יותר, ברגע שיהודה נחשף. אם מישהו אחר היה מסוגל למלא את התפקיד הזה, מישהו אחר היה ממלא אותו במקום יהודה איש קריות. מה שנגזר מראש נעשה למעשה בזמן אמת על-ידי רוח הקודש. עבודתה של רוח הקודש תמיד נעשית באופן ספונטני. בכל פעם שאלוהים מתכנן את עבודתו, רוח הקודש מוציאה אותה לפועל. מדוע אני תמיד אומר שעבודתה של רוח הקודש מציאותית, שהיא תמיד חדשה ולעולם לא ישנה, ושהיא תמיד הטרייה ביותר? עבודתו של אלוהים לא הייתה מתוכננת מראש כשהעולם נברא. זה בכלל לא מה שקרה! כל שלב בעבודה משיג את התוצאה הראויה לאותה תקופה, והשלבים לא מפריעים זה לזה. ישנם מקרים רבים שבהם התוכניות בדעתכם פשוט לא עולות בקנה אחד עם העבודה החדשה ביותר של רוח הקודש. העבודה שלה לא פשוטה כמו שבני אדם חושבים, ולא מסובכת כמו שבני האדם מדמיינים. עבודתה היא לקיים את בני האדם, בכל זמן ובכל מקום, בהתאם לצרכים הנוכחים שלהם. איש לא מכיר טוב יותר את מהותם של בני האדם מאשר אלוהים, וזו בדיוק הסיבה לכך שדבר לא יכול להתאים לצרכים המציאותיים של בני האדם יותר מאשר עבודתו של אלוהים. לפיכך, מנקודת מבט אנושית, עבודתו תוכננה אלפי שנים מראש. בעוד הוא עובד בקרבכם כעת על פי מצבכם, הוא גם עושה עבודה ומדבר בכל עת ובכל מקום. כשבני האדם נמצאים במצב כלשהו, אלוהים אומר בדיוק את הדברים שהם צריכים שיהיו להם. זה כמו הצעד הראשון של עבודתו בעתות של הטלת ייסורים. לאחר שבני האדם חוו ייסורים, הם הפגינו התנהגות מסוימת, נהגו במרדנות באופנים מסוימים, הופיעו מצבים חיוביים מסוימים וכן מצבים שליליים מסוימים, והגבולות העליונים של השליליות הזו הגיעו לרמה מסוימת. אלוהים ביצע את עבודתו על סמך כל הדברים האלה, ולפיכך, הוא ניצל אותם כדי להשיג תוצאה טובה בהרבה בעבודתו. הוא פשוט מבצע את העבודה שבה הוא מקיים את האנושות בקרב בני האדם, בהתאם למצבם הנוכחי. הוא מבצע כל שלב בעבודתו בהתאם למצבם האמיתי של בני האדם. הבריאה כולה נתונה בידיו – איך ייתכן שהוא לא יכיר את כל הברואים? לאור הנסיבות שבני האדם מצויים בהן, אלוהים מבצע את השלב הבא שהוא צריך לעשות בעבודתו, בכל זמן ובכל מקום. העבודה הזו בשום אופן לא תוכננה מראש, כמה אלפי שנים קודם לכן – זו תפיסה אנושית! אלוהים עובד תוך שהוא משקיף על תוצאות עבודתו, ועבודתו מעמיקה ומתפתחת ללא-הרף. תוך שהוא משקיף על תוצאות עבודתו, הוא מבצע את השלב הבא בעבודתו. הוא משתמש בדברים רבים כדי לעשות את המעבר בהדרגה ולוודא שבני האדם יוכלו לראות עבודתו החדשה לאורך הזמן. עבודה כזו מסוגלת לספק את הצרכים של בני האדם, מכיוון שאלוהים מכיר את האדם היטב. כך הוא מבצע את עבודתו מהשמיים. בדומה לכך, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם עושה את עבודתו באותו אופן – הוא עורך תוכניות על פי המציאות ועובד בקרב האנושות. דבר מעבודתו לא תוכנן לפני בריאת העולם, ודבר מעבודתו לא תוכנן מראש בקפידה. אלפיים שנה לאחר שהעולם נברא, יהוה ראה שהאנושות נעשתה מושחתת כל כך, ולכן הוא השתמש בקולו של הנביא ישעיהו כדי לנבא שלאחר שעידן החוק יסתיים, הוא יבצע את העבודה שתגאל את האנושות בעידן החסד. כמובן, זו הייתה תוכניתו של יהוה, אך תוכניתו נערכה גם בהתאם לנסיבות שהוא זיהה בעת ההיא. הוא בהחלט לא הגה אותה מיד לאחר שברא את האדם. ישעיהו רק התנבא, אך יהוה לא ערך לכך הכנות במהלך עידן החוק, אלא החל בעבודה הזו בתחילת עידן החסד, כשהמלאך הופיע בחלומו של יוסף והפך אותו לנאור כשאמר לו שאלוהים יתגלם כבשר ודם. כך החלה עבודת ההתגלמות של אלוהים. בניגוד למה שבני האדם מדמיינים לעצמם, אלוהים לא נערך לעבודת ההתגלמות כבשר ודם מיד לאחר בריאת העולם. הוא החליט לבצע את העבודה הזו לפי מידת ההתפתחות האנושית ומצב מלחמתו בשטן.

כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, רוחו שורה על אדם. במילים אחרות, רוח האל לובשת גוף בשר ודם. הוא עושה את עבודתו על פני האדמה, ובמקום שהוא יביא איתו מספר צעדים מוגבלים, עבודתו חסרת כל גבול. העבודה שעושה רוח הקודש כבשר ודם עדיין נקבעת לפי תוצאות עבודתו של אלוהים, והוא משתמש בדברים האלה כדי לקבוע את משך הזמן שבמהלכו הוא יעשה את עבודתו כבשר ודם. רוח האל מגלה באופן ישיר כל שלב ושלב בעבודה. היא בודקת את העבודה תוך כדי ביצועה. זה בהחלט לא דבר על-טבעי עד כדי כך שימתח את גבולות הדמיון האנושי. הדבר דומה לעבודתו של יהוה כשהוא ברא את השמיים והארץ וכל צבאם – הוא תכנן את עבודתו ועבד בעת ובעונה אחת. הוא הבדיל בין חושך לאור, וכך התהוו הבוקר והערב – עבודה זו ארכה יום אחד. ביום השני, הוא ברא את השמיים, וגם זה ארך יום אחד. לאחר מכן, הוא ברא את הארץ, את הימים ואת כל הנפש החיה הרומשת ששרצה בהם, וגם זה ארך יום אחד. כך נמשך הדבר עד ליום השישי, שבו אלוהים ברא את האדם ונתן לו לנהל את כל הדברי על פני האדמה. כך היה עד ליום השביעי, שבו אלוהים סיים לברוא את כל הדברים ושבת מעבודתו. אלוהים בירך את היום השביעי וקידש אותו. הוא החליט לקדש את היום הזה לאחר שהוא ברא את כל הדברים, ולא לפני שהוא ברא אותם. גם העבודה הזו נעשתה באופן ספונטני. לפני שאלוהים ברא את כל הדברים, הוא לא החליט לברוא את העולם בשישה ימים ולשבות ביום השביעי. אלה בשום אופן לא פני הדברים. הוא לא אמר זאת, והוא לא תכנן זאת. אלוהים בשום אופן לא אמר שבריאתם של כל הדברים תארך שישה ימים ושהוא ישבות ביום השביעי. במקום זאת, הוא ברא את הכל בהתאם למה שהוא ראה כטוב. כשהוא סיים לברוא את הכל, כבר היה זה היום השישי. אילו הוא היה מסיים לברוא את הכל עוד ביום החמישי, הוא היה מקדש את היום השישי. עם זאת, הוא סיים לברוא את הכל ביום השישי, ולכן הוא קידש את היום השביעי, וזהו דבר ידוע מאז ועד היום. לפיכך, עבודתו הנוכחית נעשית באותו אופן בדיוק. הוא מדבר וממלא את הצרכים שלכם על פי המצבים שלכם. כלומר רוח האל מדברת ועובדת על פי מצביהם של בני האדם. רוח האל משגיחה על הכל ועובדת בכל עת ובכל מקום. כל מה שאני עושה, אומר, מטיל עליכם ומעניק לכם הוא מה שאתם צריכים, ללא יוצא מן הכלל. זו הסיבה לכך שאני אומר שאף חלק מעבודתי לא תלוש מהמציאות. הכל אמיתי, משום שכולכם יודעים ש"רוח האל משגיחה על הכל". אילו כל זה הוחלט מראש, הכל היה קבוע וידוע מראש יתר על המידה, הלא כן? אתם חושבים שאלוהים תכנן מראש ששת אלפים שנה ואז גזר שהאנושות תהיה מרדנית, מתנגדת, נכלולית וערמומית, ושהיא תהיה עשויה בשר ודם ובעלת טבע שטני מושחת, עיניים מתאוות ונטייה לסיפוק עצמי? הדברים האלה לא נגזרו מראש, אלא נבעו מטבעו של השטן. יש כאלה שיאמרו, "האם השטן לא היה גם הוא בשליטתו של אלוהים? אלוהים גזר מראש שהשטן ישחית כך את האדם, ולאחר מכן, אלוהים ביצע את עבודתו בקרב בני האדם." האם ייתכן שאלוהים באמת גזר מראש שהשטן ישחית את האנושות? אלוהים משתוקק שהאנושות תחייה חיים אנושיים רגילים. האם ייתכן שהוא יערער כך את חיי האנושות? אילו כך היה, הבסת השטן והושעת האנושות היו חסרות תוחלת, הלא כן? איך ייתכן שמרדנותה של האנושות נגזרה מראש? היא נבעה מהפרעותיו של השטן בפועל. איך ייתכן שאלוהים גזר אותה מראש?" הבנתכם את האמירה "השטן בשליטתו של אלוהים". שונה מאוד מהאופן שבו נדבר עליה כאן. השטן לא היה בוגד בו. אמרתם שאלוהים הוא כול יכול, הלא כן? אתם מכירים את העובדות באופן מופשט מדי ומנותק מדי מהמציאות. תפיסתכם לא מחזיקה מים ולא עובדת! אלוהים כול יכול, וזו כלל לא טעות. הארכי-מלאך בגד באלוהים משום שאלוהים נתן לו סמכות מסוימת. כמובן, זה היה אירוע בלתי צפוי, כמו האופן שבו הנחש הצליח לפתות את חוה. עם זאת, יהיה אשר יהיה האופן שבו השטן יוציא לפועל את בגידתו, בניגוד לאלוהים, השטן לא כול יכול. כפי שאמרתם, השטן רב עוצמה. יהיו אשר יהיו מעשיו, סמכותו של אלוהים תמיד תביס אותו. זו המשמעות האמיתית של האמרה "אלוהים כול יכול, והשטן נתון לשליטתו". לפיכך, מלחמתו של אלוהים בשטן חייבת להתבצע בהדרגה. יתר על כן, אלוהים מתכנן את עבודתו כתגובה לתחבולותיו של השטן. כלומר, בהתאם לעידנים, אלוהים מושיע את בני האדם ומגלה את חכמתו ואת כל יכולתו. בדומה לכך, העבודה באחרית הימים לא נגזרה מראש לפני עידן החסד. היא לא נגזרה מראש באופן מסודר כדלקמן: "ראשית, שנה את טבעו החיצוני של האדם. שנית, גרום לאדם לקבל את הייסורים והניסיונות שלו. שלישית, גרום לאדם לחוות מוות. רביעית, גרום לאדם לחוות את אהבת האל ולבטא את הנחישות של יציר נברא. חמישית, גרום לאדם לראות את רצונו של אלוהים ולהכיר את אלוהים לחלוטין, ואז השלם את האדם." הוא לא תכנן את כל הדברים האלה במהלך עידן החסד, אלא שהוא התחיל לתכנן אותם בעידן הנוכחי. השטן עובד, וכך גם אלוהים. השטן מבטא את טבעו המושחת, ואילו אלוהים מדבר ישירות ומגלה כמה דברים מהותיים. זו העבודה שנעשית כיום, וזה אותו עקרון העבודה ששימש לפני זמן רב, לאחר בריאת העולם.

ראשית, אלוהים ברא את אדם וחוה, והוא ברא גם נחש. מבין כל הברואים, הנחש היה הארסי ביותר. גופו הכיל ארס, והשטן השתמש בארס הזה כדי לנצל את הנחש. היה זה הנחש שפיתה את חוה לחטוא. אדם חטא לאחר שחוה חטאה, ואז שניהם למדו להבחין בין טוב ורע. אם יהוה ידע מראש שהשטן יפתה את חוה, ושחוה תפתה את אדם, מדוע הוא שם את כולם בתוך הגן? אם הוא היה מסוגל לחזות את הדברים האלה, מדוע הוא ברא נחש ושם אותו בתוך גן עדן? מדוע היה בגן עדן הפרי של עץ הדעת טוב ורע? האם אלוהים תכנן שהם יאכלו מהפרי? כשיהוה בא, גם אדם וגם חוה לא העזו להתייצב בפניו, ורק אז נודע ליהוה שהם אכלו מעץ הדעת טוב ורע, ונפלו קורבן לתכסיסיו של הנחש. בסופו של דבר, אלוהים קילל את הנחש, וקילל גם את אדם וחוה. כששניהם אכלו מפרי העץ, יהוה לא היה מודע לכך. האנושות הושחתה עד כדי כך שהיא הפכה לרעה ולמופקרת מבחינה מינית, ואפילו עד כדי כך שהדברים שבני האדם החזיקו בלבם היו כולם דבר רשע וחטא. הם כולם הפכו לטמאים. לפיכך, יהוה התחרט על כך שהוא ברא את האנושות. לאחר מכן, הוא ביצע את העבודה של השמדת העולם באמצעות מבול, שאותו שרדו נח ובניו. יש דברים שהם לא כל כך מסובכים ועל-טבעיים כמו שבני האדם מדמיינים. יש כאלה ששואלים: "מכיוון שאלוהים ידע שהארכי-מלאך יבגוד בו, מדוע הוא ברא אותו?" אלה העובדות: לפני שאלוהים ברא את הארץ, הארכי-מלאך היה החשוב במלאכי השמיים. הייתה לו סמכות על כל מלאכי השמיים. זו הייתה הסמכות שאלוהים העניק לו. למעט אלוהים עצמו, הארכי-מלאך היה החשוב ביותר בשמיים. כשאלוהים ברא בהמשך את האנושות, הארכי-מלאך בגד באלוהים בגידה גדולה עוד יותר על פני האדמה. אני אומר שהוא בגד באלוהים משום שהוא רצה לנהל את האנושות ורצה שסמכותו תהיה גדולה מזו של אלוהים. הארכי-מלאך הוא שפיתה את חוה לחטוא. הוא עשה זאת משום שהוא רצה לכונן את מלכותו על פני האדמה ולגרום לאנושות לבגוד באלוהים ולהישמע לו במקום זאת. הוא ראה שהיו דברים רבים מאוד שנשמעים לו. המלאכים נשמעו לו, וכך גם בני האדם על פני האדמה. עוף הכנף למינהו והבהמה למינה, העצים, היערות, ההרים, הנהרות, וכל הדברים על פני האדמה היו בהשגחתו של האדם – כלומר, אדם וחוה – כשאדם וחוה נשמעו לו. לפיכך, הארכי-מלאך רצה שסמכותו תהיה גדולה מזו של אלוהים, ורצה לבגוד באלוהים. לאחר מכן, הוא גרם למלאכים רבים לבגוד באלוהים, והם הפכו לרוחות הטמאות השונות. התפתחותה של האנושות עד היום נבעה מההשחתה שעשה הארכי-מלאך, הלא כן? הסיבה היחידה לכך שהאנושות נמצאת במצבה הנוכחי היא שהארכי-מלאך בגד באלוהים והשחית את האנושות. העבודה ההדרגתית הזו כלל לא מופשטת ופשוטה כפי שבני האדם מדמיינים אותה. השטן הוציא לפועל את בגידתו מסיבה מסוימת, אך בני האדם לא מסוגלים לתפוס דבר פשוט כל כך. מדוע אלוהים ברא את השמיים והארץ וכל צבאם, ומדוע הוא ברא גם את השטן? אם אלוהים מתעב את השטן כל כך, ואם השטן הוא אויבו של אלוהים, מדוע אלוהים ברא את השטן? בכך שהוא ברא את השטן, הוא ברא לעצמו אויב, הלא כן? אלוהים לא באמת ברא לעצמו אויב – הוא ברא מלאך, ומאוחר יותר, המלאך בגד בו. מעמדו של המלאך לא היה רם כל כך, ולכן הוא רצה לבגוד באלוהים. אפשר לומר שזה היה צירוף מקרים, אך זו הייתה גם מגמה בלתי-נמנעת. הדבר דומה לכך שבן אדם מת בגיל מסוים. הדברים כבר התפתחו עד שלב מסוים. יש גם בני אדם מגוחכים שאומרים: "מאחר שהשטן הוא האויב שלך, מדוע בראת אותו? האם לא ידעת שהארכי-מלאך יבגוד בך? הרי אתה יכול לראות הכל מעולם עד עולם, הלא כן? האם אתה לא מכיר את אופיו? מאחר שניכר שידעת שהוא יבגוד בך, מדוע מינית אותו לארכי-מלאך? אפילו אם נתעלם מעניין הבגידה, הוא עדיין הוביל כל כך הרבה מלאכים וירד אל עולמם של בני התמותה כדי להשחית את האנושות. עד היום, לא הצלחת להשלים את תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. האם זה נכון?" אתה מקשה על עצמך יותר ממה שנחוץ, הלא כן? אחרים אומרים: "אלמלא השטן השחית את האנושות עד עצם היום הזה, אלוהים לא היה מושיע כך את האנושות. במקרה כזה, חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים לא היו מתגלות. איפה הייתה מתבטאת חוכמתו? לפיכך, אלוהים ברא את אנושות למען השטן. בעתיד, אלוהים יגלה את כול יכולתו – אחרת, כיצד יוכל האדם לגלות את חוכמתו של אלוהים? אלמלא האדם התנגד לאלוהים והתמרד נגדו, לא היה צורך שמעשיו של אלוהים יבואו לידי ביטוי. אילו הבריאה כולה הייתה עובדת את אלוהים ונשמעת לו, לא הייתה לו עבודה לעשות." התפיסה הזו אפילו רחוקה יותר מהמציאות, מכיוון שאלוהים לא טמא בשום אופן, ולכן הוא לא יכול לברוא טומאה. הוא מגלה את מעשיו כעת רק על מנת להביס את אויבו, להושיע את האנושות שהוא ברא, להביס את השדים ואת השטן ששונאים אותו, בוגדים בו ומתנגדים אליו, שהיו בעבר בריבונותו והיו שייכים לו בראשית. הוא רוצה להביס את השדים האלה ולגלות בכך את כול יכולתו לעיני כל. האנושות וכל הדברים על פני האדמה מצויים כעת בתחומו של השטן ובתחומם של הרשעים. אלוהים רוצה לגלות את מעשיו לעיני כל, כדי שבני האדם יוכלו להכיר אותו. כך הוא יביס את השטן וינצח כליל את אויביו. כלל העבודה הזו מתבצעת באמצעות גילוי מעשיו. כל ברואיו של אלוהים מצויים בתחומו של השטן, ולכן אלוהים רוצה לגלות להם את כול יכולתו, ולהביס בכך את השטן. אלמלא השטן היה קיים, אלוהים לא היה צריך לגלות את מעשיו. אילולא הטרדתו של השטן, אלוהים היה בורא את האנושות ומאפשר לה לחיות בגן עדן. מדוע אלוהים מעולם לא גילה את כל מעשיו למלאכים או לארכי-מלאך לפני בגידתו של השטן? אילו המלאכים והארכי-מלאך היו מכירים אותו, ואילו הם נשמעו לו בראשית, הוא לא היה מוציא לפועל את המעשים חסרי המשמעות האלה. קיומם של השטן והשדים הם הסיבה לכך שבני האדם מתנגדים לו ולכך שהם מלאים עד אפס מקום בטבע מרדני, ולכן אלוהים רוצה לגלות את מעשיו. משום שהוא רוצה להילחם בשטן, על אלוהים להשתמש בסמכותו שלו כדי להביס את השטן, ולהשתמש בכל מעשיו כדי להביס את השטן. כך, עבודת הישועה שאלוהים מבצע בקרב בני האדם תאפשר לאנושות לראות את חוכמתו ואת כול יכולתו. העבודה שאלוהים עושה כיום היא משמעותית, והיא לא דומה כהוא זה לדברים הבאים של בני אדם מסוימים: "העבודה שאתה עושה מכילה סתירות, הלא כן? רצף העבודה הזה בסך הכל נועד להטריח את עצמך, הלא כן? בראת את השטן, ואז הנחת לו לבגוד בך ולהתנגד אליך. בראת את האנושות, ומסרת אותה לידי השטן, והנחת לאדם וחווה להתפתות. מכיוון שעשית את כל הדברים האלה בכוונה תחילה, מדוע אתה מתעב את האנושות? מדוע אתה מתעב את השטן? אלה דברים שגרמת להם בעצמך, הלא כן? למה לך לשנוא אותם?" בני אדם מגוחכים רבים יאמרו זאת. הם רוצים לאהוב את אלוהים, אך בלבם הם מתלוננים על אלוהים – איזו סתירה! אתם לא מבינים את האמת, יש לכם יותר מדי מחשבות על-טבעיות, ואתם אפילו טוענים שזו שגיאה של אלוהים – כמה שאתם מגוחכים! אתם אלה שמעוותים את האמת. זו לא שגיאה של אלוהים! יש בני אדם שאפילו יתלוננו שוב ושוב: "אתה זה שברא את השטן, ואתה זה שנתן את האנושות לשטן. יש לאנושות טבע שטני. במקום לסלוח לה, אתה מתעב אותה במידת מה. בהתחלה אהבת את האנושות במידת מה. בעטת את השטן אל תוך עולמו של האדם, וכעת אתה מתעב את האנושות. אתה הוא זה שמתעב ואוהב את האנושות – מה ההסבר לכך? האם זו לא סתירה? ללא קשר לאופן שבו מביטים בכך, כך קרה הדבר בשמיים. הארכי-מלאך בגד כך באלוהים, והאנושות הושחתה כך, והיא ממשיכה כך עד היום. אפשר לנסח זאת בדרכים שונות, אך זה כל הסיפור. עם זאת, עליכם להבין שאלוהים עושה את העבודה של היום כדי להושיע אתכם, וכדי להביס את השטן.

משום שהמלאכים היו חלקים וחסרי יכולת במיוחד, הם היו הופכים ליהירים כאשר קיבלו סמכות, והדבר היה נכון במיוחד לגבי הארכי-מלאך, שמעמדו היה גבוה מזה של כל מלאך אחר. הארכי-מלאך היה מלכם של כל המלאכים. הוא הנהיג מיליוני מלאכים, ומלבד יהוה, סמכותו הייתה הרמה ביותר, על פני כל המלאכים האחרים. הארכי-מלאך רצה לעשות דברים כאלה ואחרים, ולהוביל את המלאכים אל עולמו של האדם, כדי לנהל את העולם. אלוהים אמר שהוא עצמו מנהל את התבל. הארכי-מלאך אמר שהוא ינהל את התבל, ומאז והלאה הוא בגד באלוהים. בשמיים, אלוהים ברא עולם אחר. הארכי-מלאך רצה לנהל את העולם הזה, וגם לרדת למישור האנושי. האם אלוהים היה יכול להרשות לו לעשות דבר כזה? לכן, הוא בעט אותו למטה, כך שיהיה תלוי ב באוויר. מאז שהארכי-מלאך השחית את האנושות, אלוהים נלחם בו כדי להושיע את האנושות. הוא השתמש בששת אלפי השנים האלה כדי להביס אותו. האופן שבו אתם תופסים את האל הכול יכול אינה תואמת את העבודה שאלוהים מבצע כעת. התפיסה שלכם לא עומדת במבחן המציאות והיא מגוחכת מאוד! למעשה, אלוהים הכריז על הארכי-מלאך כאויבו רק לאחר שהוא בגד בו. רק משום בגידתו של הארכי-מלאך, הוא רמס את האנושות לאחר שהוא בא לעולמו של האדם, וזו הסיבה שהאנושות התפתחה כפי שהיא התפתחה עד השלב הנוכחי. לאחר מכן, אלוהים נדר נדר לשטן: אני אביס אותך ואושיע את האנושות, את בריאתי. בהתחלה, השטן לא השתכנע ואמר, "מה אתה כבר יכול לעשות לי? האם אתה באמת יכול לבעוט אותי לאוויר? האם אתה באמת יכול להביס אותי?" לאחר שאלוהים בעט אותו לאוויר, אלוהים לא התייחס אליו עוד, ואז הוא החל להושיע את האנושות ולעשות את עבודתו שלו, למרות הטרדתו הבלתי פוסקת של השטן. כל מה שהשטן יכול היה לעשות היה הודות לעוצמה שאלוהים נתן לו. הוא לקח איתו את הדברים האלה אל האוויר, ושמר אותם אצלו עד עצם היום הזה. אלוהים בעט אותו לאוויר, אך הוא לא נטל ממנו את סמכותו, ולכן הוא המשיך להשחית את האנושות. מצד שני, אלוהים החל להושיע את האנושות, שהשטן השחית לאחר בריאתה. אלוהים לא גילה את מעשיו בעודו בשמיים. יחד עם זאת, לפני שהוא ברא את הארץ, הוא אפשר לבני האדם בעולם שהוא ברא בשמיים לראות את מעשיו, וכך הוא הוביל את בני האדם אל מעל השמיים. הוא נתן לבני האדם האלה חוכמה ותבונה, והוביל אותם לחיות בעולם הזה. מטבע הדברים, אף אחד מכם לא שמע על כך עד עכשיו. לאחר מכן, אחרי שאלוהים ברא את האנושות, הארכי-מלאך התחיל להשחית את האנושות. על פני האדמה, כל האנושות הייתה שרויה בתוהו ובוהו. רק אז, אלוהים פתח במלחמתו בשטן, ורק בשלב הזה, בני האדם ראו את מעשיו. בתחילה, מעשיו נסתרו מעיני האנושות. לאחר שאלוהים בעט בשטן לאוויר, השטן התעסק בענייניו שלו, ואלוהים התעסק בעבודתו שלו, והשניים לחמו זה בזה ללא-הרף, עד אחרית הימים. עכשיו העת שבה אלוהים צריך להשמיד את השטן. בראשית, אלוהים נתן לו סמכות, ולאחר מכן, אלוהים בעט אותו לאוויר, אך השטן המשיך להתנגד. לאחר מכן, על פני האדמה, השטן השחית את האנושות, אך אלוהים היה למעשה על פני האדמה וניהל את האנושות. אלוהים משתמש באופן שבו הוא מנהל את בני האדם כדי להביס את השטן. בכך שהשטן משחית את בני האדם, הוא חותם את גורלם של בני האדם ופוגע בעבודתו של אלוהים. מצד שני, עבודתו של אלוהים היא ישועת האנושות. איזה שלב בעבודתו של אלוהים לא נועד להושיע את האנושות? איזה שלב לא נועד לטהר את בני האדם, להפוך אותם לצדיקים שחיים באופן שיוצר צלם שאפשר לאהוב? לעומת זאת, השטן לא עושה זאת. הוא משחית את האנושות. הוא מבצע ללא-הרף את העבודה של השחתת האנושות ברחבי התבל. כמובן, גם אלוהים עושה את עבודתו שלו. הוא לא מתייחס לשטן. תהיה סמכותו של השטן אשר תהיה, היא בכל זאת הסמכות שאלוהים נתן לו. אלוהים פשוט לא נתן לו את כל הסמכות שהייתה לו, ולכן, השטן לא יכול להתעלות על אלוהים, והוא תמיד בהישג ידו של אלוהים, בכל אשר יעשה. אלוהים לה גילה אף אחד ממעשיו בעודו בשמיים. הוא בסך הכל נתן לשטן חלק קטן מסמכותו כדי לאפשר לו לשלוט במלאכים. לפיכך, בכל אשר השטן יעשה, הוא לא יכול להתעלות על סמכותו של אלוהים, משום שהסמכות שאלוהים נתן לו מלכתחילה מוגבלת. אלוהים עובד והשטן מפריע. באחרית הימים, הוא יסיים את הפרעתו, וכך גם עבודתו של אלוהים תושלם, ובני האדם שאלוהים רוצה להשלים יושלמו. אלוהים מכוון את בני האדם על דרך החיוב. חייו הם מים חיים, ללא מידה וללא גבולות. השטן השחית את האדם במידת מה. בסופו של דבר, המים החיים ישלימו את האדם, והשטן לא יוכל עוד להתערב ולבצע את עבודתו. לפיכך, אלוהים ישיג את בני האדם האלה באופן מלא. השטן עדיין מסרב לקבל זאת כעת. הוא ממשיך להיאבק באלוהים, אל אלוהים לא מתייחס אליו כלל. אלוהים אמר, "אני אנצח את כל כוחות החושך של השטן ואת כל ההשפעות החשוכות." זו העבודה שחייבת להתבצע כעת כבשר ודם, וזו גם משמעותה של ההתגלמות כבשר ודם. היא נועדה להשלים את שלב העבודה של הבסת השטן באחרית הימים, לסלק את כל מה ששייך לשטן. ניצחונו של אלוהים על השטן הוא מגמה בלתי נמנעת! למעשה, השטן נכשל כבר לפני זמן רב. כשהבשורה החלה להתפשט ברחבי ארצו של התנין הגדול האדום כאש, כלומר כשאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם החל לעבוד ועבודתו יצאה לדרך, השטן הובס לחלוטין, מכיוון שההתגלמות כבשר ודם נועדה להביס את השטן. השטן ראה שאלוהים שוב התגלם כבשר ודם וגם החל לבצע את עבודתו, והוא ראה ששום כוח לא יוכל לעצור את העבודה. לפיכך, השטן נדהם כשהוא ראה את העבודה הזו, והוא כבר לא העז לעשות עבודה כלשהי. בהתחלה, השטן חשב שגם הוא ניחן בחוכמה רבה, והוא הפריע והציק לעבודתו של אלוהים. עם זאת, הוא לא ציפה שאלוהים יתגלם שוב כבשר ודם, והוא לא ידע שאלוהים השתמש בעבודתו במרדנות של השטן כדי לשמש כגילוי ומשפט עבור האנושות, ושכך הוא כבש את האנושות והביס את השטן. אלוהים חכם יותר מהשטן, ועבודתו עולה בהרבה על עבודתו של השטן. לפיכך, הצהרתי בעבר כדלקמן: "העבודה שאני עושה מתבצעת כתגובה לתחבולותיו של השטן." בסופו של דבר, אני אגלה את כול יכולתי ואת חוסר האונים של השטן. כשאלוהים עושה את עבודתו, השטן מזדנב מאחוריו, עד שבאלוהים משמיד אותו בסופו של דבר. השטן יופתע כשאלוהים יביס אותו. האמת תתחוור לו רק לאחר שאלוהים יכה בו ויהלום בו, ובשלב הזה הוא כבר יישרף כליל באגם האש. הוא ישתכנע לגמרי בשלב הזה, הלא כן? כבר לא יהיו לו עוד מזימות להוציא לפועל!

העבודה המציאותית וההדרגתית הזו היא דבר שלעתים קרובות מכביד על לבו של אלוהים בצערו על האנושות, אך הוא עושה אותה כדי להביס את השטן לאחר 6,000 שנה. אלוהים אמר כך: "לעולם לא אברא שוב את האנושות, ולעולם לא אתן סמכות למלאכים שוב." מאז ואילך, בכל פעם שהמלאכים באו לעבוד על פני האדמה, הם בסך הכל עשו כדבריו של אלוהים ועשו עבודה כלשהי. הוא מעולם לא נתן למלאכים סמכות שוב. כיצד המלאכים שבני ישראל ראו ביצעו את עבודתם? הם התגלו בחלומות ומסרו את דבריו של יהוה. כשישוע קם לתחייה, שלושה ימים לאחר שהוא נצלב, המלאכים הם אלה שהזיזו את הגולל מעל קברו. רוח האל לא עשתה את העבודה הזו באופן אישי. המלאכים עשו רק עבודה כזו. הם מילאו תפקידים משניים ולא הייתה להם כל סמכות, משום שאלוהים לעולם לא יעניק להם מסמכותו שוב. לאחר שהם עבדו במשך זמן מה, בני האדם שאלוהים השתמש בהם על פני האדמה העמידו את עצמם בדרגתו של אלוהים ואמרו, "אני רוצה להתעלות על התבל! אני רוצה לעמוד ברקיע השלישי! אני רוצה את מושכות העוצמה הריבונית!" לאחר כמה ימים של עבודה, הם נעשו יהירים. הם רצו עוצמה ריבונית על פני האדמה, הם רצו להקים אומה חדשה, הם רצו את כל הדברים מתחת לרגליהם, והם רצו לעמוד ברקיע השלישי. האם אתם לא יודעים שאתם רק בני אדם שאלוהים משתמש בהם? איך ייתכן שתעלו לרקיע השלישי? אלוהים ירד ארצה כדי לעבוד, בשקט וללא צעקות, ולעזוב לאחר שהשלים את עבודתו בסתר. הוא מעולם לא זועק כמו במי האדם, אלא מבצע את עבודתו באופן מציאותי. והוא לעולם לא נכנס לכנסייה וזועק, "אני אמחה את כולכם! אקלל אתכם ואטיל עליכם ייסורים!" הוא פשוט מבצע את עבודתו ועוזב כאשר עבודתו מסתיימת. הכמרים הדתיים שמרפאים חולים ומגרשים שדים, מטיפים לאחרים מהבימה, נושאים נאומים ארוכים וגאוותניים, ודנים בעניינים בלתי-מציאותיים הם יהירים עד היסוד. הם צאצאיו של הארכי-מלאך!

לאחר שאלוהים ביצע את עבודתו במשך 6,000 עד היום, הוא כבר גילה רבים ממעשיו, בעיקר כדי להביס את השטן ולהושיע את האנושות כולה. הוא משתמש בהזדמנות הזו כדי לאפשר לכל הדברים שבשמיים, לכל הדברים שבארץ ולכל הדברים שבמים, וכן לכל דבר שאלוהים ברא על פני האדמה לראות את כול יכולתו של אלוהים ולראות את כל מעשיו. הוא מנצל את ההזדמנות של הבסת השטן כדי לגלות את כל מעשיו לאנושות ולאפשר לבני האדם להיות מסוגלים להלל אותו ולרומם את חוכמתו על כך שהוא מביס את השטן. כל הדברים בארץ, בשמיים ובמים מעניקים לו כבוד, מפארים את כול יכולתו, מפארים את כל מעשיו וקוראים בקול בשמו הקדוש. זו הוכחה לכך שהוא הביס את השטן. זו הוכחה לכך שהוא כבש את השטן. עוד חשוב מזאת, זו הוכחה לכך שהוא מושיע את האנושות. כל בריאתו של אלוהים מעניקה לו כבוד, מפארת אותו על כך שהוא הביס את אויבו וחזר עטור ניצחון, ומפארת אותו על כך שהוא מלך אדיר ועטור ניצחון. התכלית שלו היא לא רק להביס את השטן, ולכן עבודתו נמשכה 6,000 שנה. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי להושיע את האנושות. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי לגלות את כל מעשיו שלו ולגלות את כל כבודו שלו. הוא יזכה בכבוד, וכל המוני המלאכים יראו גם הם את כל כבודו. השליחים בשמיים, בני האנוש בארץ וכל הברואים בארץ יראו את כבודו של הבורא. זו העבודה שהוא עושה. כל בריאתו בשמיים ובארץ תראה את כבודו, והוא ישוב כמנצח לאחר שהוא יביס לחלוטין את השטן, ויאפשר לאנושות לפאר אותו. כך הוא ישיג בהצלחה את שני ההיבטים האלה. בסופו של דבר, הוא יצליח לכבוש את האנושות כולה, והוא ימחה את כל מי שמתנגד אליו או מורד בו, כלומר הוא ימחה את כל מי ששייך לשטן. אתם רואים כעת את כל המעשים האלה של אלוהים, אך אתם ממשיכים להתנגד ולהתמרד, ואתם לא נשמעים לו. אתם אוצרים בתוככם הרבה דברים ואתם עושים את כל מה שמתחשק לכם. אתם הולכים שבי אחרי התאוות והרצונות שלכם – זו מרדנות, וזו התנגדות. אמונה באלוהים שמתקיימת לשם הבשר והדם, לשם תאוותיו של האדם ולשם רצונותיו, לשם העולם, ולשם השטן היא אמונה טמאה – זו התנגדות והתמרדות. יש כיום סוגים רבים של אמונה: יש כאלה שמחפשים מחסה מאסון, ואחרים רוצים להשיג ברכות, ואילו יש כאלה שמעוניינים להבין תעלומות, ואחרים מנסים להשיג כסף. כל אלה צורות שונות של התנגדות – הם כולם חילול קודש! כשנאמר שאדם מתנגד לאלוהים או מתמרד בו, הכוונה היא לדברים כאלה בדיוק, הלא כן? בני אדם רבים רוטנים כיום, מתלוננים או מותחים ביקורת. כל אלה הם דברים שעושים רשעים. אלה מעשים של התנגדות ומרדנות אנושיות. בני אדם כאלה שייכים לשטן והוא שולט בהם. בני האדם שאלוהים משיג הם אלה שנשמעים לו לגמרי, אלה שהשטן השחית אך זכו כעת בישועה ובכיבוש של אלוהים בזכות עבודתו, שעברו צרות, ובסופו של דבר נפלו בנחלתו של אלוהים לחלוטין, ואינם חיים עוד בתחומו של השטן – הם נחלצו מהרוע, והם מוכנים להביא לידי ביטוי קדושה בחייהם. אלה הם בני האדם הקדושים ביותר; אלה הם הקדושים. אם מעשיכם הנוכחיים לא תואמים חלק כלשהו מדרישותיו של אלוהים, הוא יסלק אתכם. אין בכך ספק. הכל נעשה בהתאם להווה. על אף שהוא גזר את גורלכם ובחר בכם, מעשיכם כיום עדיין קובעים את סופכם. אם אתם לא יכולים לעמוד בקצב כעת, אלוהים יסלק אתכם. אם אתם לא יכולים לעמוד בקצב כעת, איך ייתכן שתוכלו[א] לעמוד בקצב בהמשך? כעת, לאחר שנס כל כך גדול נגלה לעיניכם, אתם עדיין לא מאמינים. אמרו לי, איך תאמינו באלוהים אחר כך, אחרי שהוא יסיים את עבודתו ולא יעשה עוד עבודה כזו? בשלב הזה, תוכלו עוד פחות להיות חסידיו! בהמשך, אלוהים יסתמך על הגישה שלכם, על מה שאתם יודעים על עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ועל החוויה שלכם כדי לקבוע אם אתם חוטאים או צדיקים, או כדי לקבוע אם אתם בני אדם שהוא הפך למושלמים או בני אדם הוא יסלק. עליכם להבין את הדברים כעת. רוח הקודש עובדת באופן הבא: היא קובעת את סופכם בהתאם להתנהגותכם כיום. מי אומר את הדברים של היום? מי עושה את העבודה של היום? מי מחליט שתסולקו היום? מי מחליט להפוך אתכם למושלמים? זה מה שאני עושה בעצמי, הלא כן? אני האחד שאומר את הדברים האלה. אני הוא האחד שמבצע את העבודה הזו. עבודתי שלי מורכבת מקללה, הטלת ייסורים ומשפט. בסופו של דבר, סילוקכם גם יהיה חלק מעבודתי שלי. הכל חלק מהעניינים שלי! הפיכתכם למושלמים היא עניין שלי, והענקת ברכותיי לכם גם היא עניין שלי. כל זה עבודתי שלי. יהוה לא גזר מראש את גורלכם. אלוהים של היום הוא שקובע אותו. הוא נקבע כעת. הוא לא נקבע לפני שהעולם נברא. יש בני אדם מגוחכים שאומרים, "אולי משהו לא בסדר בעיניים שלך, ואולי אתה לא רואה אותי כפי שאתה אמור לראות אותי." בסוף, אתם תראו איך רוח האל מבטאת את הכל! במקור, ישוע בחר את יהודה איש קריות כתלמיד שלו. בני האדם חושבים שישוע טעה כשהוא בחר בו. איך ייתכן שהוא בחר תלמיד שיבגוד בו? בהתחלה, לא הייתה ליהודה כל כוונה לבגוד בישוע. זה קרה רק מאוחר יותר. באותה העת, ישוע ראה את יהודה איש קריות באור די חיובי. הוא הפך אותו לחסידו ונתן לו את האחריות על ענייני הכספים. אילו הוא ידע שיהודה ימעל בכספים, הוא לא היה נותן לו את האחריות על ענייני הכספים. אפשר לומר שישוע לא ידע במקור שהאדם הזה היה ערמומי ורמאי, ושהוא רימה את אחיו ואחיותיו. בהמשך, לאחר שיהודה היה חסיד שלו מזה זמן מה, ישוע ראה אותו מוליך שולל את אחיו ואחיותיו ומוליך שולל את אלוהים. בני האדם גם גילו שיהודה איש קריות תמיד מוציא כסף מארנק הכסף והם סיפרו על כך לישוע. לישוע נודע על כך רק בשלב הזה. ישוע היה עתיד לבצע את עבודת הצליבה, והוא היה צריך שמישהו יבגוד בו, ויהודה איש קריות במקרה התאים לתפקיד הזה, ולכן ישוע אמר, "אחד מכם יסגירני." בר האנוש השתמש בבגידה הזו כדי להיצלב ולקום לתחייה שלושה ימים לאחר מכן. כשישוע בחר ביהודה איש קריות, הוא לא עשה זאת כדי שהאיש יבגוד בו. נהפוך הוא – הוא רצה שיהודה יהיה תלמיד נאמן. להפתעתו של ישוע, התברר שיהודה איש קריות הוא נבל תאב בצע שבגד באדון, וישוע השתמש במצב הזה כדי לבחור ביהודה לעבודה זו. אם כל שנים עשר תלמידיו של ישוע היו נאמנים, ולא היה ביניהם אדם כמו יהודה איש קריות, האדם שיבגוד בישוע היה בסופו של דבר מישהו שלא נמנה על תלמידיו. עם זאת, במקרה היה בין תלמידיו של ישוע אחד שאהב לקחת שוחד – יהודה איש קריות. לפיכך, אלוהים השתמש באדם הזה כדי להשלים את עבודתו. כמה שזה היה פשוט! אלוהים לא גזר זאת מראש בתחילת עבודתו. הוא החליט על כך רק לאחר שהדברים התפתחו עד שלב מסוים. הייתה זו החלטתו של ישוע, כלומר החלטתה של רוח האל עצמה. בזמנו, ישוע הוא זה שבחר ביהודה איש קריות. כשיהודה בגד בישוע לאחר מכן, רוח הקודש גרמה לכך, כדי לשרת את מטרותיה שלה. הייתה זו עבודתה של רוח הקודש באותה עת. כשישוע בחר ביהודה איש קריות, לא היה לו מושג שהוא יבגוד בו. הוא רק ידע שהוא יהודה איש קריות. סופכם נקבע גם על פי המידה שבה אתם נשמעים לי כיום, ועל פי המידה שבה צמחתם בחייכם, ולא לפי התפיסה אנושית שהדבר "נגזר מראש בעת בריאת העולם". עליכם לתפוס את הדברים האלה בבירור. כל העבודה הזו לא נעשית על פי הדמיונות שלכם.

מתוך：בשורת מלכות השמיים

ביאת המשיח - דבראלוהים | אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה
בראשית, אלוהים נח. לא היו בני אנוש או כל דבר אחר על פני האדמה באותה עת, ואלוהים לא עשה שום עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהיא הושחתה. מהשלב הזה והלאה, אלוהים לא נח עוד, אלא החל לעמול בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים הופסקה משום השחתתה של האנושות, וכן משום המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ולא יושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד לבוא למנוחה. כשאין לאדם מנוחה, אין מנוחה גם לאלוהים. כשאלוהים יבוא למנוחה פעם נוספת, גם האדם יבוא למנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, וללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה בידי השטן או פלישה של כל כוח שמתנגד לאלוהים. כל הדברים פועלים לפי מינם ועובדים את אדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים יבוא למנוחה, לא תישאר עוד רשעות על פני האדמה, ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. בנוסף, האנושות תבוא למישור חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהשטן השחית, אלא אנושות שזכתה בישועה לאחר שהשטן השחית אותה. יום המנוחה של האנושות הוא גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו משום אי-יכולתה של האנושות לבוא למנוחה, ולא משום שהוא לא יכול היה לנוח במקור. ביאה למנוחה אין פירושה שכל הדברים יפסיקו לנוע או להתפתח, ואין פירושה שאלוהים יפסיק לעבוד או שהאדם יפסיק לחיות. הסימן לביאה למנוחה הוא כזה: השטן הושמד והרשעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו. כל הכוחות העוינים לאלוהים מפסיקים להתקיים. בואו של אלוהים למנוחה פירושו שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. בואה של האנושות למנוחה פירושה שכל האנושות תחיה לאורו של אלוהים ובברכותיו. לא תהיה כל השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה. כשאלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה, פירוש הדבר יהיה שהאנושות זכתה לישועה שהשטן הושמד, ושעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בקרב בני האדם, והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך, אלוהים לא יהיה עוד עסוק, והאדם לא יתרוצץ עוד במרחב. אלוהים והאדם יבואו למנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב לעמדתו המקורית, וכל אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים והאדם ישכנו בהם בהתאמה לאחר סיום כל ניהולו של אלוהים. לאלוהים יש היעד שלו ולאדם יש היעד שלו. בעת מנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את האנושות כולה בחייה על פני האדמה. כשהאדם יחיה לאורו של אלוהים, הוא יעבוד את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות, וגם האדם לא יוכל לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם לא יכולים לחיות באותו מישור – לכל אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא זה שמנחה את האנושות כולה, ואילו האנושות כולה היא התגשמותה של עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא זו שמובלת. במהותה, האנושות לא דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומכם המקורי. לפיכך, כשאלוהים בא למנוחה, פירוש הדבר הוא שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה ולא יהיה שותף לשמחה ולסבל של האנושות כשהוא בקרב האנושות. כשהאנושות תבוא למנוחה, פירוש הדבר הוא שהאדם יהפוך לברוא אמיתי. האנושות תעבוד את אלוהים על פני האדמה ותחיה חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו. הם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים והאנושות בהתאמה לאחר שהם יבואו למנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בין אלוהים והשטן. כך, בואו של אלוהים למנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתו המוחלטת של האדם ובואו למנוחה הופכות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתו של האדם הוא על פני האדמה, ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשהאדם ינוח, הוא יעבוד את אלוהים וגם יחיה על פני האדמה, וכשאלוהים ינוח, הוא יוביל את החלק הנותר של האנושות. הוא יוביל את בני האדם האלה מהשמיים ולא מהארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח, ואילו האדם יהיה עדיין בשר ודם. לאלוהים ולאדם יש דרכים שונות לנוח. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשהאדם ינוח, אלוהים יוביל אותו לבקר בשמיים ואף ליהנות מהחיים בשמיים. לאחר שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמו השטן, הרשעים גם הם לא יתקיימו עוד. לפני שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, הרשעים שרדפו את אלוהים בעבר על פני האדמה והאויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו באסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שהרשעים האלה יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. האנושות תזכה בישועה מלאה ורק אז עבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות לבואם של אלוהים והאדם למנוחה.

התקרבות סופם של כל הדברים מצביעה על קץ עבודתו של אלוהים ועל סוף התפתחותה של האנושות. פירוש הדבר הוא שהאנושות שהשטן השחית הגיעה לסוף התפתחותה ושהצאצאים של אדם וחווה חלחלו כל אחד עד סופו. בנוסף, פירוש הדבר הוא גם שבלתי אפשרי שאנושות כזו תמשיך להתפתח לאחר שהשטן השחית אותה. אדם וחווה שהיו בראשית לא הושחתו, אך השטן השחית את אדם וחווה שגורשו מגן עדן. כשאלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה, יבוא סופם של אדם וחווה – שגורשו מגן עדן – ושל צאצאיהם. האנושות בעתיד תכלול עדיין את צאצאיהם של אדם וחווה, אך הם לא יהיו בני אדם שחיים בתחומו של השטן, אלא בני אדם שזכו בישועה וטוהרו. זו תהיה אנושות שנשפטה והוכתה בייסורים, אנושות קדושה. בני האדם האלה יהיו דומים לאנושות כפי שהיא הייתה במקור. ניתן כמעט לומר שאלה יהיו בני אדם מסוג שונה לגמרי מאדם וחווה המקוריים. בני האדם האלה ייבחרו מקרב כל בני האדם שהשטן השחית, והם יהיו בני האדם שעמדו איתן בסופו של דבר במהלך השיפוט והייסורים מצד אלוהים. הם יהיו קבוצת בני האדם האחרונה שתישאר מקרב האנושות המושחתת. רק הקבוצה הזו של בני אדם תוכל לבוא למנוחה האחרונה יחד עם אלוהים. אלה שמסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים – כלומר במהלך עבודת הטיהור האחרונה – יהיו אלה שיבואו למנוחה האחרונה עם אלוהים. לפיכך, בני האדם שבאו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של אלוהים רק לאחר שהם יעברו את עבודת הטיהור האחרונה שלו. בני האדם שנפלו בסופו של דבר בנחלתו של אלוהים יבואו למנוחה האחרונה. מהותה של עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא לטהר את האנושות למען יום המנוחה האחרונה. אחרת, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כל אחד לפי סוגו או לבוא למנוחה. העבודה הזו היא הנתיב היחיד של האנושות לבוא למנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את האנושות מרשעותה, ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תשפוך אור על דברי המרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיע אותו ממי שלא ניתן להושיע אותו, ואת מי שיישאר ממי שלא יישאר. כשעבודתו של אלוהים תסתיים, בני האדם שיישארו יטוהרו וייהנו מחיים אנושיים נהדרים יותר בפעם השנייה על פני האדמה כשהם יבואו לעולם אנושי נעלה יותר. במילים אחרות, הם יבואו ליום המנוחה של האנושות ויחיו יחד עם אלוהים. לאחר שמי שלא יכול להישאר יעבור ייסורים ושיפוט, צורתו המקורית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל בני האדם האלה יושמדו, ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד אך אדם מהסוג הזה. בני האדם האלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית, והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יהיו שותפים לו, מפני שהם מושאים לענישה ופני שהם הרשעים, והם לא צדיקים. הם נגאלו פעם אחת, וכן נשפטו ויוסרו. הם גם שירתו את אלוהים בעבר, אך בבוא היום האחרון, הם בכל זאת יושמדו משום רשעותם, מרדנותם והיותם בלתי ניתנים לגאולה. הם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד ובקרב האנושות בעתיד. כל הרשעים וכל אלה שלא זכו בישועה יושמדו כשהקדושים שבקרב האנושות יבואו למנוחה, בין אם הם יהיו רוחות המתים או בני אדם שעדיין חיים כבשר ודם. בלי קשר לשאלה לאיזו תקופה שייכים הרוחות והרשעים האלה ולאיזו תקופה שייכות רוחות הצדיקים ורוחות בני אדם שעושים מעשי צדק, כל הרשעים יושמדו וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה לא מוכרעת כולה על סמך עבודת אחרית הימים, אלא על סמך השאלה אם הם התנגדו לאלוהים או מרדו בו. אם בני אדם בתקופה הקודמת עשו רע, ולא ניתן היה להושיע אותם, אין ספק שהם יהיו מושא לענישה. אם בני אדם בתקופה הנוכחית עושים רע ולא ניתן להושיע אותם, גם הם בוודאות מושא לענישה. בני האדם מופרדים על פי טוב ורע ולא על פי התקופה. לאחר שבני האדם מופרדים על פי טוב ורע, בני האדם לא נענשים או מתוגמלים מיד. במקום זאת, אלוהים יבצע את העבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שהוא יבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה הוא הפריד את האנושות על פי טוב ורע מאז שהוא החל לבצע את עבודתו בקרב האנושות. הוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק עם השלמת עבודתו, במקום להפריד בין הרשעים והצדיקים עם השלמת עבודתו, ומיד להתחיל בעבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב. העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להישאר, האנושות כולה עדיין לא תוכל לבוא למנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה למישור טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק כך אלוהים יכול לחיות בשלווה ובמנוחה.

בני האדם כיום לא מסוגלים להיפרד מדברים של בשר ודם. הם לא יכולים לוותר על הנאות הבשר, על העולם, על כסף או על טבעם המושחת. רוב בני האדם מתייחסים לעיסוקיהם כלאחר יד. למעשה, לבני האדם האלה אין אלוהים בלבם כלל. יתרה מזאת, הם לא יראים את אלוהים. אין להם אלוהים בלבם, ולכן הם לא יכולים לתפוס את כל מעשיו אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהם לא מסוגלים להאמין בדברים שבוקעים מפיו. בני האדם האלה הם יותר מדי של הבשר והדם, הם מושחתים מדי ואין להם אמת כלל. יתרה מזאת, הם לא מאמינים שאלוהים יכול להתגלם כבשר ודם. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו – כלומר כל מי שלא מאמין בעבודתו ובדיבורו של האל הנראה לעין, ולא מאמין באל הנראה לעין אלא עובד במקום זאת את האל הבלתי נראה שבשמיים – אלוהים לא שוכן בלבו. אלה בני אדם שמורדים באלוהים ומתנגדים לו. לבני האדם האלה חסרים אנושיות והיגיון, שלא לדבר על האמת. בעיני בני האדם האלה, לא ניתן להאמין באל המוחשי והנראה לעין, אך האל הבלתי נראה והמופשט הוא המהימן ביותר וזה שמשמח ביותר את לבם. הם לא מחפשים את האמת של המציאות או את מהות החיים האמיתית, וקל וחומר שלא את כוונותיו של אלוהים. במקום זאת, הם עוסקים בחיפוש אחר התרגשות. הדברים שמסוגלים יותר מכל לאפשר להם להשיג את רצונותיהם הם ללא ספק האמונות והעיסוקים שלהם. הם מאמינים באלוהים רק כדי להשביע את רצונותיהם ולא כדי לחפש את האמת. בני האדם האלה הם רשעים, הלא כן? הם בטוחים מאוד בעצמם ולא מאמינים שאלוהים שבשמיים ישמיד אותם, את "בני האדם הטובים" האלה. במקום זאת, הם מאמינים שאלוהים יניח להם להישאר, ויתרה מזאת, יתגמל אותם היטב, מכיוון שהם עשו דברים רבים למען אלוהים והפגינו "נאמנות" רבה כלפיו. אילו הם היו עוסקים באל הנראה לעין, הם היו משיבים מיד מכה לאלוהים או נתקפים זעם לאחר שרצונותיהם היו מסוכלים. אלה בני אדם נתעבים ששואפים להשביע את רצונותיהם. הם לא בני אדם הגונים שעוסקים בחיפוש אחר האמת. בני אדם כאלה הם אלה שמכונים הרשעים, חסידי המשיח. בני האדם שלא מחפשים את האמת לא יכולים להאמין באמת. עוד פחות מכך הם מסוגלים לתפוס את סופה של האנושות בעתיד, מפני שהם לא מאמינים בעבודה או בדיבור כלשהם של האל הנראה לעין, ומפני שהם לא מסוגלים להאמין ביעדה העתידי של האנושות. לפיכך, גם אם הם חסידיו של האל הנראה לעין, הם בכל זאת עושים מעשים רעים ולא מחפשים את האמת, והם גם לא מנהיגים את האמת כפי שאני דורש. בני האדם שלא מאמינים שהם יושמדו הם בדיוק בני האדם שיושמדו. הם כולם מאמינים שהם כה נבונים, ושהם עצמם הם אלה שמנהיגים את האמת. הם רואים בהתנהגותם הרעה אמת, ולכן הם מוקירים אותה. הרשעים האלה בטוחים מאוד בעצמם. הם רואים באמת דוקטרינה ובמעשיהם הרעים אמת. בסופו של דבר הם יוכלו רק לקצור את מה שהם זרעו. ככל שבני האדם בטוחים יותר בעצמם וככל שהם יהירים יותר, כך הם מסוגלים פחות להשיג את האמת. ככל שבני אדם מאמינים יותר באל שבשמיים, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים. אלה בני האדם שייענשו. לפני שהאנושות תבוא למנוחה, תוכרע השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל, על פי השאלות אם בני האדם מחפשים את האמת, אם הם מכירים את אלוהים, ואם הם יכולים להישמע לאל הנראה לעין. מי שעשה שירות לאל הנראה לעין אך לא מכיר אותו ולא נשמע לו, נעדר אמת. בני האדם האלה הם רשעים, ורשעים ייענשו ללא ספק. יתרה מכך, הם ייענשו בהתאם להתנהגותם המרושעת. האדם הוא זה שמאמין באלוהים, וראוי גם שהאדם יישמע לאלוהים. מי שמאמין רק באל המעורפל והבלתי נראה, לא מאמין באלוהים. זאת ועוד, הוא לא מסוגל להישמע לאלוהים. אם בני האדם האלה עדיין לא יהיו מסוגלים להאמין באל הנראה לעין כשעבודת הכיבוש שלו תסתיים, ואף יתעקשו למרוד באל הנראה לעין אשר מתגלם כבשר ודם ולהתנגד לו, אין ספק שבני האדם האלה שעובדים את הדברים המעורפלים יושמדו. כך הדבר ביחס לאלה מביניכם: כל מי שמכיר באלוהים בהתגלמותו מן השפה ולחוץ, אך לא יכול להנהיג את אמת הציות לאלוהים בהתגלמותו, יושמד בסופו של דבר, ועל אחת כמה וכמה שכל מי שמכיר באל הנראה לעין מן השפה ולחוץ ואף אוכל ושותה מהאמת שמבטא האל הנראה לעין, אך מחפש את האל המעורפל והבלתי נראה, יושמד בעתיד. אף אחד מבני האדם האלה לא יכול להישאר עד לעת המנוחה לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים. לא יוכל להיות אף אחד כמו בני האדם האלה שיישאר עד לעת המנוחה. בני האדם השטניים האלה הם אלה שלא מנהיגים את האמת. מהותם היא מהות של התנגדות ומרדנות נגד אלוהים, ואין להם כל כוונה להישמע לאלוהים. בני אדם כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש לכם אמת ואם אתם מתנגדים לאלוהים, נקבעת על פי מהותכם ולא על פי המראה שלכם, הדיבור שלכם וההתנהגות שלכם מפעם לפעם. מהותו של כל אדם מכריעה בשאלה אם הוא יושמד. הדבר נקבע על פי המהות שחושפים התנהגותו ועיסוקו בחיפוש האמת. בקרב בני אדם שגם הם עושים עבודה ואף עושים מידה דומה של עבודה, מי שמהותו האנושית טובה ושיש לו אמת, יכול להישאר, אך מי שמהותו האנושית רעה ומי שמורד באל הנראה לעין, הוא זה שיושמד. כל חלק בעבודתו או דבריו של אלוהים המכוון ליעדה של האנושות, עוסק באנושות באופן הולם, בהתאם למהותו של כל אדם. לא יהיו תאונות ובהחלט לא תהיה שום טעות. רק כשאדם מבצע עבודה, מעורבים בה רגש או משמעות אנושיים. העבודה שאלוהים עושה היא המתאימה ביותר. הוא בשום אופן לא יטען טענות שווא נגד ברוא כלשהו. יש כיום רבים שלא מסוגלים לתפוס את היעד העתידי של האנושות ואשר גם לא מאמינים בדברים שאני אומר. כל מי שלא מאמין, יחד עם מי שלא מנהיג את האמת, הוא שד! מי שמחפש ומי שלא מחפש הם כעת שני סוגים שונים של בני אדם בעלי שני יעדים שונים. מי שעוסק בחיפוש אחר הכרת האמת ומנהיג את האמת נמנה על בני האדם שאלוהים יושיע. מי שלא מכיר את דרך האמת הוא אויב ושד. הוא צאצא של הארכי-מלאך והוא יושמד. אפילו מאמיניו האדוקים של אל מעורפל – האין גם הם שדים? בני אדם שיש להם מצפון טוב אך לא מקבלים את דרך האמת הם שדים. מהותם היא מהות של התנגדות לאלוהים. מי שלא מקבל את דרך האמת מתנגד לאלוהים, ואפילו אם בני האדם האלה יסבלו קשיים רבים, הם בכל זאת יושמדו. מי שלא מוכן לזנוח את העולם, שלא יכול לשאת את הפרידה מהוריו, שלא יכול לשאת את הוויתור על הנאות הבשר – כל בני האדם האלה מורדים באלוהים, והם כולם יושמדו. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא הד, ויתרה מזאת, הוא יושמד. מי שמאמין אך לא מנהיג את האמת, מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו ומי שלא מאמין בקיומו של אלוהים כלל, כולם יושמדו. כל מי שיוכל להישאר הוא אדם שעבר זיכוך מר ועמד איתן. זה אדם שבאמת עבר ניסיונות. כל מי שלא מכיר באלוהים הוא אויב, כלומר כל מי שבתוך הזרם הזה או מחוץ לו ולא מכיר באלוהים בהתגלמותו, הוא צורר משיח! מיהו השטן, מיהן רוחות רעות ומיהם אויבי אלוהים אם לא מתנגדים שלא מאמינים באלוהים? אלה בני אדם שמורדים באלוהים, הלא כן? אלה בני אדם שטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים, אך חסרה להם אמת, הלא כן? אלה בני אדם שרק עוסקים בשאיפה לקבל ברכות אך לא יכולים לשאת עדות על אלוהים, הלא כן? אתם יכולים עדיין להתרועע עם השדים האלה היום, להדגיש מצפון ואהבה כלפי השדים האלה. האם הדבר הזה לא נחשב להפניית כוונות טובות כלפי השטן? האם הוא לא נחשב לקשר עם שדים? אם בני האדם עדיין לא מסוגלים להבחין היום בין טוב לרע, אם הם עדיין מדגישים בעיוורון אהבה ורחמים, מבלי לקוות בשום אופן לשאוף לרצונו של אלוהים, ואם הם לא מסוגלים בשום אופן לקבל את לבו של אלוהים כלבם שלהם, סופם יהיה אומלל פי כמה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של אלוהים. אם אתם יכולים להדגיש מצפון ואהבה כלפי אויב, חסר לכם חוש צדק, הלא כן? אם אתם תואמים את מי שאני מתעב ואת מי שאני חולק עליו, ובכל זאת מדגישים אהבה או רגשות אישיים כלפיו, אתם מרדנים, הלא כן? אתם מתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה, הלא כן? האם אדם כזה מחזיק באמת? אם בני האדם מדגישים מצפון כלפי אויבים, מדגישים אהבה כלפי שדים ומדגישים רחמים כלפי השטן, הם מפריעים בכוונה תחילה לעבודתו של אלוהים, הלא כן? בני האדם שמאמינים רק בישוע ולא מאמינים באלוהים בהתגלמותו באחרית הימים, ובני האדם שטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים באלוהים בהתגלמותו אך עושים רע, הם צוררי המשיח, ועל אחת כמה וכמה שהדבר נכון לגבי בני האדם שלא מאמינים באלוהים. בני האדם האלה כולם יושמדו. אמת המידה שעל פיה בני האדם שופטים זה את זה מבוססת על התנהגותם. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק, ומי שהתנהגותו מתועבת הוא רשע. אמת המידה שעל פיה אלוהים שופט את האדם מבוססת על השאלה האם מהותו נשמעת לאלוהים. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שלא נשמע לאלוהים הוא אויב ורשע, בין אם התנהגותו של האדם הזה טובה או רעה, ובין אם דבריו של האדם הזה נכונים או לא נכונים. יש בני אדם שרוצים לזכות ביעד טוב בעתיד בעזרת מעשים טובים, ויש כאלה שרוצים לרכוש יעד טוב בעזרת דיבורים טובים. בני אדם טועים וסבורים שאלוהים קובע את סופו של האדם בהתאם להתנהגותו או לדבריו. לכן, רבים שואפים לנצל זאת כדי לזכות במרמה בטובת הנאה זמנית. בני האדם שישרדו מאוחר יותר ויזכו במנוחה, יסבלו כולם את יום הצרה ואף יישאו עדות לאלוהים. הם כולם יהיו בני אדם שמילאו את חובתם ושבכוונתם להישמע לאלוהים. מי שרוצה רק לנצל את ההזדמנות לשרת את אלוהים כדי להימנע מלהנהיג את האמת, לא יוכל להישאר. לאלוהים יש אמות מידה הולמות להסדרת סופם של כל בני האדם. הוא לא מקבל את ההחלטות האלה רק על פי דבריו או התנהגותו של האדם, או בהתאם להתנהגותו בפרק זמן אחד. הוא בהחלט לא יהיה סלחן כלפי כל התנהגותו הרעה של אדם מסוים הודות לשירות שהוא עשה בעבר לאלוהים, והוא לא יחוס עליו ויימנע מלהמית אותו בזכות מאמץ חד-פעמי שהוא עשה למען אלוהים. איש לא יכול לחמוק מענישה על רשעותו, ואיש לא יכול להסוות את התנהגותו המרושעת ולחמוק בכך מייסורי ההשמדה. אם אדם מסוגל באמת למלא את חובתו, פירוש הדבר הוא שהוא נאמן לנצח לאלוהים ולא מבקש גמול, בין אם הוא מקבל ברכות או סובל פורענות. אם בני האדם נאמנים לאלוהים כשהם רואים ברכות אך מפסיקים להיות נאמנים כשהם לא רואים ברכות, ואם בסופו של דבר הם בכל זאת לא מסוגלים לשאת עדות על אלוהים ולא מסוגלים למלא את חובתם כפי שעליהם לעשות, בני האדם ששירתו את אלוהים נאמנה בעבר, בכל זאת יושמדו. בקצרה, רשעים לא יכולים לשרוד לנצח, והם לא יכולים לבוא למנוחה. רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. לאחר שהאנושות תעלה על דרך הישר, בני האדם יחיו חיים אנושיים רגילים. כל אחד מהם ימלא את חובתו שלו ויהיה נאמן לחלוטין לאלוהים. הם ישילו מעליהם לגמרי את מרדנותם ואת טבעם המושחת ויחיו למען אלוהים ובזכות אלוהים. הם יהיו חסרי מרדנות והתנגדות. הם יהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לחלוטין. אלה הם חייהם של אלוהים והאדם, אלה הם חיי המלכות, ואלה הם חיי המנוחה.

מי שמכניס לכנסייה את ילדיו וקרובי משפחתו שאין בהם שום אמונה, הוא אנוכי מדי והוא מפגין את טוב לבו. בני האדם האלה מדגישים רק אהבה, ללא התייחסות לשאלות אם הם מאמינים או אם זה רצונו של אלוהים. יש כאלה שמביאים את נשותיהם או הוריהם בפני אלוהים, ובין אם רוח הקודש מסכימה או מבצעת את עבודתה ובין אם לא, הם "מאמצים בני אדם מוכשרים" למען אלוהים בעיוורון. איזו תועלת יכולה לצמוח מהפניית טוב הלב הזה לבני האדם חסרי אמונה? גם אם חסרי האמונה האלה שרוח הקודש לא שוכנת בהם נאבקים להיות חסידיו של אלוהים, בכל זאת לא ניתן להושיע אותם כפי שהאדם מאמין. למעשה, לא כל כך קל להשיג את מי שזוכה לישועה. לא ניתן להשלים כלל את מי שלא עבר את עבודתה וניסיונותיה של רוח הקודש, ואשר אלוהים בהתגלמותו לא הפך אותו למושלם. לפיכך, לבני האדם האלה חסרה נוכחותה של רוח הקודש מהרגע שבו הם מתחילים להיות חסידי אל כביכול. בהתאם לתנאי חייהם ולמצבם בפועל, פשוט לא ניתן להשלים אותם. לכן, רוח הקודש לא מחליטה להשקיע בהם מרץ רב, והיא לא מעניקה להם שום נאורות או מנחה אותם בדרך כלשהי. היא רק מאפשרת להם ללכת בעקבותיה וחושפת בסופו של דבר את סופם – די בכך. התלהבותו וכוונותיו של האדם נובעים מהשטן, והם בשום אופן לא יכולים להשלים את עבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לשאלה איזה מין אדם הוא כל אדם, עבודתה של רוח הקודש חייבת להיות ברשותו – האם אדם יכול להשלים אדם? מדוע בעל אוהב את אשתו? ומדוע אישה אוהבת את בעלה? מדוע ילדים מצייתים להוריהם? ומדוע הורים מסורים לילדיהם? אילו כוונות בני אדם מטפחים בלבם באמת? הדבר נועד כדי לממש את התוכניות והרצונות האנוכיים שלהם, הלא כן? האם הדבר אכן נועד למען תוכנית הניהול של אלוהים? האם זה למען עבודתו של אלוהים? האם הדבר נועד כדי למלא את חובתו של ברוא? מי שהאמין באלוהים תחילה ולא הצליח לזכות בנוכחותה של רוח הקודש, לעולם לא יוכל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. נקבע שבני האדם האלה יושמדו. בלי קשר לשאלה כמה הם נאהבים, הדבר לא יכול להחליף את עבודתה של רוח הקודש. התלהבותו ואהבתו של האדם מייצגות את כוונות האדם, אך הן לא יכולות לייצג את כוונותיו של אלוהים והן לא יכולות להחליף את עבודתו של אלוהים. אפילו אם האדם יפנה את המידה הרבה ביותר של אהבה או רחמים לבני האדם האלה שכביכול מאמינים באלוהים ומעמידים פנים שהם חסידיו, אך לא יודעים מה פירוש הדבר להאמין באלוהים, הם בכל זאת לא יזכו באהדתו של אלוהים ולא יזכו בעבודתה של רוח הקודש. אפילו אם איכותם של חסידי אל אמיתיים היא ירודה, ואפילו אם הם לא יכולים להבין אמיתות רבות, הם בכל זאת זוכים מדי פעם בעבודתה של רוח הקודש. עם זאת, בני אדם באיכות טובה למדי שלא מאמינים אלוהים באמת פשוט לא יכולים לזכות בנוכחותה של רוח הקודש. במקרה של בני האדם האלה, פשוט אין אפשרות לישועה. אפילו אם הם יקראו או ישמעו מדי פעם את המסרים או יהללו את אלוהים, הם בסופו של דבר לא יוכלו להישאר עד לעת המנוחה. השאלה אם האדם מחפש בכנות לא נקבעת על פי שיפוטם של אחרים לגביו או על פי דעתם של הסובבים אותו, אלא על פי השאלות אם רוח הקודש עובדת בו ואם רוח הקודש שוכנת בו. עוד יותר מכך, הדבר נקבע על פי השאלות אם טבעו השתנה ואם הוא מכיר את אלוהים לאחר שרוח הקודש עבדה בו במשך זמן מה. אם רוח הקודש עובדת באדם מסוים, טבעו של האדם הזה ישתנה בהדרגה, והשקפתו על האמונה באלוהים תיטהר בהדרגה. בלי קשר לשאלה מזה כמה זמן האדם הוא חסיד אל, כל עוד הוא השתנה, פירוש הדבר הוא שרוח הקודש עובדת בו. אם הוא לא השתנה, פירוש הדבר הוא שרוח הקודש לא עובדת בו. אפילו אם בני אדם כאלה משרתים את אלוהים איכשהו, הדבר שממריץ אותם הוא כוונותיהם לזכות במזל טוב. שירות מדי פעם לא יכול להחליף שינוי בטבעם. בסופו של דבר הם יושמדו בכל זאת, מפני שבמלכות אין צורך במי שמשרת את אלוהים, ומפני שאין שם צורך בכך שאיש שטבעו לא השתנה ישרת את בני האדם שהפכו למושלמים ואשר נאמנים לאלוהים. הדברים האלה מהעבר, "כשאדם מאמין באל, המזל מאיר פנים לכל משפחתו", מתאימים לעידן החסד, אך הם לא קשורים ליעדו של האדם. הם התאימו רק לשלב מסוים במהלך עידן החסד. המשמעות המיועדת של הדברים האלה מכוונת לשלווה ולברכות החומריות שבני אדם נהנים מהן. אין פירושם שכל משפחתו של מי שמאמין באלוהים תזכה בישועה, ואין פירושם שכאשר אדם מסוים זוכה במזל טוב, כל משפחתו מובאת אף היא למנוחה. השאלה אם אדם מסוים יזכה בברכות או יסבול פורענות נקבעת על פי מהותו ולא על פי המהות המשותפת לו ולאחרים. במלכות פשוט אין אמרה כזו ואין כלל כזה. אם אדם מסוים יוכל לשרוד בסופו של דבר, הסיבה לכך תהיה שהוא עמד בדרישותיו של אלוהים, ואם אדם מסוים לא יצליח בסופו של דבר להישאר עד לעת המנוחה, הסיבה לכך תהיה שהאדם הזה המרה את פיו של אלוהים ולא מילא את דרישותיו. לכל אדם יש יעד מתאים. היעדים האלה נקבעים בהתאם למהותו של כל אדם, והם לא קשורים כלל לבני אדם אחרים. התנהגותו המרושעת של ילד לא יכולה לעבור להוריו, וילד צדיק לא יכול לשתף את צדיקותו עם הוריו. התנהגותו המרושעת של הורה לא יכולה לעבור לילדיו, והורה צדיק לא יכול לשתף את צדיקותו עם ילדיו. כל אדם נושא עמו את חטאיו שלו, וכל אדם נהנה ממזלו שלו. איש לא יכול להחליף אדם אחר. זוהי צדיקות. בעיני האדם, אם הורים זוכים למזל טוב, כך יכולים גם ילדיהם לזכות למזל טוב, ואם ילדים עושים מעשים רעים, הוריהם חייבים לכפר על חטאיהם. זוהי נקודת מבטו של האדם, וזו שיטת העבודה שלו. זו לא נקודת מבטו של אלוהים. סופו של כל אדם נקבע בהתאם למהות שנובעת מהתנהגותו, והיא נקבעת תמיד באופן הולם. איש לא יכול לשאת את חטאיו של אדם אחר. יתרה מכך, איש לא יכול לקבל עונש במקום אדם אחר. זה כלל מוחלט. דאגתו המסורה של הורה לילדיו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום ילדיו, וחיבתו המכבדת של ילד כלפי הוריו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום הוריו. זו המשמעות האמיתית של האמירה, "אז יהיו שנים בשדה. אחד יילקח והאחר יישאר. שתי נשים יטחנו ברחיים. אחת תילקח והאחרת תישאר". איש לא יכול להביא את ילדיו הרשעים למנוחה על סמך אהבתו העמוקה לילדיו, ואיש לא יכול להביא את אשתו (או אישה את בעלה) למנוחה על סמך התנהגותו הצודקת שלו עצמו. זה כלל מנהלי, ואיש לא יוחרג ממנו. צדיקים הם צדיקים, ורשעים הם רשעים. הצדיקים יוכלו לשרוד, והרשעים יושמדו. הקדושים הם קדושים – הם לא מזוהמים. המזוהמים הם מזוהמים, ואין בהם שום חלק קדוש. כל הרשעים יושמדו וכל הצדיקים ישרדו, אפילו אם ילדיו של רשע יעשו מעשי צדק ואפילו אם הוריו של צדיק יעשו מעשים רעים. אין קשר בין בעל מאמין לאישה חסרת אמונה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים חסרי אמונה. אלה הם שני סוגים שלא יכולים להתקיים בכפיפה אחת. לפני שכל אדם בא למנוחה, יש לו קרובי משפחה גשמיים, אך לאחר שהוא בא למנוחה, אין לו עוד קרובי משפחה גשמיים כלל. מי שממלא את חובתו ומי שלא ממלא את חובתו הם אויבים; מי שאוהב את אלוהים ומי ששונא את אלוהים מנוגדים זה לזה. מי שבא למנוחה ומי שהושמד הם שני סוגי ברואים שלא יכולים להתקיים בכפיפה אחת. ברואים שממלאים את חובתם יוכלו לשרוד, וברואים שלא ממלאים את חובתם יושמדו. יתרה מזאת, הדבר יימשך לנצח. האם את אוהבת את בעלך כדי למלא את חובתך כברואה? האם אתה אוהב את אשתך כדי למלא את חובתך כברוא? האם אתם ממלאים את חובתכם כלפי הוריכם חסרי האמונה כדי למלא את חובתכם כברואים? האם דעתו של האדם על האמונה באלוהים נכונה או לא? מדוע אתם מאמינים באלוהים? מה אתם רוצים להשיג? כיצד אתם אוהבים את אלוהים? מי שלא יכול למלא את חובתו כברוא ולא יכול לעשות מאמץ שלם, יושמד. יש יחסים גשמיים בין בני האדם כיום, וכן יש ביניהם קשרי דם, אך בהמשך, כל זה יתנפץ. מאמינים וחסרי אמונה לא יכולים להתקיים בכפיפה אחת – הם מנוגדים זה לזה. מי שבמנוחה סבור שיש אלוהים ונשמע לאלוהים. כל מי שממרה את פיו של אלוהים יושמד. לא יהיו עוד משפחות על פני האדמה. איך ייתכן שיהיו הורים או ילדים, או יחסים בין בעל ואישה? עצם אי-ההתאמה בין אמונה וחוסר אמונה תנתק את הקשרים הגשמיים האלה!

במקור לא היו משפחות באנושות, רק איש ואישה, שני מיני בני אדם. לא היו מדינות, וודאי שלא משפחות, אך משום השחתת האדם, בני אדם מכל הסוגים התארגנו לשבטים שונים שהתפתחו מאוחר יותר למדינות ועמים. המדינות והעמים האלה הורכבו מבתי אב קטנים, וכך נחלקו סוגים שונים של בני אדם בין הגזעים השונים, בהתאם להבדלים בשפה ולגבולות מפרידים. למעשה, בלי קשר לשאלה כמה גזעים יש בעולם, יש לאנושות אב קדמון אחד בלבד. בראשית היו רק שני סוגים של בני אדם, ושני הסוגים האלה היו איש ואישה. אולם בזכות התקדמות עבודתו של אלוהים, מהלך ההיסטוריה ושינויים גיאוגרפיים, התפתחו שני הסוגים האלה של בני אדם בדרגות שונות לסוגים רבים אף יותר של בני אדם. בסופו של דבר, בלי קשר לשאלה מכמה גזעים מורכבת האנושות, האנושות כולה היא עדיין בריאה של אלוהים. בלי קשר לשאלה לאיזה גזע שייכים בני האדם, כולם ברואיו של אלוהים. כולם צאצאיהם של אדם וחווה. על אף שאלוהים לא ברא אותם, הם צאצאיהם של אדם וחווה, שאותם אלוהים ברא באופן אישי. בלי קשר לשאלה לאיזה סוג שייכים בני האדם, כולם ברואיו. מכיוון שהם שייכים לאנושות שאלוהים ברא, יעדם הוא היעד שצריך להיות לאנושות, והם נחלקים לפי הכללים שמארגנים את האנושות. כלומר רשעים וצדיקים הם ברואים, אחרי הכל. ברואים שעושים מעשים רעים יושמדו בסופו של דבר, וברואים שעושים מעשי צדק ישרדו. זה ההסדר המתאים ביותר לשני הסוגים האלה של ברואים. הרשעים לא יכולים להכחיש שהם ברואי האל משום מרדנותם, אך לטעון שהשטן בזז אותם ושמשום כך, הם לא יכולים לזכות בישועה. ברואים שהתנהגותם צודקת לא יכולים להישען על העובדה שהם ישרדו כדי להכחיש שאלוהים ברא אותם אך שהם זכו לישועה לאחר שהשטן השחית אותם. רשעים הם ברואים שממרים את פיו של אלוהים. הם ברואים שלא יכולים לזכות בישועה ושהשטן כבר בזז אותם לגמרי. בני אדם שעושים מעשים רעים הם בכל זאת בני אדם – בני אדם שהושחתו באופן קיצוני ושלא ניתן להושיע. מכיוון שגם הם ברואים, בני אדם שהתנהגותם צודקת גם הם הושחתו, אך הם כאלה שמוכנים להשתחרר מטבעם המושחת ומסוגלים להישמע לאלוהים. בני אדם שהתנהגות צודקת לא עולים על גדותיהם מרוב צדיקות, אלא הם זכו לישועה והשתחררו מטבעם המושחת כדי להישמע לאלוהים. הם יעמדו איתן בסוף, אך אין פירוש הדבר שהשטן לא השחית אותם. לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים, בקרב כל הברואים, יהיו כאלה שיושמדו וכאלה שישרדו. זוהי מגמה בלתי נמנעת בעבודת הניהול שלו. איש לא יכול להכחיש זאת. רשעים לא יכולים לשרוד. מי שנשמע לאלוהים ומי שנמנה על חסידיו עד הסוף ישרוד בוודאות. מכיוון שהעבודה הזו היא עבודת הניהול את האנושות, יהיו כאלה שיישארו ויהיו כאלה שיושמדו. אלה הם סופים שונים לסוגים שונים של בני אדם, ואלה הם ההסדרים המתאימים ביותר לברואים. הסדרו הסופי של אלוהים לאנושות הוא חלוקה על ידי ריסוק משפחות, ריסוק עמים וריסוק גבולות לאומיים. זה הסדר ללא משפחות וללא גבולות לאומיים, מכיוון שאחרי הכל, האדם הוא ברוא אל וצאצא של אב קדמון משותף. בקצרה, ברואים רשעים יושמדו, וברואים שנשמעים לאלוהים ישרדו. כך, בהמשך העתיד לא יהיו משפחות ומדינות, ובייחוד לא יהיו עמים. אנושות כזו היא סוג האנושות הקדוש ביותר. אדם וחווה נבראו במקור כדי שהאדם יוכל להשגיח על כל הדברים שעל פני האדמה. האדם היה במקור אדונם של כל הדברים. כוונתו של יהוה בבריאת האדם הייתה לאפשר לאדם להתקיים על פני האדמה, וכן להשגיח על כל הדברים שעליה, מפני שהאדם לא הושחת במקור וגם לא היה מסוגל לעשות מעשים רעים. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא כבר לא היה האחראי על כל הדברים. מטרת הישועה בידי אלוהים היא לשקם את התפקיד הזה של האדם ולשקם את ההיגיון המקורי של האדם ואת ציותו המקורי. האנושות שבמנוחה תהיה בבואתה של התוצאה שעבודת הישועה נועדה להשיג. על אף שאלה כבר לא יהיו חיים הדומים לחיים בגן עדן, מהותם תהיה זהה. העניין הוא רק שהאנושות לא תהיה עוד כפי שהיא הייתה בעבר, לפני שהיא הושחתה, אלא שהיא תהיה אנושות שהושחתה ואחר כך זכתה לישועה. בני האדם שזכו לישועה בסופו של דבר (כלומר לאחר שעבודתו תסתיים) יבואו למנוחה. בדומה לכך, סופם של הנענשים ייחשף לבסוף גם הוא לחלוטין, והם יושמדו רק לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים. כלומר לאחר שעבודתו תסתיים, הרשעים ובני האדם שזכו בישועה יתגלו כולם, מפני שעבודת חשיפתם של כל סוגי בני האדם (בין שהם רשעים או בני אדם שזכו בישועה) תתבצע על כל בני האדם בעת ובעונה אחת. הרשעים יושמדו, ובמקביל לכך, ייחשף מי יוכל להישאר . לפיכך, סופם של כל סוגי בני האדם ייחשף בעת ובעונה אחת. אלוהים לא יאפשר לקבוצת בני האדם שזכו בישועה לבוא למנוחה תחילה, לפני שהוא יפריד מהם את הרשעים וישפוט או יעניש אותם קצת-קצת. זו לא האמת למעשה. כשהרשעים יושמדו ומי שיוכל לשרוד יבוא למנוחה, תסתיים כל עבודתו של אלוהים בתבל. לא יהיה סדר עדיפויות בין מי שיקבל ברכות ומי שיסבול מפורענות. מי שיקבל ברכות יחיה לנצח, ומי שיסבול מפורענות יגווע לנצח. שני שלבי העבודה האלה יושלמו בעת ובעונה אחת. בדיוק מפני שיש בני אדם מרדנים, תתגלה צדיקותם של בני האדם הצייתנים. בדיוק מפני שיש כאלה שקיבלו ברכות, תתגלה הפורענות שסבלו הרשעים האלה על התנהגותם המרושעת. אילולא אלוהים חשף את הרשעים, בני האדם שנשמעים לאלוהים בכנות לא היו רואים לעולם את אור השמש. אילולא אלוהים לקח ליעד מתאים את מי שנשמע לו, בני האדם שממרים את פיו של אלוהים לא היו יכולים לקבל את העונש המגיע להם. זה תהליך עבודתו של אלוהים. לולא הוא ביצע את העבודה הזו של הענשת הרשעים ותגמול הצדיקים, ברואיו לעולם לא היו יכולים לבוא כל אחד ליעד המתאים לו. לאחר שהאנושות תבוא למנוחה, הרשעים יושמדו, האנושות כולה תעלה על דרך הישר, ובני האדם מכל סוג יהיו עם בני מינם בהתאם לתפקידים שעליהם לבצע. רק זה יהיה יום המנוחה של האנושות ורק זו תהיה המגמה הבלתי נמנעת להתפתחותה של האנושות, ורק כשהאנושות תבוא למנוחה יושלם ההישג האדיר והסופי של אלוהים. זה יהיה החלק המסכם של עבודתו. העבודה הזו תסיים את כל חייה הגשמיים המנוונים של האנושות ואת חייה של האנושות המושחתת. מכאן והלאה האנושות תבוא למישור חדש. על אף שהאדם מתקיים קיום גשמי, יש הבדלים משמעותיים בין מהות החיים שלו למהות חייה של האנושות המושחתת. משמעות קיומו של האדם ומשמעות קיומה של האנושות המושחתת שונות גם הן. על אף שאלה לא חיים של אדם מסוג חדש, ניתן לומר שאלה הם חיים של אנושות שזכתה לישועה ושהשיבה לעצמה את האנושיות וההיגיון. בעבר, בני אדם האלה המרו את פיו של אלוהים, ואלוהים כבש אותם ואחר כך הושיע אותם. בני האדם האלה השפילו את אלוהים, ומאוחר יותר נשאו עליו עדות. קיומם לאחר שהם עברו ושרדו את מבחניו הוא הקיום בעל המשמעות הרבה ביותר. בני אדם האלה נשאו עדות על אלוהים בפני השטן, והם הראויים לחיות. בני האדם שיושמדו הם בני אדם שלא יכולים לשאת עדות על אלוהים ולא ראויים לחיות. השמדתם תהיה משום התנהגותם המרושעת, והשמדה היא היעד הטוב ביותר עבורם. כשהאדם יבוא מאוחר יותר למישור הטוב, לא יהיו שום קשרים בין בעל ואשתו, בין אב ובתו או בין אם ובנה כפי שהאדם מדמיין שהוא ימצא אותם. בשלב הזה, האדם יפעל לפי מעשיהם של בני סוגו, והמשפחה תהיה כבר מרוסקת. לאחר שהשטן כבר ייכשל לחלוטין, הוא לא יפריע לאנושות עוד לעולם, ולאדם לא יהיה עוד טבע שטני מושחת. המרדנים כבר יושמדו ורק הצייתנים ישרדו. על כן, משפחות מעטות מאוד ישרדו בשלמותן. כיצד יוכלו להתקיים עדיין יחסים גשמיים? חייו הגשמיים של האדם בעבר ייאסרו לחלוטין. כיצד יוכלו יחסים גשמיים להתקיים בין בני האדם? ללא טבע שטני מושחת, חייהם של בני האדם לא יהיו עוד החיים הישנים מהעבר, אלא חיים חדשים. הורים יאבדו את ילדיהם וילדים יאבדו את הוריהם, בעלים יאבדו את נשותיהם ונשים יאבדו את בעליהן. לבני האדם יש כיום קשרים גשמיים בין איש לרעהו. כשכולם יבואו למנוחה, לא יהיו עוד קשרים גשמיים. לאנושות כזו יהיו רק צדיקות וקדושה, ואנושות כזו תהיה רק אנושות שעובדת את אלוהים.

אלוהים ברא את האנושות, הציב אותה על פני האדמה והוביל אותה עד היום. אחר כך, הוא הושיע את האנושות ושימש כקורבן חטאת למען האנושות. לבסוף, הוא עדיין חייב לכבוש את האנושות, להושיע אותה לחלוטין ולשקם את דמותה המקורית. זו העבודה שבה הוא עסק מההתחלה עד הסוף – שיקום צלמו המקורי ודמותו המקורית של האדם. אלוהים יקים את מלכותו וישקם את דמותו המקורית של האדם, כלומר ישקם את סמכותו על פני האדמה ובקרב הבריאה כולה. האדם איבד את לבו ירא האל לאחר שהשטן השחית אותו, הוא איבד את התפקיד שצריך להיות לברוא אל, והוא נעשה לאויב שממרה את פיו של אלוהים. האדם חי בתחומו של השטן וציית לפקודותיו של השטן. לפיכך, לא הייתה לאלוהים דרך לעבוד בקרב ברואיו, ועוד יותר מכך לא הייתה לו אפשרות לזכות ביראה מצד ברואיו. אלוהים ברא את האדם, והאדם צריך לעבוד את אלוהים, אך למעשה האדם הפנה את גבו לאלוהים ועבד את השטן. השטן הפך לאליל שבלב האדם. כך אלוהים איבד את מעמדו בלב האדם, כלומר הוא איבד את המשמעות של העובדה שהוא ברא את האדם. לכן, כדי לשקם את משמעות העובדה שהוא ברא את האדם, עליו לשקם את דמותו המקורית של האדם ולסלק את טבעו המושחת של האדם. כדי להשיב את האדם מידי השטן, אלוהים חייב להושיע את האדם מחטא. רק כך אלוהים יוכל לשקם בהדרגה את דמותו המקורית ואת תפקידו המקורי של האדם, ורק כך הוא יוכל לשקם לבסוף את מלכותו. השמדתם הסופית של בני המרדות האלה תתבצע אף היא כדי לאפשר לאדם לעבוד את אלוהים טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שאלוהים ברא את האדם, הוא יגרום לאדם לעבוד אותו. מכיוון שאלוהים רוצה לשקם את תפקידו המקורי של האדם, הוא ישקם אותו לחלוטין וללא שום פשרה. שיקום סמכותו של אלוהים פירושו לגרום לאדם לעבוד אותו ולהישמע לו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לאדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו לגווע בזכות סמכותו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לכל חלק של אלוהים להישאר על כנו בקרב האנושות ללא שום התנגדות מצד האדם. המלכות שאלוהים רוצה להקים היא מלכותו. האנושות שהוא רוצה היא אנושות שעובדת אותו, שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו. אם הוא לא יושיע את האנושות המושחתת, משמעות העובדה שהוא ברא אתת האדם תסתכם בלא כלום. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם הוא לא ישמיד את האויבים שממרים את פיו, הוא לא יוכל לזכות בכבודו המלא ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה הם הסמלים של השלמת עבודתו ושל הישגו האדיר: השמדה מוחלטת של בני האדם שממרים את פיו והבאה למנוחה של מי שהפך למושלם. לאחר שדמותה המקורית של האנושות תשוקם, וכשבני האדם יוכלו למלא כל אחד את חובתו, לשמור כל אחד על מקומו ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים, אלוהים יזכה בקבוצה של בני אדם על פני האדמה שתעבוד אותו, והוא אף יקים על פני האדמה מלכות שתעבוד אותו. יהיה לו ניצחון נצחי על פני האדמה, ומתנגדיו יגוועו לעולמי עד. כך תשתקם כוונתו המקורית בבריאת האדם. כך תשתקם כוונתו בבריאת כל הדברים וכך תשתקם סמכותו על פני האדמה, בקרב כל הדברים ובקרב אויביו. אלה הם סמלי ניצחונו המוחלט. מכאן והלאה, האנושות תבוא למנוחה ולחיים המתנהלים כראוי. בנוסף, אלוהים יבוא למנוחת נצח עם האדם ולחיי נצח שיהיו משותפים לאלוהים ולאדם. הזוהמה והמרדנות שעל פני האדמה ייעלמו, וכך גם יללות הקינה על פני האדמה. כל מי שמתנגד לאלוהים על פני האדמה, לא יתקיים. רק אלוהים ובני האדם שהוא הושיע יישארו. רק בריאתו תישאר.

מתוך:בשורת מלכות השמיים

?כנסיית האל הכול יכול - ספרים | האם התעוררתם לחיים
אחרי שתביאו לידי ביטוי אנושיות רגילה ותהפכו למושלמים, אף על פי שלא תהיו מסוגלים להתנבא או לדבר על תעלומות, תביאו לידי ביטוי צלם של בן אנוש ותחשפו אותו. אלוהים ברא את האדם, ולאחר מכן השטן השחית את האדם, וההשחתה הזו הפכה את בני האדם לגוויות. על כן, אחרי שתשתנו, תהיו שונים מהגוויות האלה. דברי האל הם אלה שמעניקים חיים לרוחותיהם של בני האדם וגורמים להן להיוולד מחדש, וכשרוחותיהם בני האדם ייוולדו מחדש, הם יתעוררו לחיים. המילה "גוויות" מתייחסת לגופות ללא רוח, לבני אדם שרוחם מתה. כשרוחותיהם של בני האדם מקבלות חיים, הן מתעוררות לחיים. הקדושים שדיברנו עליהם קודם, מתייחסים לבני האדם שהתעוררו לחיים, בני האדם שהיו נתונים להשפעתו של השטן אבל הביסו את השטן. העם הנבחר בסין סבל מהרדיפות האכזריות וחסרות האנושיות ומהתכסיסים של התנין הגדול האדום כאש, וכתוצאה מכך, נפשם של בני העם הייתה הרוסה והם איבדו כל אומץ לחיות. לפיכך, התעוררות רוחותיהם חייבת להתחיל ממהותם: על רוחם להתעורר בתוך מהותם, לאט-לאט. כשיבוא יום שבו הם יתעוררו לחיים, לא יהיו עוד משוכות, והכל יתקדם על מי מנוחות. כרגע לא ניתן להשיג זאת. רוב האנשים מביאים לידי ביטוי בעיקר אווירה של מוות. הם אפופים בהילה של מוות ויותר מדי דברים חסרים להם. דבריהם של חלק מבני האדם נושאים מוות, מעשיהם נושאים מוות, וכמעט כל מה שהם מביאים לידי ביטוי הוא מוות. אם בני האדם יישאו עדות על אלוהים כיום בפומבי, העבודה הזו לא תצליח, משום שהם עדיין לא התעוררו לגמרי לחיים, ומשום שיותר מדי מכם מתים. כיום, יש כאלה ששואלים מדוע אלוהים לא עושה אותות ומופתים כדי להפיץ במהרה את עבודתו בקרב אומות הגויים. בני אדם מתים לא יכולים לשאת עדות על אלוהים. בני אדם חיים יכולים לעשות זאת, אך רוב בני האדם כיום מתים. יותר מדי בני אדם חיים בכלוב של מוות. הם נתונים להשפעתו של השטן ולא מסוגלים לנצח – על כן, איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? איך הם יוכלו להפיץ את עבודת הבשורה?

בני האדם שנתונים להשפעת החשיכה הם אלה שחיים במוות והם אלה ששייכים לשטן. אם אלוהים לא יושיע את בני האדם, ואם אלוהים לא ישפוט וייסר אותם, הם לא יהיו מסוגלים להימלט מהשפעת המוות ולא יוכלו להפוך לבני אדם חיים. בני האדם המתים האלה לא יכולים לשאת עדות על אלוהים, הם לא יכולים לשמש את אלוהים, וקל וחומר שהם לא יכולים להיכנס למלכות. אלוהים רוצה את עדותם של בני האדם החיים, ולא את זו של בני האדם המתים, והוא דורש שבני האדם החיים יעבדו למענו, ולא מבני האדם המתים. "בני האדם המתים" הם אלה שמתנגדים לאלוהים ומתמרדים נגדו. הם אלה שרוחם קהת חושים, הם אלה שלא מבינים את דברי האל, והם אלה שלא מנהיגים את האמת ולא נאמנים כלל לאלוהים. אלה בני האדם שחיים בתחומו של השטן, שהשטן מנצל אותם. בני האדם המתים חושפים את עצמם כשהם מתנגדים לאמת, מורדים באלוהים ומתנהגים בעליבות, נבזות, זדון, אכזריות, רמאות ובוגדנות. אפילו שבני אדם כאלה אוכלים ושותים את דבר האל, הם לא מסוגלים להביא לידי ביטוי את דברי האל. הם חיים, אך הם מתים מהלכים – הם גוויות עם רוח חיים. בני האדם המתים כלל לא מסוגלים לְרַצות את אלוהים, וקל וחומר שהם כלל לא יכולים להישמע לו. הם יכולים רק לרמות אותו, לחלל את קדושתו ולבגוד בו, וכל מה שהם מביאים לידי ביטוי מגלה את אופיו של השטן. אם בני האדם רוצים להפוך ליצורים חיים ולשאת עדות על אלוהים, וכן לזכות לאישורו של אלוהים, עליהם לקבל את ישועתו של אלוהים, עליהם להישמע בשמחה למשפטו וייסוריו, ועליהם לקבל בשמחה את הגיזום והטיפול של אלוהים. רק אז הם יהיו מסוגלים להנהיג את כל האמיתות שאלוהים דורש להנהיג, ורק אז הם יזכו בישועתו של אלוהים ויהפכו באמת ליצורים חיים. בני האדם החיים זוכים לישועתו של אלוהים. אלוהים שופט אותם וממיט עליהם ייסורים. הם מוכנים להקדיש את עצמם ושמחים למות למען אלוהים, והם יקדישו בשמחה את כל חייהם לאלוהים. רק כשבני האדם החיים נושאים עדות על אלוהים, מומטת חרפה על השטן. רק בני האדם החיים יכולים להפיץ את עבודת הבשורה של אלוהים. רק בני האדם החיים הם כלבבו של אלוהים, ורק הם בני אדם אמיתיים. במקור, האדם שאלוהים ברא היה חי, אך משום שהשטן השחית את האדם, הוא חי בתוך המוות, והוא נתון להשפעתו של השטן. לכן, בני האדם האלה הפכו כעת למתים חסרי רוח, לאויבים שמתנגדים לאלוהים, לכלי שרת של השטן ולשבויים של השטן. כל בני האדם החיים שאלוהים ברא הפכו למתים, ולכן אלוהים איבד את עדותו ואיבד את האנושות שברא, שהייתה הדבר היחיד שהוא הפיח בו רוח חיים. על מנת שאלוהים ישיב לעצמו את העדות שלו, ועל מנת שהוא ישיב לעצמו את בני האדם שהוא ברא במו ידיו, שהשטן שבה אותם, עליו להחיות אותם, כדי שהם יהפכו ליצורים חיים, ועליו להשיב אותם אליו כדי שהם יחיו באורו. בני האדם המתים הם חסרי הרוח וחסרי התחושה שמתנגדים לאלוהים. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא מכירים את אלוהים. לבני האדם האלה אין כל כוונה להישמע לאלוהים. הם רק מתמרדים בו ומתנגדים לו, והם לא נאמנים לו כלל. בני האדם החיים הם אלה שהרוח שלהם נולדה מחדש, שיודעים להישמע לאלוהים ואשר נאמנים לאלוהים. האמת והעדות בידם, ורק בני האדם האלה מספקים את אלוהים בביתו. אלוהים מושיע את בני האדם שיכולים להתעורר לחיים, שיכולים לראות את ישועתו של אלוהים, שיכולים להיות נאמנים לאלוהים ואשר מוכנים לחפש את אלוהים. הוא מושיע את בני האדם שמאמינים בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ומאמינים במראהו. יש בני אדם שיכולים להתעורר לחיים, ויש בני אדם שלא יכולים לעשות זאת. הדבר תלוי בשאלה אם ניתן להושיע את אופיים. בני אדם רבים שמעו רבים מדבריו של אלוהים אך בכל זאת לא מבינים את רצונו של אלוהים. הם שמעו רבים מדבריו של אלוהים, אך הם בכל זאת לא מסוגלים להנהיג אותם, לא מסוגלים להביא לידי ביטוי אף אמת בחייהם, ומתערבים במכוון בעבודתו של אלוהים. הם לא מסוגלים לעשות אף עבודה למען אלוהים, הם לא יכולים להקדיש לו דבר, והם גם מבזבזים בסתר את כספי הכנסייה ואוכלים בבית האל בחינם. בני האדם האלה מתים, והם לא יזכו בישועה. אלוהים מושיע את כל בני האדם שנמצאים בתוך עבודתו. עם זאת, חלק מהם לא יכולים לקבל את ישועתו. רק מספר זעום יכול לקבל את ישועתו, מפני שרוב בני האדם מתים מדי. הם כל כך מתים עד שהם לא יכולים לזכות בישועה. השטן ניצל אותם לגמרי, ואופיים זדוני מדי. מספר בני האדם הזעום הזה גם לא היה מסוגל להישמע לאלוהים. הם לא היו נאמנים לאלוהים לחלוטין מהראשית, והם לא אהבו את אלוהים יותר מכל בראשית. במקום זאת, הם החלו לשמוע לאלוהים בזכות עבודת הכיבוש שלו, הם רואים את אלוהים בזכות אהבתו האדירה, חלו שינויים בטבעם בזכות טבעו הצודק של אלוהים, והם הכירו את אלוהים בזכות עבודתו, שהיא גם אמיתית וגם רגילה. אלמלא העבודה הזו של אלוהים, גם אם בני האדם האלה היו טובים מאוד, הם עדיין היו שייכים לשטן, הם עדיין היו שייכים למוות והם עדיין היו מתים. העובדה שבני האדם האלה יכולים לקבל את ישועתו של אלוהים כיום נובעת אך ורק מכך שהם מוכנים לשתף פעולה עם אלוהים.

בזכות נאמנותם של בני האדם החיים לאלוהים, הם ייפלו בנחלתו של אלוהים ויחיו בתוך ההבטחות שלו. ומשום התנגדותם של בני האדם המתים לאלוהים, הוא יתעב וידחה אותם והם יחיו בתוך העונש והקללות שלו. זה טבעו הצודק של אלוהים, ואף אדם לא יכול לשנות אותו. בזכות החיפוש של בני אדם מסוימים, הם מקבלים את אישורו של אלוהים וחיים באור. בגלל המזימות הערמומיות של בני אדם מסוימים, אלוהים מקלל אותם והם שוקעים אל תוך העונש. בגלל מעשיהם הרעים של בני אדם מסוימים, אלוהים מעניש אותם. בזכות כמיהתם ונאמנותם של בני אדם מסוימים, הם מקבלים את ברכותיו של אלוהים. אלוהים צודק: הוא מברך את בני האדם החיים ומקלל את בני האדם המתים, כך שהם תמיד יהיו אפופים במוות ולעולם לא יחיו באורו של אלוהים. אלוהים יכניס את בני האדם החיים אל תוך מלכותו, והוא יכניס את בני האדם החיים אל תוך ברכותיו, כדי שהם יהיו איתו לעולם. את בני האדם המתים הוא יכה במוות נצחי. הם מושא ההרס שלו והם תמיד יהיו שייכים לשטן. אלוהים לא נוהג באף אדם בחוסר צדק. כל מי שמחפש את אלוהים באמת יישאר לבטח בבית האל, וכל מי שמתמרד באלוהים ואינו תואם אותו לבטח יחיה בעונשו. אולי אתם לא משוכנעים לגבי עבודתו של אלוהים כבשר ודם, אך יום יבוא ובשרו ודמו של אלוהים לא יסדיר ישירות את קצו של האדם. במקום זאת, רוח האל תסדיר את ייעודו של האדם, ובשלב הזה, בני האדם ידעו שבשרו ורוחו של אלוהים הם אחד, שבשרו ודמו לא יכולים לטעות, ושרוחו מסוגלת עוד פחות מכך לטעות. בסופו של דבר, אין ספק שהוא ייקח אל מלכותו אך ורק את בני האדם שמתעוררים לחיים, ולא אף אדם נוסף, ואילו בני האדם המתים, שלא התעוררו לחיים, יושלכו אל מערתו של השטן.

מתוך：בשורת מלכות השמיים

ביאת המשיח והעניק לנו את דרך החיים. קראו כדי ללמוד פרטים נוספים.

אני מפיץ את עבודתי באומות הגויים. כבודי זוהר בכל קצוות תבל; רצוני מתבטא בבני אדם ספורים שכולם מונהגים על ידי ועושים את המשימות שהקציתי. מעתה ואילך, אני בא לעידן חדש ומביא את כל בני האדם לעולם אחר. בשובי ל"ארץ מולדתי", התחלתי חלק נוסף בעבודה שבתוכניתי המקורית, כדי שהאדם יצליח להכיר אותי יותר לעומק. אני מביט בתבל כולה ורואה שזה[א] זמן מתאים לעבודתי, ולכן אני נחפז אנה ואנה כדי לעשות את עבודתי החדשה באדם. אחרי הכל, זהו עידן חדש, הבאתי עבודה חדשה כדי להביא עוד בני אדם חדשים אל העידן החדש, וכדי להשליך הצדה עוד בני אדם שאסלק. באומה של התנין הגדול האדום כאש, ביצעתי שלב עבודה שבני אנוש לא מסוגלים להעלות על דעתם, ואשר גורם להם להתנועע ברוח. לאחר מכן, רבים נסחפים בשקט ברוח הנושבת. זהו באמת ה"גורן" שאני עומד לפנות – זאת כמיהתי והיא גם תוכניתי. זאת משום שרשעים רבים התגנבו פנימה במהלך עבודתי, אך אני לא ממהר לגרש אותם. במקום זאת, אפזר אותם בזמן הנכון. רק לאחר מכן אוכל להיות מעיין החיים, כדי שמי שאוהב אותי באמת יקבל ממני את פרי עץ התאנה ואת ניחוח החבצלת. בארץ שבה שוהה השטן, ארץ העפר, לא נותר זהב טהור אלא רק חול, ולכן, בהתחשב בנסיבות האלה, אני מבצע את השלב הזה בעבודתי. עליכם לדעת ששכרי הוא זהב טהור מזוקק ולא חול. איך ייתכן שהרשעים יישארו בביתי? איך ייתכן שאניח לשועלים לחיות כטפילים בגן עדן שלי? אני נוקט את כל האמצעים העולים על הדעת כדי לגרש את הדברים האלה. לפני שרצוני מתגלה, איש לא מודע למה שאני עומד לעשות. אני מנצל את ההזדמנות הזו ומגרש את הרשעים האלה, והם נאלצים להסתלק מעל פניי. זה מה שאני עושה לרשעים, אך בכל זאת שמור להם יום שבו הם ישרתו אותי. כמיהתם של בני האדם לברכות היא יותר מדי חזקה, ולכן אני מסובב את גופי ומראה לאומות הגויים את ארשת פניי רבת הכבוד, כדי שכל בני האדם יחיו בעולם משל עצמם וישפטו את עצמם, בעודי אומר את הדברים שעליי לומר ומספק לבני האדם את מה שהם צריכים. כשבני האדם יתעשתו, יהיה זה זמן רב לאחר שהפצתי את עבודתי. אז אביע את רצוני בפני בני האדם, אתחיל את השלב השני של עבודתי על בני האדם, וארשה לכל בני האדם ללכת אחריי קרוב-קרוב כדי שהם יוכלו לתאם עם עבודתי, וארשה לבני האדם לעשות כל שביכולתם כדי לעשות יחד איתי את העבודה שעליי לעשות.

איש לא מאמין שהוא יזכה לראות את כבודי, ואני לא כופה זאת על איש, אלא עוקר את כבודי מהאנושות ולוקח אותו לעולם אחר. כשבני האדם שוב יכו על חטא, אקח את כבודי ואראה אותו לבעלי אמונה רבים אף יותר. זהו העיקרון שעל פיו אני עובד. זאת משום שיש זמן שבו כבודי עוזב את ארץ כנען, ויש זמן שבו כבודי עוזב את הנבחרים. יתר על כן, יש זמן שבו כבודי עוזב את כל פני האדמה, כך ששפני האדמה הופכים לעמומים ומתכסים בחשכה. אפילו ארץ כנען לא תראה את אור השמש. כל בני האדם יאבדו את אמונתם, אך אף אחד לא יכול לעזוב את ניחוחה של ארץ כנען. רק כשאכנס לשמיים והארץ החדשים, אגלה את החלק האחר של כבודי קודם כל בארץ כנען, ואאפשר לניצוץ של אור לזרוח בכל פני האדמה החשוכים כלילה, כדי שכל פני האדמה יבואו אל האור. מי ייתן ויבואו כל בני האדם מרחבי העולם לשאוב כוח מעוצמתו של האור, וכך יגדל כבודי ויופיע שוב בקרב כל האומות. מי ייתן והאנושות כולה תבין שבאתי אל העולם האנושי לפני זמן רב, ושלפני זמן רב העברתי את כבודי מישראל למזרח. זאת מפני שכבודי מאיר מהמזרח, ואליו הוא הובא החל בעידן החסד ועד היום. אולם ישראל הייתה המקום שממנו יצאתי, ומשם הגעתי למזרח. רק כשאור המזרח ילבין בהדרגה, תתחיל החשכה על פני כל האדמה להפוך לאור, ורק אז האדם יגלה שזה מכבר עזבתי את ישראל, ושאני קם מחדש במזרח. מכיוון שפעם ירדתי אל עם ישראל ומאוחר יותר עזבתי אותו, אני לא יכול לחזור להיוולד בקרבו, משום שעבודתי מושלת בתבל כולה, ויתרה מזאת, הברק מבזיק הישר מהמזרח למערב. לכן ירדתי ארצה במזרח והבאתי את ארץ כנען לעמי המזרח. אני רוצה להביא לארץ כנען בני אדם מכל פני האדמה, ולכן אני ממשיך לבטא את אמירותיי בארץ כנען כדי לשלוט בתבל כולה. נכון להיום, אין שום אור על פני האדמה מלבד ארץ כנען, ועל כל בני האדם רובצת סכנת הרעב והקור. הענקתי את כבודי לבני ישראל ולאחר מכן עקרתי אותו מקרבם, הבאתי אותם למזרח, והבאתי את האנושות כולה למזרח. הובלתי את כולם אל האור כדי שהם יוכלו לשוב ולהתאחד איתו ולהתחבר אליו, וכדי שהם לא יצטרכו עוד לחפש אותו. אאפשר לכל מי שמחפש אחר האור לשוב ולראות אותו שוב ולראות את הכבוד שהיה לי בעם ישראל. אאפשר לכל בני האדם האלה להבין שלפני זמן רב, ירדתי על גבי ענן לבן אל האנושות, לראות את אינספור העננים הלבנים ואת אשכולות הפרי השופעים, וכן את יהוה אלוהי ישראל. אאפשר להם להביט באדון היהודים, במשיח המיוחל, ובהופעתי המלאה – אני אשר נרדפתי בידי מלכים לאורך העידנים. אעבוד בתבל כולה ואבצע עבודה אדירה, תוך גילוי מלוא כבודי ומלוא מעשיי לאדם באחרית הימים. אגלה את ארשת פניי רבת הכבוד במלואה למי שהמתין לי שנים ארוכות, למי שהשתוקק לבואי על גבי ענן לבן, לעם ישראל שהשתוקק ששוב אופיע ולכל בני האדם שרודפים אותי. זאת כדי שכולם ידעו שלפני זמן רב לקחתי את כבודי והעברתי אותו אל המזרח. הוא כבר לא ביהודה, משום שאחרית הימים כבר הגיעה!

אני עושה את עבודתי בכל קצוות תבל, ורעשים רועמים נשמעים עד אין קץ במזרח ומרעידים את כל האומות והזרמים. קולי הוא זה שהביא את כל בני האדם אל ההווה. אני אגרום לכל בני האדם להיכבש בידי קולי, ליפול לזרם הזה ולהישמע לי, מפני שכבר לפני זמן רב עקרתי את כבודי מכל פני האדמה וחשפתי אותו מחדש במזרח. מי לא משתוקק לראות את כבודי? מי לא מחכה בקוצר רוח לשובי? מי לא צמא להופעתי המחודשת? מי לא עורג לחביבותי? מי לא יבוא אל האור? מי לא יראה את העושר של ארץ כנען? מי לא משתוקק לשובו של הגואל? מי לא מעריץ את האל הכול יכול והאדיר? על יתפשט על כל פני האדמה. אני רוצה לומר דברים נוספים לעמי הנבחר. כמו הרעמים הגדולים שמרעידים הרים ונהרות, אני נושא את דבריי אל התבל כולה ואל האנושות. לכן מוצא פי הופך לאוצרו של האדם, וכל בני האדם מוקירים את דבריי. הברק מבזיק מהמזרח עד למערב. דבריי הם דברים שהאדם מסרב לוותר עליהם ובו בזמן לא מסוגל לתפוס את משמעותם, אך הוא שמח בהם על אחת כמה וכמה. כמו תינוק בן יומו, כל בני האדם שמחים ועליזים, והם חוגגים את בואי. באמצעות קולי, אביא את כל בני האדם לפניי. מכאן ואילך, אצטרף לאנושות באופן רשמי, כדי שבני האדם יתחילו לעבוד אותי. באמצעות מוצא פי והכבוד השופע ממני, אני גורם לכל בני האדם להתייצב בפניי ולראות שהברק מבזיק מהמזרח, וכן שירדתי ארצה אל "הר הזיתים" של המזרח. הם יראו שמזה זמן רב מאוד אני נמצא על פני האדמה, לא עוד כבן היהודים אלא כברק המזרח. זאת משום שקמתי לתחייה זה מכבר, התרחקתי מבני האדם, ואחר כך הופעתי מחדש בקרב בני האדם עם כבודי. אני הוא זה שעבדו אותו לפני עידנים רבים מספור, ואני גם ה"עולל" שבני ישראל זנחו לפני עידנים רבים מספור. יתר על כן, אני האל הכול יכול ורב הכבוד של העידן הנוכחי! מי ייתן וכולם יתייצבו בפני כס מלכותי ויראו את ארשת פניי רבת הכבוד, ישמעו את קולי, ויתבוננו במעשיי. זה כל רצוני, זה סופה ושיאה של התוכנית שלי, וכן תכליתו של הניהול שלי. מי ייתן וכל האומות יעבדו אותי, כל לשון תכיר בי, כל אדם יאמין בי מחדש וכל עם ייכנע לי!

איך אתם רואים את חזון "מלכות אלף השנים"? יש כאלה שחושבים הרבה על הנושא ואומרים שמלכות אלף השנים תימשך בעולם אלף שנים. אם כך, אם חברי הכנסייה המבוגרים לא נשואים, האם הם חייבים להתחתן? למשפחה שלי אין כסף – האם אני צריך להתחיל הרוויח כסף? ... מהי מלכות אלף השנים? האם אתם יודעים? בני האדם קשי תפיסה והם סובלים קשיים רבים. למעשה, מלכות אלף השנים עדיין לא הגיעה באופן רשמי. במהלך השלב שבו אלוהים הופך בני אדם למושלמים, מלכות אלף השנים היא בסך הכל עולם בזעיר אלפין. בעת מלכות אלף השנים שעליה מדבר האל, האדם יהפוך למושלם. בעבר נאמר שבני האדם יהיו כקדושים ויעמדו איתנים בארץ הסינים. רק כשבני האדם יעשו למושלמים – כשהם יהפכו לקדושים שאלוהים מדבר עליהם – תגיע מלכות אלף השנים. כשאלוהים הופך בני אדם למושלמים, הוא מטהר אותם, וככל שהם יותר טהורים, כך הם הופכים יותר מושלמים בידי אלוהים. כאשר הטומאה, המרדנות, ההתנגדות וכל הדברים של הבשר ודם בתוככם יסולקו וכשתטוהרו, אלוהים יאהב אתכם (ובמילים אחרות, תהיו קדושים). לאחר שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים ותהפכו לקדושים, תהיו במלכות אלף השנים. העידן הנוכחי היא עידן המלכות. בעידן מלכות אלף השנים, בני האדם יהיו תלויים בדבריו של אלוהים כדי לחיות, וכל האומות יאספו תחת שם האל וכולם יבואו לקרוא את דברי האל. בעת הזו יהיו כאלה שיתקשרו, יהיו כאלה שיפקססו... הם ישתמשו בכל האמצעים כדי להגיע אל דברי האל, וגם אתם תהיו תחת דברי האל. כל זה יתרחש לאחר שבני האדם יהפכו למושלמים. כיום, בני האדם הופכים למושלמים ומזוככים והופכים לנאורים, והדברים מכוונים את דרכם. זהו עידן המלכות וזה השלב שבו בני האדם הופכים למושלמים, ואין לכך כל קשר לעידן מלכות אלף השנים. במהלך עידן מלכות אלף השנים, בני האדם כבר יהיו מושלמים וטבעם המושחת כבר יהיה מטוהר. בעת הזו, הדברים שאלוהים אומר יכוונו את בני האדם צעד אחר צעד ויחשפו את מסתרי עבודתו של אלוהים מהבריאה ועד היום. דברי האל יספרו לבני האדם על מעשיו בכל עידן ובכל יום – על האופן שבו הוא מכוון את בני האדם מתוך עצמם, על העבודה שהוא עושה במישור הרוחני. הוא יחשוף בפני האדם את הדינמיקה של המישור הרוחני. רק אז תהיה זו באמת עידן הדבר – העידן הנוכחי היא בסך הכל בעולם בזעיר אנפין. אם בני האדם לא יהפכו למושלמים ולא יטוהרו, לא תהיה להם דרך לחיות אלף שנים בעולם ובשרם יירקב באופן בלתי נמנע. אם בני האדם יטוהרו מבפנים, ולא יהיו שייכים יותר לשטן או לבשר והדם, הם ימשיכו לחיות בעולם. בשלב הזה, אתם עדיין קשי תפיסה ואתם חווים רק אהבה כלפי אלוהים ושימוש כעדות עבורו בכל יום שאתם חיים בעולם.

"מלכות אלף השנים הגיעה" היא נבואה. היא משולה להתנבאותו של נביא – נבואה שבה אלוהים חוזה מה יקרה בעתיד. הדברים שאלוהים אומר בעתיד והדברים שאלוהים אומר כיום הם שונים: דברי העתיד יכוונו את העידן, ואילו הדברים שאלוהים אומר כיום הופכים את בני האדם למושלמים, מזככים אותם ומתמודדים איתם. עידן הדבר בעתיד שונה מעידן הדבר כיום. כיום, כל הדברים שאלוהים אומר – בלי שום קשר לאמצעי הדיבור –נועדו בסך הכל להפוך את בני האדם למושלמים, לטהר את מה שטמא בהם ולהפוך אותם למקודשים וצדיקים בפני אלוהים. הדברים הנאמרים היום והדברים הנאמרים בעתיד הם שונים ונפרדים אלה מאלה. הדברים הנאמרים מעידן המלכות נועדים להביא בני אדם לכדי הכשרה מלאה, להעלות את בני האדם למסלול הנכון באשר לכל הדברים ולמחות מהם את כל מה שטמא. זה מה שאלוהים עושה בעידן הזה: הוא בורא תשתית של דבריו בכל אדם, הופך את דבריו לחייו של כל אדם ומשתמש בדבריו כדי להעניק לבני האדם הבנה עמוקה ולכוון אותם מבפנים בכל רגע. כך, כשהם לא יהיו קשובים לרצון האל, דברי האל יהיו בקרבם ויוכלו לגעור בהם ולהטיל עליהם משמעת. הדברים של היום יהיו חייו של האדם – הם מספקים ישירות את כל צרכיו של האדם, ודברי האל מספקים את כל מה שחסר לכם בפנים, וכל מי שמקבל את דברי האל זוכה להבנה עמוקה באמצעות אכילה ושתייה של הדברים. הדברים שאלוהים יאמר בעתיד יכוונו את אנשי התבל כולה. כיום הדברים האלה מדוברים רק בסין והם לא מייצגים את מה שנאמר בכל רחבי התבל. אלוהים ידבר אל התבל כולה רק בבוא מלכות אלף השנים. דעו לכם שהדברים שאלוהים אומר כיום נועדו להפוך את בני האדם למושלמים. הדברים שאלוהים אומר במהלך השלב הזה נועדו לספק את צרכי בני האדם ולא נועדו לפענח לכם תעלומות או להראות לכם את נסי האל. אלוהים מדבר באמצעים רבים כדי לספק את צרכי בני האדם. עידן מלכות אלף השנים עדיין לא הגיע – עידן מלכות אלף השנים שעליו מדובר יהיה יום כבודו של אלוהים. עם תום עבודתו של ישוע בממלכת יהודה, אלוהים העביר את עבודתו לסין היבשתית והגה תוכנית חדשה. הוא עושה חלק אחר של עבודתו בכם, עושה את העבודה של הפיכת בני האדם למושלמים באמצעות דבריו ומשתמש בדבריו כדי לגרום לבני אדם לכאב רב אך גם להעניק להם מחסדו הרב. השלב הזה בעבודה ייצור קבוצה של מתגברים. לאחר שאלוהים ייצור את קבוצת המתגברים הזו, הם יוכלו להעיד על מעשיו, להביא לידי ביטוי את המציאות, לְרַצות אותו באמת ולהיות נאמנים לו עד מוות, וכך אלוהים יזכה לכבוד. כשאלוהים יזכה לכבוד, כשהוא ייצור את קבוצת בני האדם המושלמים הזו, יהיה עידן מלכות אלף השנים.

ישוע חי בעולם שלושים ושלוש שנים וחצי. הוא בא כדי לעשות את עבודת ההיצלבות ובאמצעות ההיצלבות, אלוהים זכה לחלק אחד מהכבוד. כשהאל הפך לבשר ודם, הוא היה יכול להיות צנוע וחבוי והוא יכול היה לסבול סבל רב. אף על פי שהוא היה אלוהים עצמו, הוא עדיין סבל כל השפלה וכל השמצה, והוא סבל כאב רב כשהוא מוסמר לצלב כדי להשלים את עבודת הגאולה. עם תום השלב הזה בעבודתו, על אף שבני האדם ראו שאלוהים זכה לכבוד רב, זה לא היה כל כבודו. זה היה רק חלק אחד מהכבוד שאלוהים זכה בו באמצעות ישוע. אף על פי שישוע הצליח לסבול כל קושי, להיות צנוע וחבוי ולהיצלב למען אלוהים, אלוהים זכה רק בחלק אחד מכבודו, והוא זכה לכבודו בעם ישראל. לאלוהים יש עדיין חלק נוסף של כבודו: לרדת ארצה ולהפוך קבוצת בני אדם למושלמים. במהלך שלב העבודה של ישוע, הוא עשה כמה דברים על-טבעיים, אך שלב העבודה הזה בהחלט לא נועד רק לעשיית אותות ומופתים. עיקר מהותו של השלב הזה היה להראות שישוע יכול לסבול ולהיצלב למען אלוהים, שישוע מסוגל לסבול כאב אדיר משום שהוא אוהב את אלוהים, ושעל אף שאלוהים נטש אותו, הוא עדיין היה מוכן להקריב את חייו כדי למלא את רצון האל. לאחר שאלוהים השלים את עבודתו בעם ישראל וישוע נצלב, אלוהים זכה לכבוד ואלוהים נשא עדות בפני השטן. אתם לא יודעים וגם לא ראיתם את אלוהים הופך לבשר ודם בסין, לכן איך תוכלו לראות שאלוהים זכה לכבוד? כשאלוהים מבצע בכם עבודת כיבוש רבה, ואתם עומדים איתן, העבודה הזו של האל נוחלת הצלחה והיא מהווה חלק מכבודו של האל. אתם רואים רק את זה ואלוהים עדיין לא הפך אתכם מושלמים ועדיין לא התמסרתם לאלוהים בלב שלם. עדיין לא ראיתם את כל הכבוד הזה. אתם רואים רק שאלוהים כבש את לבכם, שלעולם לא תוכלו לעזוב אותו ושתצעדו בעקבות האל עד הסוף ולבכם לא ישתנה. זהו כבודו של האל. במה אתם רואים את כבודו של האל? בהשפעת עבודתו על בני האדם. בני האדם רואים שהאל כה מקסים, הוא שוכן בלבם והם לא מוכנים לעזוב אותו – זהו כבודו של אלוהים. כשמתעורר כוחם של האחים והאחיות בכנסיות, וכשהם יכולים לאהוב את אלוהים מעומק לבם ולראות את העוצמה האדירה של העבודה שאלוהים עושה ואת עוצמת דבריו, שאין שני לה; כשהם רואים שיש סמכות בדבריו ושהוא יכול לפתוח בעבודתו בעיר הרפאים שהיא סין היבשתית; כשלבם של בני האדם משתחווה בפני אלוהים למרות חולשתם וכשהם מוכנים לקבל את דברי האל; כשבני האדם מסוגלים, על אף שהם חלשים ולא ראויים, לראות שדברי האל כה חביבים וכה ראויים להוקרתם – זה כבודו של אלוהים. כשיבוא היום שבו אלוהים יהפוך את בני האדם למושלמים, והם יוכלו להיכנע בפניו ולהישמע לאלוהים לחלוטין, ולהפקיד את עתידם וגורלם בידי אלוהים, רק אז יזכה אלוהים בחלקו השני של כבודו במלואו. פירוש הדבר הוא שכאשר עבודתו של האל המעשי תושלם לגמרי, עבודתו בסין היבשתית תסתיים. במילים אחרות, לאחר שאלוהים יהפוך למושלמים את כל מי שהוא ייעד ובחר לכך, אלוהים יזכה לכבוד. אלוהים אמר שהוא הביא את החלק השני של כבודו למזרח, אבל הדבר עדיין לא גלוי לאדם. אלוהים הביא את עבודתו למזרח: הוא כבר בא למזרח וזה כבוד האל. כיום, על אף שעבודתו טרם הושלמה, משום שאלוהים החליט לעבוד, היא בוודאי תושלם. אלוהים החליט להשלים את עבודתו בסין, והוא גמר בדעתו לעשות אתכם למושלמים. בכך הוא לא הותיר לכם ברירה – הוא כבר כבש את לבכם, ועליכם להמשיך גם אם אתם לא רוצים לעשות זאת, וכשאתם נופלים בנחלת האל, אלוהים זוכה לכבוד. כיום, אלוהים עדיין לא זוכה לכבוד, מפני שהוא עדיין לא הפך אתכם למושלמים. אף על פי שלבכם שב אל אלוהים, יש עדיין מגרעות רבות בבשרכם ודמכם, אתם לא מסוגלים לְרַצות את אלוהים, אתם עדיין לא מסוגלים להיות קשובים לרצון האל ויש דברים שליליים רבים שיש לסלק מכם.

היום נדון בעיקר באופן שבו בני האדם צריכים לשרת את אלוהים באמונתם באלוהים, בתנאים שמשרתי האל צריכים לעמוד בהם, בדברים שעליהם להבין ובחריגות הקיימות בשירותכם. עליכם להבין את כל הדברים האלה. העניינים האלה נוגעים לאופן שבו אתם מאמינים באלוהים, לאופן שבו אתם עולים על נתיב הכוונתה של רוח הקודש, ולאופן שבו אלוהים מסדיר את כל כולכם. העניינים האלה יאפשרו לכם להכיר כל שלב בעבודתו של אלוהים בקרבכם. כשתגיעו לשלב הזה, תבינו מהי אמונה באלוהים, מה האופן הראוי להאמין באלוהים, ומה עליכם לעשות כדי לפעול בהרמוניה עם רצון האל. כך תהפכו לצייתנים לעבודת האל בכל מאודכם ולא יהיו לכם תלונות. לא תמתחו ביקורת, לא תנתחו, ועל אחת כמה וכמה שלא תחקרו. יתר על כן, כולכם תהיו מסוגלים להישמע לאלוהים עד המוות, ותאפשרו לאלוהים לכוון אתכם ולשחוט אתכם כצאן, כדי שתוכלו להפוך לפטרוס של שנות התשעים, ותוכלו לאהוב את אלוהים בכל מאודכם, אפילו בהיותכם על הצלב, ללא תלונות כלל. רק אז תוכלו לחיות כמו פטרוס של שנות התשעים.

כל מי שנחוש יכול לשרת את אלוהים. יחד עם זאת, המצב חייב להיות שרק מי שמקדיש את כל תשומת לבו המוחלטת לרצון האל ומבין את רצון האל יהיה כשיר וראוי לשרת את אלוהים. בחוויותיכם, אפשר לראות שבני אדם רבים מאמינים ששירות האל פירושו הפצתה בלהט של בשורת האל, יציאה לדרך למען אלוהים, השקעה והקרבה למען אלוהים, וכן הלאה. אפילו בני אדם דתיים יותר מאמינים ששירות האל פירושו התרוצצות עם כתבי הקודש ביד, הפצת הבשורה של מלכות השמיים והצלת בני אדם על ידי הנעתם להכות על חטא ולהתוודות. ישנם אנשי דת רבים הסבורים ששירות האל הוא הטפה בכנסיות לאחר סיום הלימודים בסמינר לכמורה, והוראה על ידי קריאה של פרקים בכתבי הקודש. אחים ואחיות רבים מאמינים ששירות האל פירושו שאין להינשא ולהקים משפחה לעולם, ושעליהם להקדיש את כל הווייתם לאלוהים. ישנם גם בני אדם באזורים מוכי עוני המאמינים ששירות האל פירושו ריפוי חולים וגירוש שדים, או תפילה למען אחים ואחיות, או שירותם. בקרבכם, ישנם רבים המאמינים ששירות האל פירושו אכילה ושתייה של דברי האל, ותפילה יום-יומית לאלוהים וביקור בכנסיות בכל מקום. בנוסף, ישנם כאלה שאומרים שחיי הכנסייה הם שירות האל. אולם ישנם מעטים שיודעים מה הפירוש האמיתי של שירות האל. אף על פי שמשרתי האל רבים ככוכבי השמיים, מספרם של אלה שיכולים לשרת באופן ישיר, ומסוגלים לשרת את רצון האל, הוא זעום – קטן עד מאוד. מדוע אני אומר זאת? אני אומר זאת מפני שאתם לא מבינים את פירוש הביטוי "שירות האל", ואתם מבינים מעט מאוד איך לשרת את רצון האל. היום אנחנו דנים בעיקר בשירות על פי רצון האל ובאופן שבו יש לשרת כדי לְרַצות את רצון האל.

אם אתם רוצים לשרת את רצון האל, עליכם להבין קודם כל איזה מין בני אדם אלוהים אוהב, איזה מין בני אדם אלוהים מתעב, איזה מין בני אדם אלוהים הופך למושלמים ואיזה מין בני אדם כשירים לשרת את אלוהים. זה המינימום שעליכם להצטייד בו. יתרה מכך, עליכם לדעת את מטרות עבודתו של אלוהים, ואת מטרות העבודה שאלוהים יעשה כאן ועכשיו. לאחר שתבינו זאת, ובאמצעות הכוונתם של דברי האל, תיווכחו לראשונה בתפקיד שאלוהים מטיל עליכם, ותקבלו את התפקיד הזה לראשונה. כשבאמת תחוו חוויות על פי דברי האל, וכשתכירו באמת את עבודת האל, תהיו כשירים לשרת את אלוהים. וכשתשרתו את אלוהים, הוא יעניק נאורות לעיני רוחכם ויאפשר לכם להבין טוב יותר את עבודתו ולראות אותה טוב יותר. כשתיווכחו במציאות הזו, חוויותיכם יהיו עמוקות יותר ואמיתיות יותר. כל אלה מכם שחוו חוויות כאלה יוכלו לצעוד בין הכנסיות ולהעניק מעצמם לאחיכם ולאחיותיכם, כשכל צד נסמך על מעלותיו של האחר כדי לפצות על מגרעותיו שלו, ומעשיר את הידע שברוחו. רק לאחר השגת ההשפעה הזו תוכלו לשרת את אלוהים ולהפוך למושלמים בידי אלוהים במהלך שירותכם.

על משרתי האל להיות מקורביו של אלוהים. עליהם להיות אהובים על אלוהים ומסוגלים לנאמנות מלאה לאלוהים. בין שאתם פועלים מאחורי בני אדם ובין שאתם פועלים לפניהם, אתם יכולים לזכות בשמחת האל בפני אלוהים, אתם יכולים לעמוד איתן בפני אלוהים. בלי קשר לאופן שבו אחרים מתייחסים אליכם, אתם תמיד פוסעים בנתיב שלכם ומסבים את כל תשומת לבכם למשא האל. רק כך תהיו מקורבים של אלוהים. הסיבה לכך שהמקורבים של אלוהים יכולים לשרת אותו ישירות היא שאלוהים הטיל עליהם תפקיד חשוב ואת משא האל. הם יכולים לקבל עליהם את לבו של האל כאילו היה לבם שלהם, ויכולים לקבל עליהם את משא האל כמשאם שלהם, והם לא שוקלים כלל אם הם מרוויחים או מפסידים סיכויים עתידיים: אפילו כשאין להם סיכויים עתידיים, או כשהם לא מרוויחים דבר, הם תמיד מאמינים באלוהים בלב אוהב. לכן בני אדם כאלה הם מקורבים של אלוהים. מקורבי האל הם גם אנשי סודו; רק אנשי סודו של אלוהים יכולים להיות שותפים לחוסר השקט שלו ולרצונותיו, ועל אף שבשרם כואב וחלוש, הם יכולים לעמוד בכאב ולנטוש את מה שהם אוהבים כדי לְרַצות את אלוהים. אלוהים מטיל משאות כבדים יותר על בני אדם כאלה, וכל הדברים שאלוהים יעשה יבוטאו באמצעות בני האדם האלה. על כן, בני האדם האלה אהובים על אלוהים. על כן, הם משרתי האל שהם כלבבו של אלוהים. רק בני אדם כאלה יכולים למשול יחד עם אלוהים. רק בדיוק כשתהפכו באמת למקורבים של אלוהים, תמשלו יחד עם אלוהים.

ישוע היה מסוגל למלא את התפקיד שאלוהים הטיל עליו – עבודת הגאולה של האנושות כולה – מפני שהוא הסב את כל תשומת לבו לרצון האל מבלי להתחשב בתוכניותיו האישיות ובשיקוליו האישיים. לכן הוא גם היה מקורבו של אלוהים – אלוהים עצמו, כפי שכולכם מבינים היטב. (למעשה, הוא היה אלוהים עצמו שאלוהים העיד עליו. אני מזכיר זאת כאן כדי להשתמש בעובדה הזו על ישוע כדי להמחיש את העניין.) הוא היה מסוגל להציב את תוכנית הניהול של אלוהים במרכז, והוא תמיד התפלל לאב שבשמיים ותמיד חיפש את רצונו של האב שבשמיים. הוא התפלל ואמר: "אלוהים האב! הגשם את רצונך ופעל על פי תוכניתך ולא על פי כוונותיי. האדם אומנם חלש, אך למה לך להתחשב בו? איך ייתכן שהאדם הוא מושא דאגתך? הוא כמו נמלה בידך. בלבי אני רוצה רק למלא את רצונך, ואעשה את מה שצריך כדי שתוכל לעשות בקרבי את מה שצריך להיעשות על פי כוונותיך שלך." בדרך לירושלים, ישוע חש יגון כאילו סכין סובבה בלבו, ואף על פי כן לא הייתה לו כל כוונה שהיא להפר את הבטחתו. תמיד היה בו כוח רב עוצמה שדחף אותו קדימה אל המקום שבו הוא עתיד להיצלב. בסופו של דבר, הוא נצלב והפך לדמותו של הבשר החוטא. כך הוא השלים את עבודת גאולתה של האנושות והתעלה על שרשראות המוות והשאול. לנגד עיניו, התמותה, הגיהינום והשאול איבדו את כוחם ונחלו תבוסה בידיו. הוא חי שלושים ושלוש שנים, שבהן עשה כל שביכולתו להגשים את רצון האל על פי עבודתו של אלוהים בזמן ההוא. הוא לעולם לא התחשב ברווחיו או בהפסדיו האישיים, ותמיד חשב על רצון האל האב. לכן, לאחר שהוא נטבל, אלוהים אמר: "זהו בני אהובי אשר אני שבע רצון ממנו." בזכות שירותו בפני אלוהים, שהיה בהרמוניה עם רצון האל, אלוהים הטיל על כתפיו את המשא הכבד של גאולת האנושות כולה והניע אותו להתקדם ולהגשים זאת, והוא היה כשיר וראוי להשלים את המשימה החשובה הזו. במשך כל ימי חייו, הוא סבל ייסורים מאין כמוהם למען אלוהים, והשטן ניסה לפתות אותו אינספור פעמים, אך מעולם לא נפלה רוחו. אלוהים הפקיד בידיו משימה כזו מפני שהוא בטח בו ואהב אותו, ולכן אלוהים אמר בעצמו: "זהו בני אהובי אשר אני שבע רצון ממנו." בזמן ההוא, רק ישוע יכול היה למלא את התפקיד הזה שהוטל עליו. זה היה חלק מהשלמת עבודתו של אלוהים לגאול את כל בני האדם בעידן החסד.

אם, אתם מסוגלים כמו ישוע להסב את כל תשומת לבכם למשא האל, ולהפנות עורף לבשרכם, אלוהים יפקיד בידיכם את משימותיו החשובות, כדי שתוכלו לעמוד בתנאים לשירות האל. רק בנסיבות כאלה תעזו לומר שאתם ממלאים את רצון האל ומשלימים את התפקיד שהוא הטיל עליכם. רק אז תעזו לומר שאתם משרתים את אלוהים באמת. בהשוואה למופת של ישוע, האם אתם מעזים לומר שאתם מקורבים של אלוהים? האם אתם מעזים לומר שאתם באמת ממלאים את רצון האל? האם אתם מעזים לומר שאתם באמת משרתים את אלוהים? אם אתם לא מבינים כיום מהו שירות כזה של אלוהים, האם אתם מעזים לומר שאתם מקורבים של אלוהים? אם אתם אומרים שאתם משרתים את אלוהים, האם אינכם מחללים את קדושתו? חשבו על כך: האם אתם משרתים את אלוהים או משרתים את עצמכם? אתם משרתים את השטן, אך מתעקשים לומר שאתם משרתים את אלוהים –בכך אתם מחללים את קדושתו של אלוהים, הלא כן? אנשים רבים מאחוריי חומדים את ברכת המעמד הגבוה. הם מאביסים את עצמם במזון, אוהבים לישון ומסבים את כל תשומת לבם לבשרם, ותמיד חוששים שאין דרך להימלט מהבשר. הם לא ממלאים את תפקידם הרגיל בכנסייה. הם אוכלי חינם, או שהם גוערים באחיהם ובאחיותיהם בשימוש בדבריי. הם מתנשאים מעל הזולת ומתעמרים בו. בני האדם האלה חוזרים ואומרים שהם ממלאים את רצון האל, ותמיד אומרים שהם מקורבים של אלוהים – האין זה מגוחך? אם אתם מונעים מהמניעים הנכונים אך אתם לא יכולים לשרת את רצון האל, הרי שאתם משתטים. אולם אם המניעים שלכם לא נכונים אך אתם בכל זאת אומרים שאתם משרתים את אלוהים, הרי שאתם מתנגדים לאלוהים, ואלוהים צריך להעניש אתכם! אין לי שום אהדה לבני אדם כאלה! הם אוכלי חינם בבית האל, והם תמיד חומדים את הנאות הבשר, ולא מתחשבים כלל בענייניו של אלוהים. הם תמיד מחפשים את מה שטוב להם ולא מתייחסים לרצון האל. רוח האל לא מסתכלת במעשיהם. הם תמיד מתמרנים תמרונים וזוממים מזימות נגד אחיהם ואחיותיהם, והם דו-פרצופיים, כמו שועל בכרם הגונב ענבים ורומס את הכרם. האם ייתכן שבני אדם כאלה יהיו מקורביו של אלוהים? האם אתם כשירים לקבל את ברכות האל? אתם לא לוקחים שום אחריות על החיים שלכם ועל הכנסייה. האם אתם כשירים לקבל את התפקיד שאלוהים מטיל עליכם? מי יעז לסמוך על בני אדם כמוכם? כשאתם משרתים כך, האם אלוהים יעז להפקיד בידכם משימה גדולה יותר? אתם מעכבים את העניינים, הלא כן?

אני אומר זאת כדי שתוכלו להבין את התנאים שיש לקיים כדי לשרת בהרמוניה עם רצון האל. אם אתם לא נותנים את לבכם לאלוהים ואם אתם לא מסבים את כל תשומת לבכם לרצון האל כפי שעשה ישוע, אלוהים לא יכול לבטוח בכם, ואלוהים ישפוט אתכם בסופו של דבר. אולי בשירות האל שלכם כיום אתם עדיין מתכוונים להונות את אלוהים, אך אלוהים בכל זאת ישים אליכם לב. בקיצור, בלי קשר לכל השאר, אם תרמו את אלוהים, דינכם ייחרץ ללא רחמים. עליכם לנצל את העובדה שזה עתה עליתם על דרך הישר של שירות האל, ועליכם לתת את לבכם לאלוהים מבלי לפצל את נאמנותכם. בין שאתם בפני אלוהים ובין שאתם בפני בני אדם אחרים, לבכם תמיד צריך להיות מכוון לאלוהים, ועליכם לגמור בדעתכם לאהוב את אלוהים כפי שישוע אהב אותו. כך אלוהים יהפוך אתכם למושלמים, כדי שתהפכו למשרתים של אלוהים שהם כלבבו של אלוהים. אם אתם באמת רוצים שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים, וששירותכם יהיה בהרמוניה עם רצון האל, עליכם לשנות את השקפותיכם הקודמות בנוגע לאמונה באלוהים ולשנות את האופן שבו נהגתם לשרת את אלוהים, כדי שאלוהים יהפוך עוד בני אדם כמוכם למושלמים. כך אלוהים לא ייטוש אתכם, וכמו פטרוס, תהיו בחיל החלוץ של אוהבי האל. אם לא תתחרטו, סופכם יהיה כמו סופו של יהודה איש קריות. כל מי שמאמין באלוהים צריכים להבין זאת.

עליכם להבין את המצבים הרבים שבהם בני אדם יהיו כשרוח הקודש תבצע בהם את עבודתה. במיוחד, אלה שמתאמים ביניהם כדי לשרת את אלוהים חייבים להיות לתפוס טוב יותר את המצבים הרבים שנגרמים מהעבודה שרוח הקודש מבצעת בבני האדם. אם אתם רק מדברים על חוויות רבות ודרכים רבות להיווכחות, הדבר מוכיח שניסיונכם יותר מדי חד-צדדי. מבלי לתפוס מצבים רבים במציאות, לא תוכלו להשיג שינוי בטבע שלכם. אם תפסתם מצבים רבים, תוכלו להבין את הביטויים הרבים של עבודתה של רוח הקודש, ותוכלו להבין חלק ניכר מעבודתן של הרוחות הרעות ולהבחין בה. עליכם לחשוף את התפיסות הרבות של בני אדם ולגשת הישר אל לב העניין. עליכם גם לציין את הסטיות הרבות בנוהג של בני האדם או את הבעיות שלהם באמונה באלוהים, כדי שהם יזהו אותן. לכל הפחות, אסור לכם לגרום להם להרגיש שליליים או פסיביים. עם זאת, עליכם להבין שיש קשיים אובייקטיביים רבים שבני האדם מתמודדים איתם. אסור לכם להציב דרישות לא סבירות או "לנסות ללמד חזיר לשיר" – זוהי התנהגות טיפשית. על מנת לפתור את בעיותיהם הרבות של בני אדם, עליכם להבין את הדינמיקה של עבודתה של רוח הקודש, עליכם להבין כיצד רוח הקודש פועלת על בני אדם שונים, עליכם להבין את הקשיים של בני האדם ואת החסרונות של בני האדם, להבין את סוגיות המפתח של הבעיה ולרדת אל שורש הבעיה, ללא סטיות או שגיאות. רק בני אדם כאלה ראויים לתאם ולשרת את אלוהים.

היכולת לתפוס את סוגיות המפתח ולראות בבהירות מבעד לדברים רבים תלויה בחוויות האישיות שלכם. האופן שבו אתם חווים חוויות משפיע על האופן שבו אתם מובילים אחרים. אם אתם מבינים מכתבים ודוקטרינות, אתם מובילים אחרים להבין מכתבים ודוקטרינות. האופן שבו אתם חווים את המציאות של דברי האל הוא האופן שבו אתם מובילים אחרים להיווכח במציאות של דברי האל. אם אתם מסוגלים להבין אמיתות רבות ולתפוס בבירור דברים רבים בדברי האל, אתם מסוגלים להוביל אחרים להבין אמיתות רבות, ובני האדם שתובילו יבינו בבירור את החזיונות. אם תתמקדו בתפיסת תחושות על-טבעיות, בני האדם שתובילו יתמקדו גם הם בתחושות על-טבעיות. אם תזניחו את הנוהג ותדגישו את הדיבורים, גם בני האדם שתובילו יתמקדו בדיבורים, ללא כל נוהג וללא כל שינוי בטבעם, והם יהיו נלהבים רק כלפי חוץ, מבלי להנהיג אף אמת. כל בני האדם מספקים לאחרים את מה שיש להם בעצמם. סוג האדם קובע את הנתיב שאליו הוא מוביל אחרים, וסוג האדם קובע את סוג בני האדם שהוא מוביל. על מנת להיות ראויים באמת לשימושו של אלוהים, אתם זקוקים לא רק לשאיפה, אלא גם לנאורות רבה מאלוהים, להנחיה מדברי האל, לטיפול מאלוהים ולזיכוך של דבריו. הוסיפו לבסיס זה את ההשקפות, המחשבות, ההרהורים, המסקנות, הקליטות והסילוקים שאתם בדרך כלל שמים אליהם לב. כל אלה הם נתיבים להיווכחותכם במציאות, והם כולם חיוניים – כך אלוהים מבצע עבודה. אם תיווכחו בשיטה הזו שבה אלוהים מבצע עבודה, תהיה לכם ההזדמנות להפוך למושלמים בידי אלוהים בכל יום. ובכל עת, בין שבסביבה קשה או נוחה, בין שיפקדו אתכם מבחנים ופיתויים, בין שתעבדו או לא, בין שתחיו כבני אדם בודדים או כקולקטיב, תמיד תמצאו הזדמנויות להפוך למושלמים בידי אלוהים, מבלי להחמיץ אף אחת מהן. תוכלו לגלות את כולן, וכך תמצאו את הסוד לחוויית דברי האל.

השבחים הגיעו לציון, ומקום משכנו של האל הופיע. השם הקדוש ורב הכבוד מהולל בפי כל העמים ונישא למרחוק. הו, האל הכול יכול! ראש התבל, המשיח של אחרית הימים – הוא השמש הזורחת אשר עלתה מעל הר ציון המלכותי והמפואר בכל התבל...

האל הכול יכול! אנחנו מריעים לך. אנחנו רוקדים ושרים. אתה הגואל האמיתי שלנו, המלך האדיר של התבל! יצרת קבוצה של מתגברים והגשמת את תוכנית הניהול של אלוהים. כל העמים ינהרו להר הזה. כל העמים יכרעו ברך בפני כס המלכות! אתה האל האמיתי האחד והיחיד ואתה ראוי לתהילה וכבוד. כל הכבוד, ההלל והסמכות לכס המלכות! מעיין החיים זורם מכס המלכות, והוא משקה ומזין את אנשי האל. החיים משתנים מדי יום ביומו, ואור חדש ותגליות חדשות באים בעקבותינו ומקנים ללא-הרף תובנות חדשות על אלוהים. כך מתאפשר לנו להיות בטוחים באלוהים באמצעות חוויות. דבריו תמיד מופיעים – הם מופיעים אצל בני האדם הצודקים. אנחנו בהחלט מבורכים מדי! להיות בפני אלוהים מדי יום, לתקשר עם אלוהים בכל עניין ולהעניק לאלוהים ריבונות על הכל. אנחנו מהרהרים בקפידה בדבר האל, לבנו רגוע באלוהים, ועל כן אנחנו מתייצבים בפניו במקום שבו אנחנו מקבלים את אורו. בחיי היום-יום שלנו, במעשינו, בדיבורנו, במחשבותינו וברעיונותינו, אנחנו חיים בתוך דבר האל, ותמיד יש לנו יכולת הבחנה. דבר האל שומר על הרמוניה – הדברים שחבויים בפנים מופיעים באופן בלתי צפוי בזה אחר זה. לא ניתן לדחות את השיתוף עם אלוהים – המחשבות והדעות גלויים בפני אלוהים. בכל רגע, אנחנו חיים בפני כס המשיח, ושם אנחנו עומדים למשפט. כל מחוז בגופינו נמצא עדיין תחת שליטתו של השטן. כעת יש לטהר את המקדש של אלוהים כדי להשיב את ריבונותו. כדי שאלוהים יוכל לדבוק בנו באופן מוחלט, אנחנו חייבים לנהל קרב לחיים ולמוות. רק לאחר שנצלב האני הישן שלנו, חייו של המשיח שקם לתחייה יכולים למשול כריבון.

כעת, רוח הקודש מסתערת על כל פינה בהווייתנו כדי לפתוח בקרב על החזרה למוטב! כל עוד נהיה מוכנים להתכחש לעצמנו ולשתף פעולה עם אלוהים, אלוהים יאיר ויטהר את קרבינו בכל עת, ויתבע מחדש את מה שהשטן כבש, כדי שאלוהים יוכל להפוך אותנו למושלמים במהירות האפשרית. אל תבזבזו זמן – חיו תמיד בתוך דבר האל. תיבנו עם הקדושים, היכנסו אל המלכות, ובואו אל כבוד עם אלוהים.
מתוך
כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול | פרק 2
כנסיית פילדלפיה לבשה צורה, וזה קרה לגמרי הודות לחסדו וחמלתו של אלוהים. הקדושים הציגו את אהבתם לאלוהים ומעולם לא משו מדרכם הרוחנית. הֱיוּ איתנים באמונה שאלוהי האמת האחד והיחיד התגלם כבשר ודם, שהוא אדון היקום השולט על כל הדברים – דבר שאושר על ידי רוח הקודש ושמהווה הוכחה נחרצת! זה לעולם לא יכול להשתנות!

הו, האל הכול יכול! היום פתחת את עיני רוחנו ואפשרת לעיוור לראות, לפיסח ללכת ולמצורעים להירפא. פתחת חלון שמיימי ואנו ראינו את מסתורי העולם הרוחני. מילותיך הקדושות מילאו אותנו, ואתה הצלת אותנו מהאנושיות המושחתת שחולל השטן. זאת עבודתך האדירה וחמלתך העצומה. אנחנו עדיך!

במשך זמן רב היית עניו ונסתר בדממה. קמת לתחייה וסבלת את ייסורי הצליבה. ידעת את שמחתם וצערם של חיי אנוש, וכן ידעת רדיפה ומצוקה. חווית וטעמת את כאבו של העולם האנושי, וננטשת על ידי העידן. האל בהתגלמותו הוא אלוהים בכבודו ובעצמו. אתה הצלת אותנו מאשפתות למען רצון האל והחזקת אותנו ביד ימינך. חסדך ניתן לנו בחינם. אתה עושה מאמצים בלתי פוסקים כדי לעבד את חייך אל תוך חיינו. המחיר ששילמת בדמך, בזיעתך ובדמעותיך היה עם הקדושים. אנו הנושא של מאמציך השקדניים; אנו המחיר שאתה משלם.

הו, האל הכול יכול! בגלל אהבתך וחמלתך, צדקך ומלכותיותך, קדושתך וענוותך, כל בני האדם צריכים לכרוע ברך לפניך ולעבוד אותך לנצח נצחים.

היום השלמת את כל הכנסיות – כנסיית פילדלפיה – וזאת מימושה של תכנית הניהול בת 6,000 השנה שלך. כעת הקדושים יכולים לציית לך בהכנעה; הם מחוברים זה לזה ברוחם ומלווים אלה את אלה באהבה. הם מחוברים למקור הנביעה. המים החַיִּים של החיים מפכים ללא הפסק ושוטפים מנקים את כל הטומאה והרפש שיש בכנסייה, ושוב פעם מטהרים את מקדשך. ידענו את האל המעשי האמיתי, הלכנו בדבריו, זיהינו את תפקידנו ואת חובותינו, ועשינו ככול יכולתנו כדי להשקיע את עצמנו למען הכנסייה. עלינו לנצל כל רגע כדי להיות שקטים לפניך ולשים לב לעבודתה של רוח הקודש, כך שרצונך לא יהיה חסום בנו. בקרב קדושים ישנה אהבה הדדית, וחוסנם של חלק מהם יפצה על חולשתם של אחרים. צעדו תמיד בנתיב הרוח ותזכו בנאורות ובהארה של רוח הקודש; הבינו את האמת ויישמו אותה באופן מיידי; תתמידו עם האור החדש ולכו בעקבות צעדיו של אלוהים.

הֱיוּ שותפים פעילים של אלוהים – לתת לאלוהים את השליטה פירושו לצעוד עמו. כל הרעיונות, המושגים והדעות שלנו, וכל ההסתבכויות שלנו בענייני חולין, נעלמים באוויר כאילו היו עשן. אנו נותנים לאלוהים למשול ברוחנו, צועדים עמו וזוכים להתעלות, מתגברים על העולם, ורוחנו נוסקת חופשיה לשמיים ומשיגה שחרור. אלה התוצאות כאשר האל הכול יכול מולך. כיצד נוכל להימנע מריקודים ושירי הלל, מהענקת שבחינו ומהצעת מזמורים חדשים?

אכן, רבות הדרכים לשבח את אלוהים: לקרוא בשמו, להתקרב אליו, לחשוב עליו, לקרוא תפילות, לערוך שיתופים, להרהר, לתהות ולהתפלל, וישנם גם שירי הלל. בשבחים מעין אלה יש הנאה ויש משיחה. בשבח יש עוצמה, אך יש בו גם נטל. בשבח יש אמונה, וכן תובנה חדשה.

היו שותפים פעילים של אלוהים, שרתו אותו בתיאום והתאחדו איתו. מלאו את רצונו של האל הכול יכול, הזדרזו להפוך לגוף רוחני קדוש, רימסו את השטן, ושימו סוף לגורלו. כנסיית פילדלפיה הועלתה השמיימה לפני אלוהים, ומתגשמת בתהילתו של אלוהים.
מתוך
כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול | פרק 3
המלך עטור הניצחונות יושב על כיסא הכבוד שלו. הוא הביא לגאולה והוביל את כל אנשיו להופיע ברוב-כבוד. הוא מחזיק את התבל בידיו, ובחוכמתו האלוהית ובעוזו, הוא בנה וחיזק את ציון. הוא שופט במלכותיות את עולם הרשע. הוא שופט את כל האומות ואת כל העמים, את פני האדמה, ואת הימים ואת כל היצורים שחיים בהם, וכן את כל מי ששיכור מיין ההוללות. אלוהים שופט אותם לבטח, והוא יכעס עליהם לבטח, וכך תתגלה מלכותיותו של אלוהים. המשפט הזה יהיה מידי ויתבצע ללא דיחוי. חמתו הבוערת של אלוהים תשרוף את כולם על פשעיהם הנתעבים, ואסון גדול יומט עליהם בכל רגע. לא יהיה להם לאן לברוח ולא יהיה להם היכן להסתתר. הם יבכו ויחרקו שיניים על החורבן שהם הביאו על עצמם.

בני האל האהובים ועטורי הניצחון יישארו לבטח בציון, ולא יעזבו אותה לעולם. ההמונים יאזינו היטב לקולו של אלוהים וישימו לב למעשיו, והם לא יחדלו מלשבח אותו. האל האמיתי האחד הופיע! אנחנו נהיה בטוחים לגביו ברוחנו, נקפיד לעשות כדבריו ונעשה כמיטב יכולתנו להתקדם במהירות ללא היסוס. סוף העולם מתרחש לפנינו. חיי כנסייה תקינים וכן בני האדם, ההתרחשויות ודברים בסביבתנו מחזקים את הכשרתנו. השיבו במהירות את לבנו, שכל כך אוהב את העולם! השיבו במהירות את הראייה שלנו, שהיא כל כך מטושטשת! לא נצעד צעד נוסף, מפחד שנעבור את הגבול, וננצור את לשוננו כדי שנוכל לחיות על פי דבר האל, ולא נתנצח עוד על הרווחים וההפסדים שלנו. התכחשו לחיבתכם לעושר של העולם החילוני! השתחררו מהקשר הרגשי לבעלכן, לבנותיכן ולבניכן! התכחשו להשקפותיכם ולדעות הקדומות שלכם! התעוררו, משום שאין זמן! תנו לרוחכם להביט מעלה, הביטו מעלה ותנו לאלוהים לתפוס פיקוד. אל תרשו לעצמכם להיות כמו אשת לוט. כל כך חבל להיזרק הצדה! כל כך חבל! התעוררו!
מתוך
כנסיית האל הכול יכול

שיר קודש 'קיומה של כלל האנושות תלוי באלוהים' (כנסיית האל הכול יכול)
עבודתו הסופית של האל אינה רק כדי להעניש את האדם,
אלא גם לארגן את יעדו של האדם
ולהשיג את הכרת כולם בכל אשר עשה עבורם האל.
אלוהים רוצה כי כל אדם יבין שכל שהוא עשה נכון,
שכל מה שעשה הוא ביטוי של טבעו.
אלו ודאי אינם מעשיו של האדם, וגם הטבע לא יצר את בני האדם.
אלא, אלוהים הוא אשר מזין כל נפש חיה בכל הדברים.
אלוהים הוא ישועתו ותקוותו היחידה של האדם,
והאחד שבו תלוי קיומה של כלל האנושות.
איש לא יוכל להחליף את העבודה שנעשתה על ידי אלוהים.
כל תקוותו היא שהאדם יוכל לגמול לו באמצעות מעשים טובים.

ללא אלוהים, האנושות יכולה רק להיכחד ולהיות מוכה על ידי אסון.
איש לא יראה את העולם הירוק שוב, או את יופיים של השמש והירח.
ללא אלוהים, האדם יחדל מלהתקדם,
ויתמודד עם לילות קפואים וגיא צלמוות.
ללא אלוהים, האדם יוכל רק לסבול
ולהירמס על ידי רוחות מסוגים שונים.
למרות שאיש לא שם לב אליו. (איש לא שם לב אליו)
אלוהים הוא ישועתו ותקוותו היחידה של האדם,
והאחד שבו תלוי קיומה של כלל האנושות.
איש לא יוכל להחליף את העבודה שנעשתה על ידי אלוהים.
כל תקוותו היא שהאדם יוכל לגמול לו באמצעות מעשים טובים.
אלוהים הוא ישועתו ותקוותו היחידה של האדם,
והאחד שבו תלוי קיומה של כלל האנושות.
איש לא יוכל להחליף את העבודה שנעשתה על ידי אלוהים.
כל תקוותו היא שהאדם יוכל לגמול לו באמצעות מעשים טובים.
מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'

כנסיית האל הכול יכול | האמירה הרביעית
אנחנו נשקיף ונמתין תמיד, נהיה שקטים ברוחנו ונחפש בטוהר לב. ללא קשר למה שיעלה בגורלנו, אסור לנו לשתף בעיוורון. עלינו רק להיות שקטים בפני אלוהים ולשתף עמו ללא הפסקה, ואז יתגלו לנו כוונותיו. על רוחנו להיות תמיד נכונה להבדיל בין דברים שונים, ועליה להיות חדה ולא לומר נואש. עלינו לשאוב מהמים החיים בפני אלוהים – המים המרווים את צימאונה של רוחנו המיובשת. עלינו להיות מוכנים בכל עת להתנקות מצדקנותנו, מיהירותנו, מסיפוקנו העצמי ומשאננותנו, הנובעים כולם מטבענו השטני. עלינו לפתוח את לבנו כדי לקבל את דבר האל. עלינו להסתמך על דברו בחיינו. עלינו לחוות את דברו, להיות בטוחים בו ולהבין אותו. עלינו לאפשר לדבר האל להיות חיינו. זוהי שליחותנו! אנחנו מנצחים רק כשאנחנו חיים לפי דבר האל.

כיום, תפיסותינו רציניות מדי. אנחנו מדברים באופן שטחי, פועלים בפזיזות ולא מסוגלים לתת לרוחנו להוביל אותנו. היום הזה לא ידמה לעבר. עבודתה של רוח הקודש מתקדמת במהירות אדירה. עלינו לחוות את דבר האל בפרוטרוט. עלינו להבחין בלבנו בכל רעיון, בכל מחשבה, בכל תנועה ובכל תגובה. דבר ממה שאנו עושים בפניו של אחר או מאחורי גבו לא יכול לחמוק משיפוט בפני כסאו של המשיח. רוח הקודש מכוונת אותנו אל מישור ההתנסות העמוקה יותר, ודרך ההתנסות הזאת, אנחנו מתקרבים לוודאות לגבי האל הכול יכול.
מתוך
כנסיית האל הכול יכול

אלוהי התבל פקח את עיני רוחנו, ומסתרי הרוח נגלים לנו ללא הרף. חפשו בטוהר לב! היו מוכנים לשלם את המחיר, התקדמו בלב שלם, היו מוכנים להסתגף, הפסיקו להיות חמדנים, היו חסידים של רוח הקודש ושאבו הנאה מדבר האל, והאדם האוניברסלי החדש יופיע. גורלו של השטן ייחתם לנגד עיניכם ורצון האל יתגשם. כל אומות העולם יהפכו למלכותו המשיח והמשיח ימשול כמלך על פני האדמה לנצח נצחים!

כנסיית האל הכול יכול | האמירה החמישית
הרים ונהרות משתנים ללא-הרף, נחלים זורמים הלאה, וחיי האדם שורדים פחות מאשר פני האדמה והרקיע. רק האל הכול יכול הוא החיים הנצחיים שקמו לתחייה – הוא חי דור אחר דור לעולמי עד! כל הדברים והאירועים נמצאים בידו, והשטן נמצא תחת רגליו.

כיום, הודות לבחירתו של אלוהים שנגזרה מראש, הוא הושיע אותנו מאחיזתו של השטן. הוא הגואל האמיתי שלנו. החיים הנצחיים של המשיח שקם לתחייה יצוקים בתוכנו, ולכן נועדנו להתחבר לחייו של אלוהים. אנחנו יכולים להיות מולו, לאכול אותו, לשתות אותו וליהנות ממנו. זאת מסירותו הקפדנית ונטולת האנוכיות של אלוהים.
מתוך
חורף הופך לאביב דרך רוחות וכפור. למרות כל כאבי החיים, הרדיפות והצרות, הדחיות וההשמצות של העולם, וההאשמות המעלילות של השלטונות, אמונתו ונחישותו של אלוהים אינן פוחתות. בלב שלם למען רצונו של אלוהים, ולמען הגשמת ניהולו ותוכניתו של אלוהים, הוא מניח בצד את חייו שלו. הוא לא בוחל באמצעים למען כל אנשיו, והוא מאכיל ומשקה אותם בקפידה. בלי קשר לשאלה כמה אנחנו נבערים או כמה אנחנו קשי עורף, כל מה שעלינו לעשות הוא להישמע לו לפניו, וחייו של המשיח שקם לתחייה ישנו את אופיינו הישן... למען הבנים הבכורים הללו, הוא עובד ללא לאות ומוותר על אוכל ועל שינה. במשך ימים ולילות רבים, בחום הלוהט ובקור המקפיא, הוא עומד על המשמר בלב שלם בציון.

הוא ויתר באופן מוחלט ומרצונו על העולם כולו, על בית ועל עבודה, ושום הנאות מהעולם הזה לא נוגעות לו... המילים שבפיו חודרות לתוכנו וחושפות דברים שחבויים עמוק בלבנו. איך ייתכן שלא נשתכנע? כל משפט שיוצא מפיו מתקיים בנו בכל רגע נתון. אין אפילו מעשה אחד שלנו, פרטי או ציבורי, שאינו ידוע לו וגלוי בפניו, ולמרות כל התוכניות והסידורים שלנו, הכל יופיע בפניו.

כשאנחנו יושבים לפניו, רוחנו נהנית, אנחנו נינוחים ורגועים, אנחנו מרגישים תמיד ריקים מתוכן, ואנחנו באמת אסירי תודה לאלוהים. זהו פלא קשה ובלתי נתפס. רוח הקודש מוכיחה בוודאות שהאל הכול יכול הוא האל האמיתי האחד והיחיד! לא ניתן להפריך זאת! אנחנו, קבוצת בני האדם הזו, באמת מבורכים כל כך! אילולא חסדו ורחמיו של אלוהים, היינו יורדים אל הגיהינום והופכים לחסידיו של השטן. רק האל הכול יכול מסוגל להושיע אותנו!

הו! האל הכול יכול, האל המעשי! אתה הוא זה שפקח את עיני רוחנו כדי שנוכל לחזות במסתרי העולם הרוחני. נופי המלכות הם אינסופיים. היו ערניים והמתינו. לא ייתכן שהיום רחוק במיוחד.

אש המלחמות משתוללת, עשן התותחים נישא ברוח, מזג האוויר מתחמם, האקלים משתנה, מגפה תתפשט, ובני האדם ודאי ימותו – אין סיכוי רב שהם ישרדו.

הו! האל הכול יכול, האל המעשי! אתה המגדל האיתן שלנו. אתה המקלט שלנו. אנחנו מצטופפים תחת כנפיך, ושום פורענות לא תגיע אלינו. אלה השגחתך וטיפולך האלוהיים.

כולנו מרימים את קולנו כדי לשיר שירי הלל, שירי הלל שמהדדים ברחבי ציון! האל הכול יכול, האל המעשי, הכין לנו את היעד המפואר הזה. היו ערניים – ערניים! לא ייתכן שהשעה רחוקה במיוחד.הרים ונהרות משתנים ללא-הרף, נחלים זורמים הלאה, וחיי האדם שורדים פחות מאשר פני האדמה והרקיע. רק האל הכול יכול הוא החיים הנצחיים שקמו לתחייה – הוא חי דור אחר דור לעולמי עד! כל הדברים והאירועים נמצאים בידו, והשטן נמצא תחת רגליו.

כיום, הודות לבחירתו של אלוהים שנגזרה מראש, הוא הושיע אותנו מאחיזתו של השטן. הוא הגואל האמיתי שלנו. החיים הנצחיים של המשיח שקם לתחייה יצוקים בתוכנו, ולכן נועדנו להתחבר לחייו של אלוהים. אנחנו יכולים להיות מולו, לאכול אותו, לשתות אותו וליהנות ממנו. זאת מסירותו הקפדנית ונטולת האנוכיות של אלוהים.

חורף הופך לאביב דרך רוחות וכפור. למרות כל כאבי החיים, הרדיפות והצרות, הדחיות וההשמצות של העולם, וההאשמות המעלילות של השלטונות, אמונתו ונחישותו של אלוהים אינן פוחתות. בלב שלם למען רצונו של אלוהים, ולמען הגשמת ניהולו ותוכניתו של אלוהים, הוא מניח בצד את חייו שלו. הוא לא בוחל באמצעים למען כל אנשיו, והוא מאכיל ומשקה אותם בקפידה. בלי קשר לשאלה כמה אנחנו נבערים או כמה אנחנו קשי עורף, כל מה שעלינו לעשות הוא להישמע לו לפניו, וחייו של המשיח שקם לתחייה ישנו את אופיינו הישן... למען הבנים הבכורים הללו, הוא עובד ללא לאות ומוותר על אוכל ועל שינה. במשך ימים ולילות רבים, בחום הלוהט ובקור המקפיא, הוא עומד על המשמר בלב שלם בציון.

הוא ויתר באופן מוחלט ומרצונו על העולם כולו, על בית ועל עבודה, ושום הנאות מהעולם הזה לא נוגעות לו... המילים שבפיו חודרות לתוכנו וחושפות דברים שחבויים עמוק בלבנו. איך ייתכן שלא נשתכנע? כל משפט שיוצא מפיו מתקיים בנו בכל רגע נתון. אין אפילו מעשה אחד שלנו, פרטי או ציבורי, שאינו ידוע לו וגלוי בפניו, ולמרות כל התוכניות והסידורים שלנו, הכל יופיע בפניו.

כשאנחנו יושבים לפניו, רוחנו נהנית, אנחנו נינוחים ורגועים, אנחנו מרגישים תמיד ריקים מתוכן, ואנחנו באמת אסירי תודה לאלוהים. זהו פלא קשה ובלתי נתפס. רוח הקודש מוכיחה בוודאות שהאל הכול יכול הוא האל האמיתי האחד והיחיד! לא ניתן להפריך זאת! אנחנו, קבוצת בני האדם הזו, באמת מבורכים כל כך! אילולא חסדו ורחמיו של אלוהים, היינו יורדים אל הגיהינום והופכים לחסידיו של השטן. רק האל הכול יכול מסוגל להושיע אותנו!

הו! האל הכול יכול, האל המעשי! אתה הוא זה שפקח את עיני רוחנו כדי שנוכל לחזות במסתרי העולם הרוחני. נופי המלכות הם אינסופיים. היו ערניים והמתינו. לא ייתכן שהיום רחוק במיוחד.

אש המלחמות משתוללת, עשן התותחים נישא ברוח, מזג האוויר מתחמם, האקלים משתנה, מגפה תתפשט, ובני האדם ודאי ימותו – אין סיכוי רב שהם ישרדו.

הו! האל הכול יכול, האל המעשי! אתה המגדל האיתן שלנו. אתה המקלט שלנו. אנחנו מצטופפים תחת כנפיך, ושום פורענות לא תגיע אלינו. אלה השגחתך וטיפולך האלוהיים.

כולנו מרימים את קולנו כדי לשיר שירי הלל, שירי הלל שמהדדים ברחבי ציון! האל הכול יכול, האל המעשי, הכין לנו את היעד המפואר הזה. היו ערניים – ערניים! לא ייתכן שהשעה רחוקה במיוחד.
מתוך
כנסיית האל הכול יכול